מינוי מומחה רפואי לבדיקת קשר סיבתי בין בקע סרעפתי לעבודה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מינוי מומחה רפואי לבדיקת קשר סיבתי בין בקע סרעפתי לעבודה: 1. התובע פנה לנתבע בתביעה להכיר בו כמי שהבקע הסרעפתי שפקד אותו הוא תוצאה של פגיעה בעבודה, בכך - שלטענתו - אותו בקע נגרם עקב תנאי העבודה של התובע, במסגרת עיסוקו במשלח ידו כעורך דין עצמאי. הנתבע, במכתבו מיום 13/2/08, דחה את התביעה האמורה, בטענה שאין מדובר במחלת מקצוע, בטענה שלא הוכח קיומו של ארוע תאונתי ובטענה שלא הוכח קיומם של ארועים תאונתיים זעירים. התובענה שבפנינו הוגשה כנגד דחיית התביעה כאמור לעיל. 2. התברר כי מרבית העובדות הקשורות לתנאי עבודתו של התובע אינן שנויות במחלוקת. המחלוקת העובדתית צומצמה לענין עובדתי אחד בלבד - ענין העשן שהתובע נחשף אליו, לטענתו, בשל בית העסק לעישון נרגילות שפעל מתחת למשרדו. לטעמנו, גם בענין זה לא היתה סיבה ממשית שהיתה אמורה למנוע מהצדדים להגיע לעובדות מוסכמות, אך משהיתה מחלוקת - שמענו עדויות בענין זה. אלה העובדות 3. התובע, יליד שנת 1973, הוא עורך דין, העוסק במשלח ידו זה, כעובד עצמאי, החל משנת 2002. 4. שבוע העבודה של התובע הוא מיום שני עד שבת. בימי שני, שלישי, חמישי וששי, נהג התובע לעבוד במשרד מהשעה 8:00 עד השעה 13:00, ולאחר מכן - מהשעה 15:30 או 16:00 עד השעה 19:00 או 20:00, אך היו מקרים שבהם הוא נשאר גם בשעות מאוחרות יותר. בימי רביעי ובשבתות, נהג התובע לעבוד במשרד משעה 8:00 עד השעה 13:00. היו מקרים שבהם בשל עומס העבודה - התובע ויתר על הפסקת הצהריים ונשאר במשרד ברציפות. במועדים שבהם היו לתובע דיונים בבתי משפט, הוא נעדר מהמשרד למשך הזמן כפי שהצריכו הדיונים (בשעות הבוקר). תדירות הדיונים בשנים הראשונות היתה בערך פעם או פעמיים בחודש ובהמשך, התדירות עלתה כך שבשנת 2008 היא הגיעה לתדירות ממוצעת של אחת לשבוע. 5. רוב עבודתו של התובע במשרד (כ-5-6 שעות מתוך יום עבודה מלא) בוצעה בתנוחת ישיבה מול מחשב. (נעיר כי התובע ציין בתצהירו שבעת עבודה מול המחשב היה גבו מכופף בזווית של 30 עד 45 מעלות, והנתבע לא חלק על כך, אף שלדעתנו כיפוף בזווית כזו אינו סביר. אולם, התובע צירף תמונה שלו בעת תנוחה כזו, וממנה עולה כי הזווית בין רגליו לבין גבו היתה סבירה יותר, להערכתנו -זווית שבין 70 לבין 80 מעלות, ולפיכך, אנו קובעים כי תנוחת ישיבתו של התובע מול המחשב היתה תנוחה רגילה שבה נוהגים לעבוד מול מחשב). 6. בשל לחץ העבודה במשרדו היו מקרים שבהם התובע אכל במשרדו מזון שכונה על ידיו בשם "מזון מהיר". מזון זה היה בעל תכולת סיבים מופחתת. התובע מיעט לשתות. התדירות הממוצעת של הארוחות האמורות היתה כ-4 פעמים בשבוע (פעמיים בצהריים ופעמיים בלילה). 