תשלום תכוף בתביעות רשלנות רפואית

האם ניתן לקבל תשלום תכוף בתביעות רשלנות רפואית ? החלטה לפניי בקשה לאישור סעד זמני של תשלום תכוף בסכום של 1,000,000 ₪, על חשבון כספי הפיצויים להם זכאים התובעים, מהנתבעת, בגין אחריותה הנטענת לנזקיו של פלוני. השאלה הנדונה בהחלטה זו היא, האם מוסמך בית המשפט במסגרת תביעה בגין רשלנות רפואית, בטרם הוכרעה שאלת החבות, ליתן לתובעים סעד כספי זמני, על חשבון הסכומים שיפסקו לטובתם בפסק הדין. אם התשובה לשאלה זו היא חיובית, יש לקצוב את סכום התשלום הראוי, בנסיבות העניין. רקע 1. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה לתשלום פיצויים בעילה של רשלנות רפואית. התובעים טוענים כי בית החולים של הנתבעת, בו טופל פלוני בהיותו בן חצי שנה, לא אבחן כי הוא סובל מהתפשלות מעיים. כתוצאה מכך ומשרשרת של מחדלים רפואיים נוספים במהלך הטיפול, נותר פלוני במצב וגטטיבי בלתי הפיך, כשגופו ומוחו משותקים. 2. פלוני, יליד 4.7.14, היום בן שנתיים וכשבעה חודשים. מאז שוחרר מבית החולים בחודש מרץ 2015, מטופל בביתו על ידי הוריו - התובעים 2 ו- 3. 3. הבקשה מוגשת על רקע מצוקה כלכלית קשה אליה נקלעו התובעים, כטענתם, כתוצאה מהנזק שנגרם לפלוני בנם וחששם, כי המתנה עד לתום ההליכים המשפטיים תביאם אל סף חרפת רעב. 4. לכתב התביעה, צרפו התובעים את חוות דעתו של פרופ' זמיר, בתחום כירורגיית ילדים וחוות דעתו של פרופ' ברזנר, בתחום רפואה שיקומית. בתאריך 15.9.16 הגישו שתי חוות דעת נוספות, בתחום הפסיכיאטרי, ביחס לתובעים 2 ו-3 לפיה שניהם סובלים משחיקה פיסית ונפשית קשה. 5. מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעתו של פרופ' לנגר, בתחום רפואת השיקום וכן ביום 18.1.17 הוגשה חוות דעתו של ד"ר פרחאת כמאל בתחום הפסיכיאטרי. הנתבעת לא הגישה חוות דעת לעניין האחריות. תמצית טענות התובעים 6. התובעים טוענים כי עקב נזקו הקשה של פלוני, המשפחה נגררה למצוקה כלכלית חריפה הפוגעת ביכולתם לספק לבנם את כל הצרכים הנגזרים ממצבו הרפואי ומקשה עליהם להתקיים בכבוד. 7. לפיכך, באין מחלוקת בדבר אחריות הנתבעת לנזקו של פלוני, הם זכאים לקבל תשלום מקדמי בסכום של 1,000,000 ₪, על חשבון הפיצויים המגיעים להם מהנתבעת, לצורך מחייה בסיסית של המשפחה ומימון אמצעים וטיפולים חיוניים פלוני, ביניהם - רכישת רכב מותאם לכיסא גלגלים, טיפולים פארה רפואיים, רכישת אוכל מיוחד ותרופות, התקנת מעלית לדירת התובעים ומימון עזרה בשכר לטיפול בפלוני. 8. התובעים סבורים כי סיכויי התביעה להתקבל גבוהים, שכן בהעדר מחלוקת לגבי האחריות, התובענה נסבה בעיקרה על גובה הפיצוי הראוי. 9. כמו כן, בבחינת מאזן הנוחות, טוענים התובעים כי הוא נוטה בבירור לטובתם, כיוון שקיימת סבירות גבוהה שהם יזכו בפיצוי הגבוה משמעותית מהסכום המבוקש במסגרת בקשה זו. לשיטתם, הנזק שייגרם להם, אם לא ינתן הסעד הזמני המבוקש, הוא ממשי ומיידי, העולה במידה ניכרת על הנזק העלול להיגרם לנתבעת אם תקדים חלק מהתשלום הנדרש. יתרה מכך, לאור התנהלותה האיטית של הנתבעת עד כה בהליך, המתנה לפסק הדין באין תשלום מקדמי כמבוקש, תעמיד אותם על סף חרפת רעב ותגרע מפלוני את צרכיו. 