קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מעצר עד תום ההליכים בעבירות נשק: בקשה למעצר עד תום ההליכים בגין כתב אישום, המייחס למשיבים עבירות נשק. על פי האמור בכתב האישום, במהלך השנים 2009 - 2010 ביצעו המשיבים מספר עסקאות בכלי נשק. עניינו של אישום 1 באקדח 14 מ"מ ובאקדח תופי, אשר כונו בכתב האישום אקדח 1 ואקדח 2, וכך יכונו להלן. על פי האמור בכתב האישום, המשיב 3 (להלן - בלאל) החזיק באקדחים 1 ו- 2 במשך מספר שנים עד אשר בחודשים אפריל - מאי בשנת 2009 פנה מוסא חמאדה (להלן - מוסא), אשר הינו פעיל בארגון החמאס כנטען בכתב האישום, אל משיב 1 (להלן - מחמד) ואמר לו כי ברצונו לרכוש אקדח. בעקבות כך פנה מחמד אל בלאל, אשר נאות למכור את האקדחים 1 ו- 2. מחמד תיווך בין בלאל למוסא לצורך עסקת הנשק. חלקו של משיב 2 (להלן - עאמר) בעניין, היה הסעתו של מחמד לבית חנינה, שם נפגש מחמד עם בלאל וקיבל ממנו את האקדחים וכן מחסנית ומספר כדורים. לבקשת מחמד החביא עמאר את האקדחים והמחסנית ברכבו ולמחרת היום מסר את האקדחים למוסא. על פי האמור באישום השני, רכש בלאל אקדח 14 מ"מ (להלן - אקדח 3). גם כאן קיבל מחמד פנייה ממוסא לרכישת אקדח. מחמד פנה אל בלאל, אשר נאות לספק את האקדח. מחמד נסע לבית חנינה אל בלאל, העביר אליו את התמורה לאקדח 3, קיבל ממנו את אקדח 3 והתחמושת והעביר אותם למוסא. העסקה נעשתה בתמורה לסך של 13,500 ₪. על פי האמור באישום השלישי, בלאל רכש אקדח 9 מ"מ והחזיק בו מספר שנים (להלן - אקדח 4). במהלך שנת 2010 פנה מוסא אל מחמד וביקש ממנו להשיג עבורו אקדח נוסף וכן תחמושת. מחמד פנה אל בלאל, אשר נאות למכור את האקדח. מחמד התקשר אל עאמר וביקש ממנו להסיע אותו ברכבו לבית חנינה אל בלאל למסירת התמורה ולקבלת אקדח 4. עאמר הוביל את אקדח 4 מבית חנינה לביתו שבצור באהר והחביא את אקדח 4 והתחמושת במחסן ביתו, עד אשר זה נמצא שם בחיפוש שנערך במקום ביום 13.12.10. עסקה זו נעשתה בתמורה לסך של 15,000 ₪. על פי האמור באישום הרביעי, מספר שבועות לאחר המתואר באישום השלישי, פנה מוסא אל מחמד וביקש כי ישיג עבורו נשק אוטומאטי. שבועיים לאחר מכן, גם ביקש לרכוש עבורו מטען חבלה עם מנגנון שעון עצר. מחמד העביר את הבקשה אל בלאל, אשר השיב כי אינו מחזיק בכלי נשק מסוג זה. בגין אישומים אלה מיוחסים למשיבים השונים עבירות נשק שונות, לרבות אחזקה בנשק ללא רשות, עסקה בנשק ללא רשות וכיו"ב. האישום הרביעי הוא עבירת ניסיון. למחמד מיוחסות אף עבירות של תמיכה בארגון טרור. ב"כ משיב 1 לא כפר בקיומן של ראיות לכאורה כנגד מרשו ובקיומה של עילת מעצר, תוך שהוא שומר את זכויותיו להגיש בקשה לעיון חוזר, בגין טענות הנוגעות לסדרי הדין בקשר עם ההליך העיקרי. משיב זה נעצר אפוא עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בהחלטה מיום 2.2.11. אשר למשיב 3 - סנגורו לא הסכים כי קיימות ראיות לכאורה וביקש להשלים טיעוניו לאחר המועד בו התקיים דיון נדחה לבקשת הסנגורים, מטעמים אישיים. כדי שלא לעכב, הוריתי כי טיעוניו יוגשו בכתב. כעולה ממסמך הטיעון, עיקר טענות סנגורו של משיב 3 נסובות על טענת מרשו, כי במהלך התקופה בה היה עצור נכבל לפרק זמן ממושך באזיקים, נקשר לכסא, נחשף לקור קיצוני וחלק מהודעותיו נגבו בתנאים אלה. לטענתו, כיוון שממרשו נמנע מפגש עם עורך דין וכיוון שחקירותיו לא תועדו בקלטות, עובר הנטל למאשימה להוכיח, כי משיב 3 נחקר שלא תחת לחץ וללא שימוש באמצעים פסולים. עוד נטען, כי אין בתיק חוות דעת של מומחה נשק; אין הוכחה כי מדובר בנשק תקין; כי הנשקים שנתפסו לא הוצגו בפני משיב 3 על מנת שיזהה אותם; וכן כי אין ראיות כלפי משיב 3 בכל הנוגע לאמור במבוא לכתב האישום, כאשר כוונת הדברים היא בעיקר לייעדו של הנשק אל מוסא שהינו, כנטען בכתב האישום, פעיל חמאס. לטענת הסנגור המלומד, משיב 3 מעולם לא הסתבך בפלילים, הוא אב לשלושה, מפרנס יחידי, עובד בקונסוליה הבריטית מזה תקופה של 12 שנה ומשכך יש לשחררו למעצר בית. מעיון בחומר החקירה נראה, כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב 3, אשר הודה הלכה למעשה באישומים המיוחסים לו. משהודה הוא כי מכר אקדחים, אינני סבורה כי העובדה שהאקדחים, כנטען, לא הועברו לזיהויו, כמו גם העדרה של חוות דעת מומחה המזהה את האקדחים שנתפסו כאקדחים שמישים, פוגמת בראיות לכאורה הקיימות נגד משיב זה, אשר הודה כי מדובר באקדחים, ולא טען כי היו אלו אקדחי צעצוע. אשר לטענות בדבר אמצעים פסולים שהובילו להודאה - אין מקומן של טענות אלו בשלב זה, אשר בו נדרש בית המשפט לבחון האם קיימות ראיות שיש בהן פוטנציאל להרשעה. אינני סבורה כי לאור טיב הטענות יש מקום שאכריע בשלב זה, כי הראיות נעדרות ערך ראייתי בשל הטענות האמורות בדבר אמצעים פסולים. ההודאות הקיימות בתיק באר למשיב 3 הינן ראיות לכאורה בעוצמה המספיקה די והותר למעצר עד תום ההליכים. משמתקיימות ראיות לכאורה לעבירות הנשק בהן מואשם משיב 3, קמה חזקת מסוכנות, ועמה הכלל הפסיקתי שלפיו המסוכנות החמורה שבעבירות הקשורות באחזקת נשק ובסחר בנשק, מצדיקה מעצר עד תום ההליכים, וכי רק במקרים חריגים ומיוחדים ניתן להשיג את מטרת המעצר על דרך החלופה (בש"פ 922/01 עראקי נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרים, 18.2.01). זאת, בין היתר, בשל החשש כי עבירות מסוג זה יבוצעו ממעצר בית, כך שהמסוכנות איננה מופגת (בש"פ 606/07 מדינת ישראל נ' סלימאן מחאג'נה, פורסם במאגרים, 20.2.07). בענייננו, מדובר בסחר בארבעה כלי נשק לאורך תקופה, כאשר משיב 2 החזיק כלי