7. בסביבת העבודה של התובע, ברדיוס של 50 סנטימטרים ממקום ישיבתו, היו ממוקמים מכשירים שלדעת התובע פלטו קרינה לגופו - במיוחד לאזור הבטן. מכשירים אלה היו: מחשב, טלפון משרדי, טלפון סלולרי, מכונת צילום ומכשיר פקסימיליה. 8. בעת שהתובע שוחח בטלפון המשרדי וכן בעת שהוא השתמש במכשיר הפקסימיליה, התובע הטה את גופו לכיוון מכשירים אלה, מבלי לקום מהכסא. 9. במשך כל שעות ישיבת התובע על הכסא, היו רגליו צמודות לרצפה, ולעתים הוא חש בהן תחושת נימול. 10. התובע מיעט בפעילות גופנית. 11. התובע נוהג לעשן סיגריות. הוא החל לעשן בשנת 2001 או בשנת 2002 או בשנת 1998, והוא מעשן כ-8-15 סיגריות ביום. (גרסאותיו של התובע בענין זה לא היו אחידות). 12. במשרדו של התובע אין חלונות. האוורור היחיד הוא מדלת הכניסה. דלת הכניסה פתוחה במשך כ-90% מזמן הפעילות של התובע במשרד בקיץ, ובמשך כ-30% מזמן הפעילות של התובע במשרד בחורף. למשרד צמוד חדר שרותים, ויש דלת אשר מפרידה בין המשרד לבין חדר השרותים. בחדר השרותים יש חלון, הפונה לפיר שבו יש חלל הפתוח לכיוון השמים, לאורך כל ארבע קומות הבנין. 13. משרדו של התובע מצוי בקומה הראשונה של הבנין. בקומת הקרקע של הבנין מצוי בית עסק בשם "קפיטריית המעיין", המשמש מקום בילוי ללקוחותיו (וייקרא להלן: "חנות הנרגילות"). בחנות הנרגילות נמכרים מוצרי מזון שונים (קבב, נקניקיות, טוסטים וכיוצ"ב, שתיה חריפה, שתיה קלה), והלקוחות נוהגים לשבת ליד שולחנות חנות הנרגילות, לאכול, לשתות, לשחק שש-בש, ובעיקר - לעשן נרגילות. שולחנות חנות הנרגילות מצויים בתוך החנות, ובשעות הערב - כשמזג האוויר מאפשר זאת, מוצאים השולחנות לחצר שליד הבנין, ורוב הלקוחות יושבים מול השולחנות בחצר. 14. במשך רוב השנים מאז שנפתח משרדו של התובע, חנות הנרגילות לא היתה ממוקמת באותה כניסה של הבנין שבה היה משרדו של התובע, אולם, כשהשולחנות היו בחצר - הם היו גם מול הכניסה שבה מצוי משרדו של התובע. 15. בחנות הנרגילות יש 40-45 נרגילות לשימוש הלקוחות, אך במרבית הזמן - אין תפוסה מלאה ולא נעשה שימוש בכל הנרגילות. יש מקרים יוצאי דופן, כגון בעת שידור משחקי כדורגל חשובים - שבהם התפוסה מלאה. 16. בתוך חנות הנרגילות יש וונטות, היונקות את האוויר מחלל החנות אל צינור היוצא לפיר הבנין. פתחו העליון של הצינור מצוי בגובה גג הבנין, כך שהאוויר עם העשן אשר מגיע לצינור - יוצא אל גג הבנין. 17. ריח עשן הנרגילות הגיע גם אל משרדו של התובע. התובע חש בריח זה במשרד ובשרותים של המשרד. אין בידינו אפשרות להעריך את מידת ריכוז עשן הנרגילות באוויר שהיה במשרד. אנו יכולים להעריך שאין מדובר בריכוז גבוה, וזאת הן בשל כך שהעשן מתוך החנות נשאב אל הצינור שעלה לפתח בגג הבנין, והן בשל כך שהעשן מהחצר - היה דליל יותר מעצם העובדה שמדובר בישיבה באוויר הפתוח. עם זאת, מקובלת עלינו גרסת התובע, כאמור לעיל, שהיה ניתן להרגיש את ריח עשן הנרגילות במשרדו ובחדר השרותים של משרדו. התובע הריח את הריח האמור, בעת ששהה במשרד. 