קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מימון תואר שני לנכה בביטוח לאומי: .Iההליך .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופט מורל - דן יחיד; תב"ע מא/547-0) אשר דחה את עתירתו של המערער לחייב את המוסד לביטוח לאומי לאשר לו שיקום רפואי עד לגמר לימודיו לתואר שני. .2ואלה העובדות: המערער הוכר כנכה (שיתוק בגפיים התחתונות) במסגרת ביטוח נכות כללית. נמצא כי נתמלאו בו התנאים למתן שיקום מקצועי במובן סעיף 127מ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - החוק), ואושר לו שיקום מקצועי עד שגמר את לימודיו באוניברסיטת בר-אילן לתואר ראשון בסוציולוגיה ובמדעי המדינה. תביעתו מהמוסד לביטוח לאומי, לאשר המשך השיקום המקצועי למען יוכל לרכוש תואר שני בחוג "ארגונים פורמליים בחברה המודרנית", נדחתה. על כך השיג המערער בבית-הדין האזורי. .3בית-הדין קמא דחה, כאמור, את העתירה בקבלו את טיעונו של המוסד: "...כי התובע כבר מימש זכותו על-פי סעיף 127מ לחוק, בכך שסיים לימודיו לתואר ראשון והוא יכול לעסוק בעבודה התואמת את כישוריו. עוד טוען המוסד, שהתובע מסוגל לעשות עבודה מתאימה אחרת. העובדה שלא השיג עבודה אין לה ולא כלום עם נכותו, וזו תוצאה של המצב בשוק העבודה. בהסתמכה על דב"ע לח/151-0, [1], טוענת באת-כוח המוסד, שיש להתחשב בכישורי הנכה ולא בתנאים הסביבתיים". בית-הדין האזורי לא ראה להתערב בהחלטת פקידת השיקום, כי המערער מסוגל לעסוק בפקידות. החלטה זו היתה בסמכותה והמערער לא הראה טעם להתערבות בשיקוליה. .4בערעורו טען המערער, שכאשר יהיה מצויד בתואר שני, יוכל להשיג עבודה. .Iiפסק-דין .1בסעיף 127מ לחוק מפורטים 5תנאים מצטברים מתנים את זכאותו של נכה לשיקום מקצועי. חשובים לענייננו התנאים (2) ו-(3) שזו לשונם: "(2) אין הוא מסוגל יותר, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת, או בעבודה מתאימה אחרת; (3) הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או לעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי". סעיף 127מא קובע, כי השיקום המקצועי יינתן "לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים" החלים לגבי נפגע עבודה, וכי תקנות השיקום המקצועי מכוח פרק ג' יחולו לגבי נכה כאמור בסעיף 127מ, "בשינויים המחויבים". .2נאמר בדב"ע לח/151-0, [1], כי יישום התקנות לפי פרק ג' אכן מחייב שינויים. לנכה מלידה או מילדות - להבדיל מנכה עבודה - אין "עבודה קודמת", כשם שאין "עבודה מתאימה אחרת". על כן מתמקד השיקום, עבור נכה כזה, בשאלה, אם "הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו (לחזור)... לעבודה התואמת את כישוריו", כלשון סעיף 127מ (3) לחוק. ואת המלה "לחזור" יש לפרש, לפי הקשר הדברים, גם במשמעות של "לעסוק", "להיות מסוגל לבצע" (שם, [1], בע' 167-168). .3פקידת השיקום העידה, שהמערער מסוגל, בשים לב לנכותו והלימודים שלמד במסגרת השיקום, לעבוד בעבודה פקידותית. לפי המדיניות הנהוגה במוסד לביטוח לאומי, רואים בגדר שיקום מקצועי לימוד לתואר ראשון בלבד. אפשרויות התעסוקה כפי שהיו בעת מתן העדות בבית-הדין קמא (יולי 1981) היו קלושות למדי עבור בעל תואר ראשון (בסוציולוגיה ומדעי המדינה). העדה הוסיפה, שנהוג במקרים כאלה לאפשר לנכים לעבור הסבה מקצועית לביקורת פנים או לחשבונאות על חשבון משרד העבודה (במסגרת הטיפול באבטלה). אולם לא בכך עוסק השיקום המקצועי, שתפקידו לאפשר לנכה נטול הכושר להיות מסוגל לעסוק בעבודה התואמת את כישוריו, וכבר פסק בית-דין זה, כי יכול שיהיה אדם "מסוגל" לכלכל את עצמו, למרות שאין לא הכנסה מעבודתו או מעיסוק - כדי מחייתו (דב"ע לג/156-0, [2]). מאחר שפקידת השיקום סברה, שרכישת תואר ראשון עונה על הדרישות הנ"ל ואין מקום לממן לימוד תואר שני, ובית-הדין האזורי לא ראה להעמיד את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של פקידת השיקום, סבורים אף אנו כי אין להתערב בהחלטתו הנראית לנו נכונה. .4הערעור נדחה. אין צו להוצאות.נכותביטוח לאומימימון