נשק ברשותו, ללא היתר, לאורך זמן. משאלו הם פני הדברים, אף כי נטען שלמשיב 3 אין הרשעות קודמות, הרי שכתב האישום מלמד כי אין מדובר במעידה חד פעמית, אלא, לכאורה, בהתנהלות לאורך זמן, אשר המסוכנות העולה ממנה איננה מאפשרת חלופת מעצר. מסקנה זו מתבקשת גם ללא העובדה המוזכרת במבוא לכתב האישום באשר להיותו של מוסא, אשר רכש את הנשק, פעיל חמאס. כתב האישום איננו מייחס למשיב 3 עבירה הקשורה בתמיכה בארגון טרור, ואף לא קשר של הנשק לארגון טרור. סחר בנשק מלמד על מסוכנות נכבדה, בין אם הקונה קשור לארגון טרור ובין אם לאו, עובדה אשר איננה מאפשרת חלופת מעצר. מורה אני אפוא על מעצרו של המשיב 3, בלאל, עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. אשר למשיב 2 - סנגורו של זה איננו כופר בקיומן של ראיות לכאורה כנגד מרשו, אלא שלטענתו, חלקו של מרשו בפרשיות המוזכרות בכתב האישום משני, ולא היתה לו כל ידיעה על זיקת ההסעות שעשה למוסא, ולהיותו, כנטען, פעיל חמאס. משכך, יש לשקול חלופת מעצר. שקילת חומרת מעשיו של אדם, אשר המדינה מבקשת לעוצרו עד לתום ההליכים, איננה נבחנת רק באופן יחסי לחלקם של אחרים בכתב האישום ולחומרת מעשיהם של אחרים. השאלה העיקרית היא, חומרת מעשיו של האדם כשלעצמה (בש"פ 3842/10 מדינת ישראל נ' זועבי, פורסם במאגרים, 18.5.10). במסגרת האישום הראשון, מייחס כתב האישום למשיב 2 את הסעת משיב 1 אל משיב 3 וכן החבאת האקדחים, המחסנית והכדורים, שנרכשו ממשיב 3, ברכבו של משיב 2 עד למחרת היום. במסגרת האישום השלישי מיוחסת למשיב 2 נסיעה אל משיב 3 לבית חנינה, מסירת התמורה בעד האקדח וקבלת האקדח, הובלתו של האקדח מבית חנינה לביתו של המשיב 2 שבצור באהר, והחבאת האקדח והתחמושת במחסן, עד אשר אלה נמצאו במקום ביום 13.12.10. אף כי חלקו של משיב זה פחות מחלקם של המשיבים האחרים בנטען בכתב האישום, עדיין מדובר במעורבות ממשית בסחר בנשק, בשני אירועים, כאשר בפרשייה הנזכרת באישום השלישי, החזיק המשיב 2 בנשק ובתחמושת במחסן ביתו פרק זמן מסוים, עד אשר הנשק נמצא במקום בעת חיפוש. מצב דברים זה מקים, ללא ספק, עילה למעצר עד תום ההליכים, בשל מסוכנות, והאפשרות לחלופת מעצר במקרה זה איננה פשוטה כלל ועיקר. עם זאת, ועל מנת שהתמונה לפני תהיה שלמה באשר למשיב 2, ובאשר לקיומה של אפשרות לשחרורו לחלופת מעצר, יכין שירות המבחן תסקיר בעניינו. על יסוד כל האמור לעיל, מורה אני על מעצרו של משיב 3 עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בעניינו של משיב 2, יוכן תסקיר בידי שירות המבחן, ולפי שעה עצור הוא עד החלטה אחרת. נקבע להמשך בעניינו של משיב 2 ביום 24.2.11 בשעה 9:00. משיב 2 יובא בידי שב"ס (אין צורך להביא את משיבים 1 ו- 3). מעצרנשקעבירות נשקמעצר עד תום ההליכים