10. התובעים מתחייבים להפקיד את התשלום התכוף בחשבון נאמנות ע"ש פלוני1, באופן שהכספים ישמשו אך ורק לשם מימון צרכי הקטין וצרכי הקיום הבסיסיים של התובעים ומתחייבים לפצות את הנתבעת על כל נזק שייגרם לה עקב מתן הצו אם לא יזכו בתביעתם. התובעים מבקשים לפטור אותם מהמצאת ערבויות. תמצית טענות הנתבעת 11. לעמדת הנתבעת, דין הבקשה להידחות על הסף, הן מטעמים דיוניים והן מטעמים מהותיים. מבחינה דיונית, הבקשה אינה נתמכת בחוות דעת רפואית לעניין צרכיו של פלוני, לפי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות") וחוות הדעת של ד"ר ברזנר בתחום השיקום, שצורפה לכתב התביעה, אינה תומכת בטענות התובעים בבקשה. 12. לדוגמה, לעניין רכישת רכב מותאם לכיסא גלגלים, טוענת הנתבעת כי ד"ר ברזנר קבע כי הזכאות לרכב מותאם היא ממשקל של 20 ק"ג, בעוד אביו של פלוני - התובע 2, הצהיר כי בנו שוקל 15 ק"ג בלבד (ר' סעיף 3 לחוות דעתו של ד"ר ברזנר). מכל מקום, פלוני יהיה זכאי לקבל קצבה בעניין זה מהביטוח הלאומי כשיגיע לגיל 3, עוד חודשים ספורים. לעניין הטיפולים הפארה רפואיים, טוענת הנתבעת כי אלו מכוסים במסגרת סל הבריאות ואין בחוות הדעת של ד"ר ברזנר קביעה לפיה פלוני זקוק לטיפול שאינו מכוסה בסל הבריאות או כי הקופה סירבה לספק טיפול כלשהו, אשר הומלץ לפלוני. לעניין אוכל מיוחד ותרופות, טוענת הנתבעת שאין תמיכה למבוקש בחוות דעתו של ד"ר ברזנר. 13. לגופו של עניין, הנתבעת טוענת כי כל אין כל הסדר חקיקתי בפקודת הנזיקין, המקנה לתובעים זכות לקבל תשלום מקדמי עובר למתן פסק הדין. כמו כן, הנתבעת סבורה שאם ייפסקו תשלומים עיתיים כמבוקש ותידחה לבסוף התביעה, לא ניתן יהיה לגבות את הסכום שיינתן בחזרה, נוכח העדר יכולתם הכלכלית כפי שתיאר התובע 2 בסעיפים 35-38 לתצהירו. תמצית תשובת התובעת 14. התובעים משיבים שלמרות שלא קיימת הוראת חוק מפורשת המזכה ניזוק ברשלנות רפואית בתשלום תכוף, הכיר בית המשפט העליון בקיומה של אפשרות כזו במקרים מיוחדים אותם תיאר כ "מצבים של העדר כל מוצא אחר, וכשהדעת אינה סובלת שנזקו של הניזוק לא יוטב לאלתר", כמאמרו של כב' הש' זילברטל ברע"א 7373/16 פלוני נ' מאוחדת ואח'. 15. התובעים מדגישים, כי אין מחלוקת שפלוני זקוק לטיפול והשגחה 24 שעות ביממה. לטענתם, הכנסתם היחידה היא קצבת נכות וקצבת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, בסכום חודשי כולל של כ- 4,500 ₪, שאינו מאפשר קיום מינימלי של משפחה המונה ארבע נפשות, ביניהם פעוט נכה. 16. התובעים מוסיפים, כי ביום 7.10.15 אישר משרד הבריאות מסירת כיסא גלגלים עבור פלוני ולכן, בהתאם לחוות הדעת של ד"ר ברזנר, על הקטין להיות מוסע ברכב מותאם לנכה מסוגו (ר' נספח א' לתשובה לתגובה לבקשה). 