קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ליקויי בניה ביחידת נופש: בפני תביעה בגין ליקויי בניה. התובע, עוסק בהשכרת יחידות מגורים ונופש בבנין הנמצא ברח' נרקיס 33 ירושלים (להלן: "הבנין"). הנתבעים עוסקים מזה שנים רבות בבניה. ביום 21.7.93 נחתם בין התובע לנתבעים הסכם לפיו, יבנו הנתבעים לתובע על גג הבנין יחידות מגורים המיועדות לנופש. המדובר היה בחמש יחידות מגורים, אך יחידה אחת היתה קיימת עוד קודם לחתימת ההסכם. להסכם צורף מפרט טכני והצעת מחיר. אין מחלוקת, כי הנתבעים עמדו בלוח הזמנים שנקבע בהסכם, אך, כאמור, הגיש התובע ביום 28.8.96, דהיינו, לאחר כמעט שלוש שנים מתום ביצוע העבודות, את תביעתו הנוכחית בגין אי התאמות, ליקויים ופגמים ביחידות. בין היתר, טען התובע, כי המדרגות הפנימיות המובילות ליחידות הינן ברוחב מופחת מהמינימום הקבוע בתקנות התכנון והבניה, רצפת הגלריה עשויה קרשי עץ מעוקמים ומתנודדים, מעקה המרפסת הינו נמוך, פגמים בריצוף, רטיבות ועוד. בנוסף, דרש התובע לחייב את הנתבעים בסכומי כסף שונים בגין אובדן הכנסות, תשלומים מיותרים ועוד. התובע צרף לכתב תביעתו חוות דעת של מומחה, שהוא מהנדס מקרקעין ושמאי בנין, מר אביגדור פורת. המומחה העריך את עלות הליקויים ב- 18,150 דולר ולאחר מכן הוסיף נספח לחוות דעתו ובו הוסיף סכום נוסף בסך 5,950 דולר. יצויין, כי זמן קצר לפני מועד שמיעת הראיות, הגיש התובע חוות דעת נוספת של אביגדור פורת ובה העריך את ירידת הערך שנגרמה כתוצאה מליקויי הבניה בסך של 12,000 דולר בממוצע לכל אחת מדירות הסטודיו ובסך הכל העמיד את ירידת ערך הבנין על 60,000 דולר. מכל מקום, בכתב תביעתו, ביקש התובע לחייב את הנתבעים בתשלום סך של 199,739 ש"ח. הנתבעים טענו, בין היתר, כי כל העבודות בוצעו על פי הוראותיה של המתאמת, הגב' טל ארליך, שהיא גם קרובת משפחתו של התובע ועל פי תכניות מפורטות שהוצגו ובוצעו ככתבן וכלשונן. הנתבעים צרפו חוות דעת מומחה מטעמם, של המהנדס, מר מ. ישי, אשר העריך את עלות התיקונים ב- 900 ש"ח בלבד. הצדדים הגישו עדויותיהם הראשיות בתצהירים. הן הצדדים והן המומחים, נחקרו חקירות נגדיות על תצהיריהם ובשלב זה, הסכימו הצדדים שבית המשפט יעשה שימוש בסעיף 79א' לחוק בתי המשפט וזאת, לאחר שבית המשפט ייצא לביקור במקום בנוכחות הצדדים. ואכן, ביום 22.6.98, יצאתי לביקור במקום בנוכחות בעלי הדין ובאי כוחם ולאחר מכן הגישו הצדדים סיכומים בכתב. כידוע, בבוא בית המשפט לפסוק בענין שלפניו בדרך של פשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט, אין עליו לנמק את הפסק (ע"א 757/88 ברמן נ' איילון חב' לביטוח בע"מ - לא פורסם וכן ע"א 448/94 של בית המשפט המחוזי בירושלים באדר נ' דבר מיום 9.4.95 - לא פורסם). במקרה דנן, הצדדים גם לא ביקשו שאנמק את פסק הדין. למרות זאת, עלי לציין מספר נקודות בקצרה: א. טענות רבות שהועלו על ידי התובע לא היו מבוססות ואף מוטב היה לולא נטענו כלל. כך, למשל, נטען בכתב התביעה, כי ההסכם לבניית היחידות על נספחיו נוסח על ידי הנתבעים והינו בבחינת "חוזה אחיד" וכי יש לבטל את ההתניות המקפחות בהסכמים. התברר, כי החוזה נוסח על ידי בא כוחו של התובע, עו"ד מרסל קורן, אשר יצג רק את התובע וכי אין כל יסוד לטענה זו. לא זו אף זו - החוזה היה חד צדדי, דווקא לטובת התובע, שכן, בחוזה נקבע, כי הקבלן מתחייב לבצע את העבודות בהתאם להוראות ולהנחיות שיועברו אליו באמצעות המתאם, הגב' טל ארליך וכי כל סכסוך שיתגלע בין הצדדים, ימסר להכרעתו של המתאם. כאמור, "המתאם" היתה קרובת משפחה של התובע. ב. שני המומחים, אשר, כאמור, נחקרו על חוות הדעת שמסרו, הגזימו, כל אחד לצד לקוחו ועשו ככל יכולתם "לרצות את אדוניהם". ג. באופן כללי, התרשמותי מהנתבע, מר איתן חמדי, היתה חיובית, בדרך כלל. ד. טל ארליך, אשר נקבעה בהסכם כ"מתאם", הגיעה לירושלים מחיפה בתקופה הרלוונטית לבניה, ככל הנראה, רק פעמיים במהלך הבניה והיא היתה מודעת לקשיים הטכניים בביצוע מספר עבודות, כגון, חוסר יכולת לבנות מדרגות לגלריות (עמ' 57 ו- 65 לפרוטוקול). ה. הביקור במקום הצביע על העובדה, שמצב הדירות אינו כצעקתו של התובע, הגם שניתן היה להבחין במספר ליקויים, כגון, כתמי רטיבות יבשים, באי יציבות חלק מלוחות העץ בגלריות ובבעיות קלות ביותר בריצוף. בהתאם לסמכות שניתנה לי על ידי הצדדים לעשות שימוש בסעיף 79א' לחוק בתי המשפט, ולאחר שעיינתי בכל החומר הנמצא בתיק, ובעיקר על סמך ביקורי במקום, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 40,000 ש"ח. סכום זה ישא ריבית חוקית והצמדה למדד החל מהיום. כמו כן, אני מחייב את הנתבעים בהחזר יחסי של סכום האגרה ובשכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ש"ח בתוספת מע"מ. אינני פוסק הוצאות עבור חוות דעת המומחים. בניהנופשליקויי בניהביטול עסקה (יחידות נופש)