סעיף 7 לתקנות הביטוח הלאומי קובע, כי תביעה שהוגשה למוסד ללא חתימת ידו של התובע, יראו התביעה כאילו לא הוגשה כלל. התובע הגיש את תביעתו לביטוח לאומי וזאת מבלי שצורפו לה מסמכים רפואיים ואחרים הנדרשים לצורך טיפול בתביעתו. כך גם אין חולק כי על גבי הטופס לא הופיעה חתימת המעסיק. בבית הדין אף אישר התובע כי "לא חתם על גבי טופס התביעה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגשת טופס תביעה לביטוח לאומי ללא חתימה: לפנינו תביעתו של התובע להכיר בליקוי שמיעה וטינטון מהם הוא סובל כ"פגיעה בעבודה". המוסד לביטוח לאומי (להלן- "הנתבע" או "המוסד") דחה את תביעתו מאחר והתובע לא עמד בתנאי סעיף 84א. לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק" או "חוק הביטוח הלאומי"). להלן העובדות הצריכות לעניין: ביום 30.12.04 טרם תיקון חוק הביטוח הלאומי בעניין פגיעות שמיעה, הגיש התובע תביעה למוסד לשם הכרה בפגיעה בשמיעה כפגיעה בעבודה (להלן: "התביעה הראשונה", נספח א לתצהיר התובע). הנתבע השיב לתובע את טופס התביעה בהעדר חתימת המעסיק והעדר מסמכים רפואיים (ראה מכתב הנתבע מיום 2.1.05, נספח ב' לתצהיר התובע). התובע המתין כ-3 שנים ורק ביום 11.11.07 , קרי- לאחר התיקון בחוק הביטוח הלאומי והוספת סעיף 84א. לחוק, הגיש תביעה חדשה (להלן: "התביעה החדשה"). ביום 10.1.08 הודיע המוסד לתובע כי תביעתו נדחתה בשל אי עמידה בתנאי סעיף 84א. לחוק. התובע טוען כי היה על המוסד לבחון את עניינו על פי המצב החוקי שקדם לתיקון, וזאת בהסתמך על התביעה שהגיש עוד ביום 30.12.04. לדבריו, בתביעות דומות שהגישו עובדים נוספים נפגעי רעש, שאף הן הוגשו לאחר התיקון לחוק, הסכים המוסד לביטוח לאומי לבחון את עניינם על פי המצב שקדם לתיקון מיום 1.4.05 (ב"ל 2323/08 ויצמן שמעון ואח' נ' המסוד לביטוח לאומי, מיום 18.2.09) הנתבע מצידו טוען כי שעה שהתביעה הראשונה הוגשה על ידי התובע מבלי שהושלמו בה כל הפרטים הדרושים, לא ניתן לראות בטופס התביעה הראשון כ"תביעה" שהוגשה. הכרעה: סעיף 297 לחוק הביטוח הלאומי מסמיך את השר הממונה לקבוע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחה. מכוח סעיף זה הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998 (להלן: "התקנות"). סעיף 1 לתקנות קובע : "תביעה לגמלה וכן תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה כאמור בסעיף 118 לחוק (להלן- תביעה), יוגשו בטופס שהורה עליו המוסד." סעיף 4 לתקנות שכותרתו "דרישת פרטים מהמעביד" קובע כי: "דרש המוסד כי מעבידו של תובע גמלה ימסור פרטים על תקופת עבודתו, סוגה ותנאיה, שכר העבודה ודמי הביטוח ששולמו בעד המבוטח- ימסור את הפרטים האמורים בכתב בגוף התביעה או באישור נפרד, כפי שידרוש המוסד, ויאשרם בחתימת ידו". סעיף 7 לתקנות קובע, כי תביעה שהוגשה למוסד ללא חתימת ידו של התובע, יראו התביעה כאילו לא הוגשה כלל. סעיף 8 לתקנות שכותרתו "השלמת פרטי התביעה" קובע בין היתר לאמור: "(א) ראה פקיד התביעות שהתביעה אינה כוללת את כל הפרטים שנדרשו בטופס התביעה, ..., שלא צורפו לתביעה מסמכים הדרושים לבירור הזכות לגמלה או לקביעת שיעורה, .... יודיע על כך המוסד לתובע ויבקשו להשלים את החסר בתוך 21 ימים מיום מתן ההודעה; לא השלים התובע את החסר בתוך המועד האמור, תישלח לו בתום התקופה האמורה , הודעה נוספת שעליו להשלים את החסר בתוך 15 ימים (להלן- המועד האחרון להשלמת הפרטים); .... (ג) לא השלים התובע את החסר עד למועד האחרון להשלמת הפרטים תידחה התביעה; ואולם לא תידחה התביעה כשהמעביד הוא החייב במסירת הפרטים ולא מסר אותם"; לאחר עיון בכתבי הטענות ושאר המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין, כמו גם שמיעת טענות הצדדים, החלטנו לדחות את התביעה וזאת מהנימוקים שלהלן - אין חולק כי התובע הגיש את תביעתו הראשונה למוסד וזאת מבלי שצורפו לה מסמכים רפואיים ואחרים הנדרשים לצורך טיפול בתביעתו. כך גם אין חולק כי על גבי הטופס לא הופיעה חתימת המעסיק (טופס התביעה הראונה צורף נספח א' לתצהיר התובע). בבית הדין אף אישר התובע כי "לא חתם על גבי טופס התביעה הראשון" (עמ' 1 שורה 14). לאור האמור, דומה כי טופס התביעה הראשונה אינו מקיים את הדרישות המופיעות בסעיפי התקנות, כפי שפורטו לעיל, ואין מנוס מלקבוע כי אותו טופס לא השתכלל לכדי הגשת "תביעה" כנדרש. על כן, לא ניתן לראות בכך כ"תביעה" שהוגשה טרם התיקון לחוק. משכך וכאשר תביעתו החדשה של התובע הוגשה רק לאחר כניסתו לתוקף של התיקון לחוק והוספת סעיף 84א., הרי שבדין דחה המוסד את התביעה, בשל אי עמידת התובע בתנאי הסעיף הנ"ל. יש לציין כי העובדה שבהליך אחר (בל 2323/08 שהוזכר לעיל), הכיר המוסד בתביעתם של עובדים אשר הגישו תביעתם לאחר התיקון לחוק, ועניינם נידון על פי המצב הקודם לתיקון, אין בה כדי להועיל לתובע בתביעתו זו. באותו הליך הודיע המוסד כי החליט להכיר בתביעה להכרה בירידה בשמיעה של אותם תובעים, ובהתאם ניתן פסק דין המקבל את התביעה. בית הדין באותו עניין לא נדרש לדון בטענות הצדדים לגופן ואין בידינו מידע באשר לעובדות, השיקולים והסיבות שהיוו בסיס להסכמת המוסד להכיר בתביעות שם. כך וממילא, לא ניתן לעקוף את הוראות התקנות הברורות והחד משמעיות, כפי שהובאו לעיל, על פיהן לא ניתן לראות בטופס התביעה הראשון שהוגש כ"תביעה" לצורך העניין. סוף דבר: התביעה נדחית. אין צו להוצאות. טפסים משפטייםמסמכיםביטוח לאומי