קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מלתחה להחלפת בגדים במקום העבודה: .1לבית-הדין האזורי בחיפה (השופט רוזנויין; תב"ע מב/23-8) הוגש כתב אישום נגד המערער - "המחזיק" בבית דפוס, על-פי מערכת עובדות ולפי הוראות חוק כמפורט בכתב האישום. לעניין ערעור זה רלבנטיות העובדות המתייחסות ליום 24.6.1980, והוראות החוק שלהלן: א) "לא הותקנה וקוימה מלתחה נאותה לבגדי העובדים שלא לובשים אותם במשך שעות העבודה" - אי-קיום מלתחה נאותה - סעיף 142וסעיף 219לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל- 1970(להלן - הפקודה); ב) "העובד יהושע לרנר הועבד כעובד עופרת, מבלי שנבדק בדיקה רפואית במשך תקופה של שישה חודשים" - העבדת עובד בלי בדיקה רפואית תקנה 4(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (בדיקות רפואיות של עובדים בעופרת), תשכ"ב- 1962(להלן - תקנות העופרת) וסעיף 219לפקודה. בית-הדין האזורי מצא את הנאשם אשם בשתי העבירות האמורות וגזר בגין העבירה הראשונה קנס של 750שקלים ובגין העבירה השניה קנס של 300שקלים. .2העובדות הרלבנטיות הנוספות לעניין העבירה הראשונה - אי-קיום מלתחה - הן: א) בבית הדפוס עבדו הן גברים והן נשים; ב) מפקח העבודה לא מצא בבית-הדפוס מלתחות נפרדות לגברים ולנשים. .3בית-הדין האזורי מצא בעובדות הנ"ל בסיס להרשעה על-פי סעיף 142לפקודה שזה לשונו: "יש להתקין ולקיים לשימוש העובדים מלתחה מספיקה ונאותה לבגדים שאין לובשים אום בשעות העבודה". פשוטו של הסעיף מלמד, שהכוונה היא, ביסודו של דבר, להחלפת בגדי חוץ לבגדי עבודה. בהתחשב בכך יש לפרש את המלים "מלתחה... נאותה" כעונה על הצורך שבהחלפת בגדים, ועת מדובר במפעל שבו עובדים גם נשים וגם גברים, מלתחה שבה יוכל העובד, בין שהוא גבר ובין שהיא אשה, להחליף בגדיו בלי שתיפגע צנעתו. .4בערעור טען המערער, בנסיבות המקרה לא היה צורך בהתקנת מלתחה מיוחדת לנשים, באשר בבית הדפוס רק שתי נשים ומעצם עבודתן התחייב שלא תבואנה לעבודה בשעה שבאים כל יתר הפועלים, אלא מאוחר יותר, ושתעזובנה לפני שעוזבים הפועלים. ומכאן, לטענתו, יכלו העובדות להחליף בגדים מבלי שתיפגע צנעתן על-ידי כניסת גבר למלתחה עת העובדת מחליפה בגדיה. .5מודע בית-הדין לכך, שיכול ותנאי היות המלתחה נאותה יקוים אף באין מלתחות נפרדות לעובדים ולעובדות, ובתנאי שתובטח המטרה, כגון אפשרות סגירה מבפנים, כך שעת המין האחד נמצא בפנים - לא יוכל להיכנס בן המין השני, ויחד עם זאת לא ייפגעו סדרי העבודה. העובדה, שהעובדות באות מאוחר יותר מהעובדים ועוזבות מוקדם יותר, עדיין היא, כשלעצמה, אינה מבטיחה את המטרה, כי יכול ובשעות עבודה ירצה אחר העובדים להוציא חפץ מכיס מכנסיו שבמלתחה ואזי תסוכל המטרה של הוראת החוק. נוסיף ונאמר, הפרדה אינה מוכרחה להיות הפרדה פיסית מבחינת המקום ובלבד שתושג המטרה. .6בענייננו לא טענו, ומכל שכן לא הוכח, כי אובטחו סידורים מתאימים מכגון האמור לעיל. לאור כל האמור לעיל בדין מצא בית-הדין האזורי, כי נעברה העבירה והמערער הורשע, ודין הערעור על כך להידחות. .7העובדות הנוספות לעניין העבירה השניה - העבדת עובד בניגוד לתקנות העופרת. א) המדובר בבית דפוס; ב) העובד לרנר נמצא בבית הדפוס עובד "בסדרות עופרת"; ג) העובד לרנר עבד באותה עבודה מזה 20שנה; ד) העובד לרנר לא נבדק כמתחייב בתקנות. .8אשר לעבירה זו - המושג "עובד בעופרת" מוגדר בתקנות בתור "מי שעבודתו הבלעדית או החלקית היא באחת מן העבודות שלהלן ועבד בה לפחות 14יום בחודש או 25ימים בשלושה חודשים". אחת העבודות "שלהלן" היא, בין השאר, "עבודה במפעל דפוס שהיא סדרות, לרבות עבודה במכונות מסוג לינוטייפ ומונוטייפ ובהתכת עופרת ויציקתה. .9בערעור טען המערער, כי לא הוכח כי העובד לרנר היה "עובד בעופרת". השאלה היא, אם הוכח כי התקיים בעובד לרנר כל הדרוש להיות עובד "עובד בעופרת". אכן הוכח, שעבודתו של העובד לרנר היתה במפעל דפוס שהיא סדרות אותיות עופרת. אך בכך לא די. על מנת שעובד יהיה עובד בעופרת צריך שאותה עבודה תהיה לפחות 14יום בחודש או 25ימים בשלושה חודשים. המפקח שהעיד בבית-הדין לא העיד על תדירות העבודה, כמתחייב לקיום התנאים כאמור, ושאלה ראויה לא הוצגה על-ידי התביעה לעובד לרנר עצמו, עת העיד בבית-הדין. כל מערכת העובדות הצריכה להרשעה - נטל ההוכחה כי התקיימה, הוא על התביעה. המערער טען שלא הוכח, כי העובד לרנר היה עובד בעופרת, הוא לא היה מיוצג על-ידי עורך-דין, ומשעולה ברורות שהטעון הוכחה לא הוכח - לא היה מקום להרשיעו בדין. נציין גם שבכתב האישום עצמו, בפרק העובדות, חסרות העובדות הרלבנטיות להיות אדם "עובד בעופרת". אשר מצוי בכתב האישום הוא "במסקנה" ולא בעובדות שמהן יש להסיק את המסקנה. .10על כן דין הערעור על ההרשעה בעבירה על תקנות העופרת להתקבל.ביגוד עבודה