המעסיק טען שהעובד אינו זכאי לתמורת הודעה מוקדמת באשר הוא לא פוטר מעבודתו - נטען כי העובד התפטר וביקש מכתב פיטורין על מנת לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. בפסק הדין צוין כי אין בית הדין לעבודה צריך לתת יד לפעילות זו. מכתב פיטורין יוצר חזקה כי עובד פוטר והנטל על המעביד להוכיח את ההפך. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכתב פיטורים לעובד שהתפטר לצורכי דמי אבטלה בביטוח לאומי: השופטת אלישבע ברק מותב בית הדין האזורי בחיפה, השופט הראשי שמואל גוטמכר ונציגי ציבור חיים אבוטבול ומרדכי גלנטי, בתב"ע נד/669-3, דחה את מירב תביעותיו של המשיב. נותרה אך התביעה לתמורת הודעה מוקדמת בת 90 יום, כפי שנקבע בהסכם הקיבוצי. אשר על כן פסק בית הדין האזורי כי המערערת תשלם למשיב תמורת הודעה מוקדמת בגין 90 יום בסכום של -.9,000 ₪ (כפי שהסכום תוקן בהחלטה מאוחרת מפסק הדין). כן השית בית הדין על המערערת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך -.1,500 ₪ בצרוף מע"מ. על קביעות אלו מערערת המערערת בפנינו. המשיב הגיש ערעור שכנגד באחור . מעבר לכך הערעור שכנגד היה בעניין השונה מזה עליו הוגש הערעור. הערעור שכנגד נדחה. עם זאת אנו פונים למבקשת בהמלצה למסור למשיב את פירוט כל ההפרשות שנעשו לקופות הגמל על מנת שהמשיב יוכל לברר את המגיע לו. לערעורה של המערערת המערערת מבקשת לטעון שהמשיב אינו זכאי לתמורת הודעה מוקדמת באשר הוא לא פוטר מעבודתו. אין לקבל טענה זו. טענת המערערת היא כי המשיב התפטר וביקש מכתב פיטורין על מנת לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. אומר מיד כי בעיני אין בית הדין צריך לתת יד לפעילות זו. מכתב פיטורין יוצר בעיני חזקה כי עובד פוטר והנטל על המעביד להוכיח את ההפך. אך גם מעבר לכך, נסיבות העניין שבפנינו מצביעות על פיטורין. מתצהירו של אחד ממנהלי המערערת, מר אהרן לוי עולה, שהמערער פוטר והוחזר לעבודה לבקשת מועצת הפועלים. הוא נפגע בתאונת עבודה. רופא תעסוקתי כתב שהוא מסוגל לחזור לעבודה אך עם מגבלות, כך שלא ירים משאות, לא יתכופף וגם זאת לתקופת ניסיון של שלושה חודשים. לדברי מר לוי, המערערת ערכה בדיקה אך לא מצאה תעסוקה ההולמת את מגבלותיו הרפואיות. הובהר למשיב כי על מנת להחזירו לעבודה יצטרכו לפטר עובד אחר שהתקבל בינתיים. ניסו למצוא לו עבודה קלה. שכרו הופחת בשל השינויים בתפקידו. הדבר לא נבע משינוי בדרגתו אלא מכך שהוא לא היה עוד זכאי לפרמיות גבוהות, להן היה זכאי קודם לכן ואלו הגיעו לכ-280%. בתפקידו החדש היה המשיב זכאי לפרמיה בשיעור של 100%. חילוקי דעות נתגלעו בין הצדדים באשר לכושרו של המשיב לשוב לעבודתו. המערערת שגרה מכתב לרופא התעסוקתי על מנת לבדוק את כושרו של המערער לשוב לעבודה סדירה, וזאת לאור היעדרויותיו הרבות. המשיב הוזמן לברור משמעתי בקשר להיעדרויותיו. ועדת המשמעת הטילה על המשיב עונש משמעתי של הרחקה מהעבודה ללא תשלום למשך חודש ימים. כן הוטל עונש משמעתי של אזהרה. מר לוי ממשיך ומעיד: "ביום 27.5.93, הופיע העובד במפעל לברר את מצבו, וישב ביחד עם יו"ר ועד העובדים, מר ארמונד טפירו, אצלי. הסברתי לו כי בעקבות מצבו הבריאותי, כפי שתואר במכתבו של הרופא התעסוקתי מיום 3.5.93. ולאור כשלון הניסיונות הקודמים להעסיקו, אין למפעל תעסוקה הולמת עבורו. בעקבות זאת בקש העובד כי יוצא לו מכתב פיטורים, כדי שיוכל לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. נציג ועד העובדים הציע לעובד להימנע מבקשתו זו, אך העובד לא שעה לעצתו". המערערת מבקשת כי נכיר בכך שהמשיב לא פוטר אלא התפטר וביקש מכתב פיטורין לצורך קבלת דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. די באמור לעיל המובא מעדותו של מר לוי, כדי לשכנענו כי המשיב פוטר. אשר על כן אין מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי. הערעור נדחה. כאמור לעיל נדחה הערעור שכנגד. עם זאת כאמור, אנו פונים למערערת בהמלצה למסור למשיב את פירוט כל ההפרשות שנעשו לקופות הגמל. לאור העובדה שגם הערעור הנגדי נדחה אנו מעמידים את ההוצאות שאנו משיתים על המערערת על סכום של -.2,000 ₪ בלבד בנוסף לסכום שהושת עליה על ידי בית הדין האזורי. נציג מעבידים ג' סטויצקי אני מצטרף לחוות דעתה של השופטת א' ברק. אני מוסיף ואומר שלמכתב פיטורין משמעות רחבה מעבר לזכות המזכה בדמי אבטלה. עיקרו של מכתב פיטורין לקבוע ניתוק יחסי עובד ומעביד. מסמכיםפיטוריםדמי אבטלההתפטרותמכתב פיטורים / סיום העסקה