נפסק כי כאשר מוצבת עדות על מדידה לפי מכשור אלקטרוני מול עדות המבוססת על התרשמות בלבד עדיפה העדות של המדידה האלקטרונית, בהתקיים הכללים שנקבעו בפסיקה. "לדעתי עדיפה עדות של מכשור אלקטרוני מודרני מסוג מכשיר "מולטנובה" המצויד עם מצלמה, על עדותו של שוטר המעיד עפ"י התרשמותו ממראה עיניו. לפני שנים נהגו לרשום דו"ח על עבירת מהירות על ידי שוטרים רכובים על אופנועים שרדפו אחר רכב עבריין וסבורני כי השיטה החדישה טובה ומדוייקת בהרבה". (ע"פ (ת"א) 146/84 חקלאות בע"מ נגד מ"י). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מדידת מהירות נסיעה עם מכשיר אלקטרוני: הנאשם מואשם בתיק זה כי נהג את רכבו במהירות של 123 קמ"ש במקום 90 קמ"ש המותרת באותו קטע כביש.   מדובר בדו"ח מסוג ברירת משפט, בו ביקש הנאשם להישפט בפני בית המשפט.   במענה לאישום, כפר הנאשם באשמה תוך שטען כי ביקש אסמכתא מהשוטרים וכי לא הראו לו כל נתון.   מהירות נסיעתו של הנאשם נמדדה באמצעות מכשיר ראדר מסוג 11 KR שהיה מותקן בניידת משטרה, בה נהג מתנדב משטרה, שלידו ישב השוטר שהפעיל המכשיר והעיד על המדידה בפני בית המשפט.   השוטר העיד על הבדיקות, שערך למכשיר בתחילת המשמרת וסיומה ואף הוכיח את הכשרתו להפעיל את המכשיר ונסיונו המעשי בעבודה. הוא הסביר כי רכב הנאשם נמדד באופן בודד במשמעותו:   "אסור להפעיל את מכשיר כאשר יש משהו חוצץ בינינו או עוד רכבים בכביש".   "אם אתה אומר שהיו הרבה רכבים בכביש, אני משיב שלפניך יכול להיות, ולא היו, אחרת לא הייתי עוצר אותך".   "לשאלה איך אני יכול לזכור אם עקפו אותך רכבים אחרים, אני משיב שבזמן שאני מודד רכב במכשיר ספציפי זה, אסור שיהיו רכבים לפניך או אחריך ואם כך הייתי עושה, זו מדידה אסורה. (עמ' 7).   השוטר נחקר בענין צבע של רכב הנאשם. הוא הסביר כי הוא רשם צבעו של הרכב כסגול ואם רשום ברשיון כאילו הצבע הינו כחול, הסביר כי יש צבעים דומים אחד לשני ושלפעמים עם השמש, לא תמיד רואים את הצבע במדויק וכי בפועל :   "אני רושם מה שאני רואה בעין ולאו דווקא מה שרשום ברשיון הרכב" (עמ' 6).   הנאשם לא השכיל להביא תמונה של הרכב ו/או הרכב עצמו בפני ביהמ"ש כדי שבית המשפט יכול להתרשם בעצמו בהבדלי הצבע ו/או כדי להראות כי מדובר בשוני בולט ולכן במצב עניינים זה, אני בוחר לקבל את הסברו של השוטר, שעל פניו הינו הגיוני וסביר ולא הוכח אחרת.   בענין כיול המכשיר, העיד השוטר על בדיקות התקינות שהוא ערך למכשיר ואילו לגבי הכיול הסביר כי זה לא מתפקידו לבדוק כיול המכשיר.   תשובה זו תואמת את הלכת "בראונשטיין" (ע"פ 5345/90 בראנשטיין נ. מ"י , מ"ו (5) 51), בו נקבע:   "בדיקה העונתית אכן רצויה... אך אין היא חייבת להיות חלק ממערכת הראיות של התביעה. כאמור צריכה התביעה להראות כי המכשיר היה תקין בעת ההפעלה הנדונה"   לכן אם הנאשם רצה לנסות להוכיח את אי כיולו של המכשיר, רשאי היה לפנות למשטרה כדי לבקש תעודות כיול. לא עשה זאת הנאשם ולא ביקש דחייה, לכן אין לו להלין אלא על עצמו.   