18. בשנת 2005 החל התובע לחוש מחושים בבטנו. בטנו כאבה, הוא חש כי בטנו נפוחה, הוא סבל מצרבות ומתופעות של גזים. המצב נמשך באופן זה מסוף שנת 2005 ובמהלך שנת 2006. בחודש ינואר 2007, התופעות האמורות החריפו, והדבר הביא את התובע לפנות לטיפול רפואי. התובע הופנה לבדיקות, והתברר כי הוא לקה בבקע סרעפתי. 19. עד כאן - פירטנו את עובדות המקרה. מיקרוטראומה 20. לטענת התובע, תנאי עבודתו כפי שהם מפורטים לעיל, גרמו בדרך של מיקרוטראומה לכך שהוא ילקה בבקע בסרעפת. הנתבע מכחיש את טענת התובע, וטוען כי יש לדחות את התביעה כבר בשלב זה, מאחר שהתובע לא הציג אף לא ראשית ראיה בדבר קשר סיבתי אפשרי בין תנאי עבודתו לבין הבקע הסרעפתי שהוא לקה בו. 21. אין אנו מקבלים את עמדת הנתבע. כשטענת התובע היא שתנאי עבודתו גרמו לו לפגימה של בקע בסרעפתו, בדרך של מיקרוטראומה, אין אנו - כהדיוטות בענייני רפואה - יכולים לדחות את התביעה בשלב זה, מבלי שביררנו אם מבחינה רפואית יש ממש בטענת התובע. כשמדובר בטענה של גרימת קשר סיבתי בדרך של מיקרוטראומה, אין לשלול אפשרות של קיום פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שהביאו למצב הנוכחי, כשאותן פגיעות חוזרות ונשנות אינן חייבות להיות חיצוניות לגופו של המבוטח, אלא ייתכן שמדובר בפגיעות בתוך גופו. בענין זה, אנו מפנים את הנתבע לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 1376/02 בוסני - המוסד לביטוח לאומי (פסק דין מיום 8/6/03), שם הורה בית הדין הארצי לעבודה למנות מומחה רפואי לבחינת שאלת מיקרוטראומה בעניינו של נהג שרגלו השמאלית היתה מונחת בתנוחה סטטית קבועה במשך כל שעות הנהיגה (ובסופו של דבר תביעתו של אותו נהג התקבלה, משחוות הדעת הרפואית הסבירה את המנגנון הפנימי של הפגיעה, שנגרם בדרך של מיקרוטראומה, למרות שלא היו פגיעות חיצוניות). בעניינו של התובע, מבלי למנות מומחה רפואי, אין אנו יכולים לדעת - למשל - אם תנוחת הישיבה שלו בעבודתו, תרמה להתפתחות הבקע הסרעפתי בדרך של מיקרוטראומה. מבחינה משפטית אין אנו רואים הבדל בין המשמעות של תנוחת ישיבתו של התובע, לבין המשמעות של תנוחת הישיבה של נהג האוטובוס שעניינו נדון בעב"ל 1376/02 הנ"ל. באופן דומה אין אנו יכולים, לדעת, מבלי למנות מומחה, אם העובדה שהתובע שאף במשרדו אוויר אשר כלל גם חלקיקי עשן נרגילות, תרמה במשהו, בדרך של מיקרוטראומה, להתפתחות הבקע הסרעפתי. בסיכומיה, הפנתה אותנו ב"כ הנתבע לפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בתיק דב"ע נד/0-111 בן משה - המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 