17. כמו כן, התובעים הגישו אישור של המחלקה להתפתחות הילד מטעם הנתבעת, לפיו פלוני זקוק לטיפולים בריפוי בעיסוק, במסגרת טיפולים פארה רפואיים (ר' כנספח ב' לתשובה לתגובה לבקשה). הצורך בעזרת צד שלישי והצורך בהתקנת מעלון לדירת התובעים, אינם שנויים במחלוקת. דיון והכרעה 18. הנתבעת לא הגישה חוות דעת בשאלת האחריות ובדיון שהתקיים לפניי ביום 2.2.17 הצהירה כי: "אנו לא נגיש חוות דעת בשאלת האחריות. ננהל את התיק בשאלת הנזק, אם ננהל את התיק" (ר' פרו' עמ' 10 שו' 9-11). אם כך, אין מחלוקת בין הצדדים בדבר אחריות הנתבעת לנזקיו של פלוני וכל שנותר לברר במסגרת התובענה העיקרית, הוא סכום הפיצוי הראוי בנסיבות העניין. 19. לאחר ששקלתי את טענותיהם של הצדדים ועיינתי בראיות, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה, באופן שהתובעים יקבלו חלק מהסכום המבוקש. הקדמת תשלום או "תשלום תכוף" כסעד כספי זמני 20. ככלל, לצורך מתן סעד כספי זמני נדרש הסדר חקיקתי המקנה זאת. דהיינו, סעד כספי זמני הוא סעד חריג, שלא ניתן, בדרך כלל, במסגרת תביעה כספית, אלא במקרים בהם מתן הסעד מוסדר בדין, כדוגמת מזונות זמניים או תשלום תכוף לפי חוק הפיצויים. 21. בפסק דינו של כב' השופט צ' זילברטל ברע"א 7373/16 פלוני נ' קופת חולים מאוחדת (להלן: "עניין פלוני"), נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה בקשה לתשלום תכוף במסגרת תביעת רשלנות רפואית, לצורך מימון רכישת תרופה למבקש, חולה סיסטיק פיברוזיס, בטענה כי אם התרופה לא תינתן, הוא יהיה בסכנת חיים. שם, בית המשפט סרב למתן סעד כספי זמני "בשל המחלוקת בשאלת האחריות והקשר הסיבתי" וקבע בהמשך, כך: "אולם, ההסדר של תשלום תכוף הוא הסדר ייחודי לחוק הפיצויים, הקשור בייחודיותו של חוק הפיצויים ובמשטר האחריות הקבוע בו. לעומת זאת, כשמדובר בצעד החריג של מתן סעד כספי זמני, ככל שמכירים בו, קיימת חשיבות רבה מאד להוכחתה של אחריות זו בסבירות גבוהה, לצד הוכחתם של תנאים נוספים ולו לכאורה. חיוב כזה שמור, אם בכלל, למצבים של העדר כל מוצא אחר וכשהדעת אינה סובלת שנזקו של הניזוק לא יוטב לאלתר". 22. מעיון בפסק הדין בעניין פלוני, עולה כי בית המשפט בחר שלא להרחיב את הדיון באפשרות לחייב את הנתבע בתשלום סכומי כסף לתובע עוד בטרם נקבעה חבותו ובטרם נקבע שיעור הנזק. לשם כך, הפנה לפסק דינו של כב' השופט יצחק ענבר, בבית המשפט המחוזי בירושלים בבש"א (י-ם) 8305/01 מיכל דורון ואח' נ' מועצה מקומית מבשרת ציון ואח' (להלן: "הלכת דורון"). שם, התקבלה בקשה למתן סעד כספי זמני, גם בהעדרה של הסמכה מפורשת כמו זו שקיימת בחוק הפיצויים, בהתבסס על התנאים הבאים, באופן מצטבר: "א. אחריותו של הנתבע אינה שנויה במחלוקת, אם משום שהודה באחריות ואם משום שניתנה בעניין זה החלטת ביניים של בית המשפט. לחילופין, קיימת סבירות גבוהה לכך שבית המשפט יכיר באחריות הנתבע. ב. קיימת סבירות גבוהה לכך שהתובע יזכה במשפט בסכום כסף משמעותי (מעבר להוצאות), הגדול מזה שמבוקש לפוסקו במסגרת הבקשה לסעד זמני. במאמר