למי יש זכות קדימה בצומת ?

למי יש זכות קדימה בצומת ? לעניין זכות הקדימה בצומת שלא הוצבו בה תמרורים קובע סעיף 64 (א) (1) לתקנות התעבורה התשכא 1961 כדלקמן : " נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין " . קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכות קדימה בצומת ללא תמרורים: זוהי תביעתה של התובעת כנגד הנתבע 1 וכנגד כלל חברה לביטוח ( הנתבעת 2 ), וזאת בגין תאונת שדרכים שארעה ביום 21.7.00 . סך התביעה עומד על 10,642 ₪ . לאחר הגשת כתב התביעה הגישה הנתבעת 2 כתב תביעה שכנגד כנגד התובעת על סך 5,403 ₪ . על כתב התביעה שכנגד חתומה הנתבעת 2 בלבד . לטענת התובעת ביום התאונה נסעה במכונית שהיתה נהוגה ע"י נהג אחר בציר הנסיעה המרכזי בחניית ה"קוסמוס " בצומת כפר סילבר כאשר לפתע התפרץ הנתבע מצד שמאל אל תוך נתיב הנסיעה ופגע ברכבה . הנתבע מצידו טוען כי בעת התאונה נסע במהירות איטית לאחר לאחר שיצא מחניה ,ואז חש חבטה עזה במכוניתו . לטענתו אשתו שישבה לידו ראתה את התובע מבצע פניית פרסה בחוסר זהירות ובשל כך נגרמה התאונה . לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהוצגו לי החלטתי כדלקמן : ראשית איני יכול לקבל את טענת התובעת כאילו הנתבעת 2 מנועה מלתבוע אותה בשל הוראות סעיף 60 לחוק יסוד בתי המשפט (נוסח משולבת ) התשמ"ד 1984 . לדעתי הוראות הסעיף אינן באות למנוע מנתבעת ששילמה לנתבעת אחרת את כספו מלהגיש תביעה שכנגד . פרשנות שכזו תסרבל את ההליכים ותחייב את חברת הביטוח הנתבעת להשהות מתן כספים למבוטחיהן או להסתכן בכך שיחויבו להפנות את תביעתן שכנגד להליך נפרד בבית משפט שלום . לדעתי במצב של תביעה שכנגד בבית המשפט לתביעות קטנות יש מקום להתיר גם תביעה לפי זכות שהומחתה ממבוטח לחברת הביטוח שלו לאחר קבלת סכום הפצוי בגין נזקיו . בכך תישמר מטרת החוק ולא יגרם סירבול מיותר בניהול הליכי המשפט. ואולם בעניינו אין צורך לקבוע מסמרות באשר לזכות בהתאם לסעיף 60 לחוק בתי המשפט ,וזאת בשל התנהגות התובעת. בענייננו מי שעמד וטען את הטענות בדבר סמכות הנתבעת 2 הוא נציג חברת הביטוח של התובעת שלכאורה אינו צד להליך . אפשרות זו ניתנה לנציג חברת הביטוח בהיותו בסופו של דבר "הכיס שמשלם " . נציגי חברת הביטוח של התובעת והתובעת עצמה לא יוכלו לאחוז במקל בשתי קצותיו, מצד אחד לבקש לאפשר לנציג חברת הביטוח לטעון טענות ומצד שני למנוע מחברת הביטוח של הנתבע לעמוד על זכויותיה בדרך שתימנע סירבול . התובעת במקרה הנדון מנועה מלטעון טענות כנגד שיתוף חברת הביטוח של הנתבעת בהליך התביעה שכנגד ולו רק מן הטעם של החובה לנהל הליכי משפט בתום לב כפי שתואר לעיל. ולגופו של עניין - בעדויותיהם בפני העידו הצדדים כי תאונת הדרכים ארעה בצומת שאינה משולטת . לעניין זכות הקדימה בצומת שלא הוצבו בה תמרורים קובע סעיף 64 (א) (1) לתקנות התעבורה התשכא 1961 כדלקמן : " נתקרבו לצומת כמה כלי רכב מצדדים שונים יתן נוהג רכב את זכות הקדימה לכלי רכב הבאים מימין " . על אף שבמשפט אזרחי עסקינן ,לא יכולה להיות מחלוקת שיש לגזור את חובות הצדדים וסבירות התנהגותם בכביש בהתאם להוראות תקנות התעבורה. בעניננו מצב העניינים בצומת היה כזה שהתובע הוא שהיה מימין לנתבע, ולפיכך יש להטיל את מרבית האחריות לתאונה על הנתבע . ואולם באמור לעיל לא די. בעדותו העיד הנתבע כי הפגיעה במכונית היתה בשלב שכבר עמד לעבור את הצומת וכי התובע נסע במהירות . מנגד טען התובע כי התאונה ארעה בעת שהנתבע ו נכנס לצומת והחל בפניה שמאלה . מתמונות הרכבים שהוצגו לי נראה כי אכן סבירה יותר לעניין זה גירסת הנתבע שכן ממיקום הפגיעות ברכבים נראה כי הרכבים היו בזוית של 90 מעלות זה לזה בעת התאונה , עובדה שמחזקת את הסברה שהנתבע אכן עמד לחצות את הצומת כטענתו ולא לפנות שמאלה כטענת התובע .מהעובדות שצויינו לעיל וכן מעוצמת הפגיעה ברכבים ,כפי שמשתקף מן התמונות ניתן להסיק גם שהתובע אכן נסע במהירות , ובכך תרם לקרות התאונה . לאור זאת נראה לי כי חלק מן האחריות לתאונה ניתן להטיל גם על התובע. לאחר שקילת אחריות הצדדים לתאונה בהתאם לעובדות שצוינו לעיל הגעתי למסקנה שיש לחלק את האחריות לתאונה ביחס של 70/30 לטובת התובע ,ולפיכך הנתבע אמור לשלם לתובע בגין הנזקים הישירים של התאונה סך של 6749 ₪ . מסכום זה יש לנכות את חלקו של התובע בתביעתו של הנתבע (1485 ש"ח ) כך שבסופו של דבר יחוייב הנתבע לשלם לתובע סך של 5264 ש"ח . לאור כל האמור לעיל אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 5264 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 13.9.00 .משפט תעבורהשאלות משפטיותזכות קדימהצומת