השוטר רשם את תגובתו של הנאשם כדלקמן : "אין שום מספר רכב המופיע על הצג; "אין אפשרות להוכיח את זה, אני לא נסעתי ב מהירות שאתה אומר". במהלך כל המשפט, דבק הנאשם בגירסתו כי "נסע כדין" וכי לא יתכן שעבר את המהירות המותרת.   בקשר לטענתו כי לא היה בודד בדרך, הסביר הנאשם כי :   "רכבים שנסעו לפני בין 50 - 100 מ' ".   "אני הייתי יחיד לגבי רכבים מאחור" (עמ' 9).   "הנאשם אף העיד כי לא הסתכל על הספידומטר רכבו לא עבר בדיקת מד אוץ אבל נסע במהירות כדין"   לאחר שמיעת כל הראיות ועיון בדו"חות שערך השוטר, נחה דעתי כי השוטר מילא אחרי כל הכללים שנקבעו בפסק הדין "בראונשטיין" כאמור.   נראה לי כי עצם העובדה כי הנאשם ביקש לראות מספר הרכב בצג של המכשיר, מראה כי אינו מכיר את אופן פעולת המכשיר בנדון.   עולה מן האמור לעיל, כי על בית המשפט להכריע באם הגירסאה של הנשאם כי "נסע כדין" לפי התרשמותו עדיפה מעדותו של השוטר, לפיה נמדדה מהירות נסיעתו של הנאשם באמצעות מכשיר ראדר.   עדותו של השוטר היתה מהימנה על בית המשפט , לא נתגלו סתירות או סמני שאלה גלויים לעין בדו"חות שערך השוטר ובהעדר בדיקה, אין גם וודאות לדיוק מד האוץ ברכב הנאשם, בוחר אני לקבל את עדותו של השוטר.   כבר נפסק כי כאשר מוצבת עדות על מדידה לפי מכשור אלקטרוני מול עדות המבוססת על התרשמות בלבד עדיפה העדות של המדידה האלקטרונית, בהתקיים הכללים שנקבעו בפסיקה.   "לדעתי עדיפה עדות של מכשור אלקטרוני מודרני מסוג מכשיר "מולטנובה" המצויד עם מצלמה, על עדותו של שוטר המעיד עפ"י התרשמותו ממראה עיניו. לפני שנים נהגו לרשום דו"ח על עבירת מהירות על ידי שוטרים רכובים על אופנועים שרדפו אחר רכב עבריין וסבורני כי השיטה החדישה טובה ומדוייקת בהרבה". (ע"פ (ת"א) 146/84 חקלאות בע"מ נגד מ"י).   לטעמי העיקרון הנ"ל ישים גם במקרה דנן גם אם בתיק זה נמדדה מהירות רכב הנאשם על ידי מכשיר רדאר מסוג אחר.   יתכן והנאשם אכן משוכנע באופן סובייקטיבי כי מהירות נסיעתו לא עבר את המהירות המותרת, אבל יש לקחת בחשבון לא רק שהמהירות נמדדה על ידי השוטר מיומן שמילא אחרי הכללים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון אלא כאשר מדובר במהירות לא גבוהה, לחיצה קלה נוספת או אי תשומת לב רגעית יכולה להביא את הנאשם למהירות הנמדדת.   מכל האמור לעיל, הנני קובע שהתביעה הצליחה להוכיח את אשמתו של הנאשם בדרגה המספיקה לשם הרשעת הנאשם בפלילים ואני מרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו בתיק זה. משפט תעבורהמהירות מופרזת / דו"ח מהירות