מוסגר יצוין, כי תנאי זה נותן מענה לטענה, כי הסעד הזמני הכספי חופף את הסעד הסופי. אם במסגרת הסעד הזמני לא מוענקים לתובע אלא מקצת הסכומים שהוא עתיד לזכות בהם בפסק הדין הסופי, אזי אין חפיפה כזו. ג. מאזן הנוחות נוטה בצורה ברורה לטובת התובע, במובן זה שהנזק העלול להיגרם לתובע אם לא יינתן הצו הנו ממשי ומיידי, בלתי הפיך במהותו, ועולה במידה ניכרת על הנזק העלול להיגרם לנתבע אם יינתן הצו. במסגרת זו ייבחן, בין היתר, מהו אורכה הצפוי של ההתדיינות. ככלל, במקום שבו צפויה התדיינות קצרה אין מקום למתן סעד כספי זמני. לעומת זאת, הכורח לנהל התדיינות ממושכת, בהישקלו עם מכלול הנתונים הרלבנטיים הנוספים, עשוי לתמוך במתן הסעד. ד. בכל מקרה לא ייפסקו לזכות התובע, במסגרת הסעד הזמני, אלא אותם סכומים אשר לאור מכלול הנתונים הכרחי וצודק לפוסקם בשלב מוקדם. ה. בנוסף לאמור לעיל ישקלו כל יתר השיקולים שיש לשוקלם במסגרת בקשה לסעד זמני, וביניהם: האם הבקשה הוגשה בתום לב, והאם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע בנתבע במידה העולה על הנדרש. ו. למרות סכויי התביעה הטובים לכאורה, על בית המשפט להבטיח כדבעי את זכויותיו של הנתבע למקרה שהתובע לא יזכה בסופו של דבר בתביעתו." 23. התובעים מבקשים ללמוד מההסדר שבחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") לפיו ניתן להקדים תשלום תכוף. הסדר זה, מבוסס על עקרון של "אחריות מוחלטת" במסגרת תאונת דרכים ולא ניתן להחילו בתביעה דנן, לתשלום פיצויים בעילה של רשלנות רפואית, אשר במסגרתה על התובעים החובה להוכיח את אחריותה של הנתבעת לאירועים נשוא התביעה. 24. בנסיבות העניין דנן, כאמור, אחריותה של הנתבעת בנזקיו של פלוני אינה שנויה במחלוקת. אין מחלוקת, שהנתבעת התרשלה בטיפול שניתן לפלוני והתרשלות זו היא שגרמה לנזקיו. הצדדים חלוקים בדבר סכום הפיצויים הראוי לפלוני ואחריות הנתבעת לנזקיהם של הוריו, התובעים 2 ו- 3. 25. אין חולק כי סיכויי התביעה להתקבל גבוהים. בהתאם לחוות הדעת של ד"ר לנגר, מטעם התובעים, כתוצאה מנכותו הקשה של פלוני הוא תלוי בזולתו לכל צרכיו ומצבו מחייב טיפול סיעודי, עזרה בכל פעולות היומיום, עזרה במשק הבית והשגחה משך כל שעות היממה. הנתבעת הגישה חוות דעת נגדית בתום הרפואה השיקומית. מעיון בחוות הדעת, קיימת סבירות גבוהה שהתובעים יזכו במשפט בסכום כסף. יחד עם זאת שומה עלי להקפיד שהסעד הכספי הזמני לא יהיה חופף או גדול מהסעד הסופי שיינתן בסופו של יום לעניין זה תמים דעים אני עם עמדת הנתבעת, שבמידה ויינתן פיצוי בעודף, לא תהיה אפשרות להשיב את הסכום העודף בשל מצבם הכלכלי של ההורים. 