24/11/94), בענין מידת ההוכחה הדרושה מהמבוטח. אנו סבורים כי פסק הדין האמור אינו מלמד דבר לענייננו. באותו פסק דין נדונה טענתו של מבוטח בדבר ארוע תאונתי יחיד, אשר לטענתו גרם לו לאחר מכן לכאבי גב. בית הדין הארצי לעבודה אישר באותו ענין את דחיית התביעה על ידי בית הדין האזורי לעבודה תוך שניתן משקל לכך שהמבוטח לא פנה לרופא בשל אותם כאבי גב, בסמוך לאחר הארוע התאונתי האמור, וזאת - על רקע העובדה שכאבי גב נפוצים בקרב אחוז גבוה של האוכלוסיה בגיל העבודה. אין מאומה בפסק הדין האמור, שיש בו - לדעתנו - כדי להצדיק את שלילת האפשרות של התובע להוכיח את טענותיו בענין הקשר הסיבתי בדרך של מיקרוטראומה בין תנאי עבודתו לבין הבקע הסרעפתי שהתובע לקה בו. (אם היינו מאמצים את עמדת הנתבע, היינו שוללים את אפשרותו של התובע להוכיח את היסוד הרפואי של תביעתו). אשר על כן, כאמור, אנו דוחים את עמדת הנתבע, וקובעים כי יש לברר את השאלות הרפואיות השנויות במחלוקת בתובענה זו. המומחה 22. אנו ממנים בזאת את ד"ר אליהו גילון לשמש מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין בתובענה זו (ד"ר גילון ייקרא להלן: "המומחה"). 23. המזכירות מתבקשת להעביר אל המומחה את המסמכים הבאים או את העתקיהם: א. מסמכים רפואיים שהוגשו על ידי התובע - ת/1 עד ת/7. ב. תיקים משרותי בריאות כללית - נ/1. ג. מסמכים מבית החולים "המשפחה הקדושה" - נ/2. 24. המומחה מתבקש לעיין בעובדות כפי שפורטו לעיל ובמסמכים המצורפים ולהשיב על השאלות הבאות: (א) מהי המחלה או מהו הליקוי שמהם סובל התובע בסרעפתו (להלן: "הליקוי") ? (ב) האם ניתן לקשור בין תנאי עבודתו של התובע, כפי שהם מתוארים לעיל, לבין הליקוי בדרך של מיקרוטראומה, דהיינו - האם באופן ישיבתו של התובע במשרדו או האם בעובדה שהוא שאף אוויר הכולל גם מידה מסויימת של חלקיקי עשן נרגילות (במידה המספיקה לכך שהריח יורגש) היו גורמים שהביאו להצטברות של נזקים זעירים בסרעפתו של התובע, נזקים אשר לפחות בחלקם היו בלתי הפיכים והצטברותם של הנזקים הזעירים האמורים היא שהביאה לליקוי ? (ג) אם התשובה לשאלה (ב) לעיל שלילית - מה הגורם לליקוי, ככל שהמומחה יכול לברר? (ד) אם התשובה לשאלה (ב) לעיל חיובית - האם ניתן לומר שהשפעת העבודה על הליקוי היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים ? (ה) אם התשובה לשאלה (ד) לעיל חיובית - מהם אותם גורמים אחרים ? 25. המומחה מתבקש להחזיר לבית הדין, עם תשובותיו, גם את החומר הרפואי המצורף. 26. שכר טרחתו של המומחה ישולם מקופת בית הדין. 27. אב בית הדין יתן לבדו החלטות הקשורות בקבלת חוות דעתו של המומחה, כגון מינוי מומחה אחר או נוסף, הפניית שאלות הבהרה וכיוצ"ב. רפואהמינוי מומחהמומחה רפואיקשר סיבתימומחהבקע