26. אשר למאזן הנוחות, אני סבור כי הוא נוטה לטובת התובעים. מצוקתם הכלכלית של התובעים, באה לידי ביטוי בתצהירו של התובע 2 והתצהיר המשלים מטעמו. מאז שוחרר פלוני מבית החולים, הוריו מטפלים בו במשך כל שעות היממה. התובע 2 הפסיק לעבוד והצהיר כי לתא המשפחתי אין מקור פרנסה נוספת. התובעים מצהירים כי נאלצו לבטל טיפולים חיוניים לבנם וכי הם אינם יכולים להתקיים מההכנסה שהם מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי, בסכום של 4,526 ₪ כקצבת נכות והבטחת הכנסה. התובעים טוענים כי סכום זה אינו מספיק למחיתה של משפחה המונה ארבע נפשות, ביניהם ילד בעל נכות קשה. 27. בנסיבות אלו, מבלי לקבע מסמרות בדבר רכיבי הפיצויים הראויים להינתן בנסיבות דנן, אני סבור כי הנזק שייגרם לתובעים אם לא יינתן הסעד הזמני המבוקש, עולה על הנזק העשוי להיגרם לנתבעת, הנדרשת להוציא כספים עובר למתן פסק הדין. 28. בנסיבות בהם הנתבעת אינה חולקת על אחריותה לנזקיו של פלוני, ממילא היא תאלץ להוציא כספים על מנת לפצות את התובעים בגין נזקיו של פלוני, שנגרמו ברשלנותה. נותרה מחלוקת בדבר סכום הפיצויים הראוי ואחריותה לנזקיהם של התובעים 2 ו- 3. דחית הבקשה כעת, עלולה לגרום לכך שלא יהיו בידי התובעים המשאבים הדרושים לשם מימון צרכיו של בנם במלואם עד למתן פסק הדין, דבר שעלול להגדיל את נזקו. 29. לאחר שקלול מכלול הנתונים הרלוונטיים, אני מקבל את בקשת התובעים ליתן להם תשלום מקדמי על חשבון הפיצויים שיפסקו להם בתום ההליך. עם זאת, אינני סבור שיש להעמיד את גובה התשלום המקדמי על סכום של 1,000,000 ₪ כפי שמבקשים התובעים, אלא על רבע ממנו, בסכום של 250,000 ש"ח. 30. סכום זה, קבעתי על סמך מספר שיקולים עיקריים: ראשית, התשלום המקדמי נדרש בשל מצוקתם הכלכלית של המשפחה, שיפור תנאיהם והענקת טיפולים נדרשים לשיפור מצבו של פלוני. הכספים המבוקשים לא נדרשו לשם פעולות רפואיות דחופות כמו ניתוח חירום בחו"ל או תרופה מצילת חיים שבלעדיה אין. שנית, פלוני הוא קטין בן שנתיים ושבעה חודשים בלבד, הסמוך על שולחנם של הוריו ומטופל בביתו על ידי אמו, שהיתה ועודנה עקרת בית. הקושי המתואר בטיפול בו, איננו זהה לקושי צפוי באדם מבוגר הסובל מאותה נכות. שלישית, מצבה הכלכלי הקשה של המשפחה החל עוד בשנת 2010, עובר לאירוע שבבסיס התביעה (ר' תדפיס ההוצאה לפועל – נספח 16 לתצהיר התובע 2) ודומה כי האירוע החריפו. רביעית, עיינתי בקבלות שצורפו לבקשה ובנספחים לתצהירו המשלים של התובע 2 (ר' נספחים 4 – 6 לתצהיר של התובע 2) וסברתי כי הקדמת תשלום של מיליון ש"ח הוא גבוה יחסית לנתונים שהונחו לפניי. זאת בהתחשב גם, בקצבת ילד נכה וקצבת ניידות אותה התובעים צפויים לקבל בעתיד הקרוב. סוף דבר מכל המקובץ - הבקשה מתקבלת בחלקה. ניתן לתובעים סעד זמני של תשלום מקדמי בסכום של 250,000 ₪ על חשבון הסכומים שיפסקו בפסק הדין נוכח אחריותה של הנתבעת לנזקיו של פלוני. התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום. לאור הצהרתם של ההורים בדבר נכונותם להפקיד את הסכומים בחשבון נאמנות לטובת פלוני, יפתח חשבון נאמנות כאמור. החשבון ינוהל בהתאם לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי), תש"ס-2000. בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות. רפואהתביעות רשלנות רפואיתתשלום תכוףרשלנות