מרקיזות לחלון - תביעות קטנות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מרקיזות לחלון - תביעות קטנות:   זוהי תביעה לביטול ולהשבה של עיסקה שנעשתה בין הצדדים להתקנתן של מרקיזות בחלונות ביתו של התובע, או לחלופין, לקבלת פיצויים כספיים בגין ליקויים שנתגלו במרקיזות ובעבודות-ההתקנה, ונזקים שנגרמו לדירתו של התובע כתוצאה מכך.   העיסקה שנעשתה כללה את התקנתן של 3 מרקיזות בחלונות ביתו של התובע (כשאחת מהן היא מרקיזה גדולה לסלון, ושתיים נוספות הן קטנות לחדרי-שינה). כמו כן, הותקן גגון פלסטיק במטבח. עלות העיסקה כולה 3,500 ש"ח.   לטענת התובע, המרקיזה הגדולה שהותקנה בסלון ביתו, נשברה בצד שמאל, הציר שלה התקלקל, והציפוי שבה נקרע. כמו כן טען התובע, כי גם מרקיזה קטנה נוספת שבאחד מחדרי השינה נשברה. התובע אשר נתן את המרקיזה הגדולה לתיקון, סירב להיעתר לדרישת הנתבעת לשאת בהוצאות התיקון בסך 700 ש"ח, בשל הטענה כי למוצרים קיימת אחריות למשך 5 שנים.   יש לציין, כי התובע טען בנוסף, שהקידוחים שבוצעו בקירות ביתו לא נאטמו היטב, וכתוצאה מכך חדרו אליהם מים וגרמו לנזקים. לדבריו, הוא נאלץ להוציא 2,000 ש"ח בגין "שיפוץ צבע ואטימה". בנוסף, טען כי כתוצאה מההתקנה הלקוייה נפל פסיפס ופגע בפרגולת עץ של אחד משכניו בבניין, ולפיכך, הוא מבקש לשמור לעצמו את הזכות לתבוע את הנתבעת גם בגין נזק זה.   בכתב-ההגנה נטענו מספר טענות בידי הנתבעת, בהן שלוש עיקריות, כלהלן.   הטענה האחת, כי יש להטיל את האחריות לנזקים על התובע אשר לא תיחזק כראוי את המרקיזות, היות ויש לקפלן בימי גשם ורוח, דבר אשר לטענת מנהלה הובהר לו במועד ההתקנה (ראה לעניין זה: סעיף 10 לכתב-ההגנה), ואף צויין בגב טופס-ההזמנה, בסעיף 9 בפרק התנאים הכלליים לעיסקה. לאור זאת, טענה הנתבעת, כי התובע איננו זכאי לאחריות המוענקת בסעיף 9 בפרק התנאים הכלליים אשר בו צויין כי היא איננה חלה על נזקים שנגרמו כתוצאה מ"פגעי טבע".   הטענה השניה היא, כי אותה האחריות הקבועה בסעיף 9 לפרק התנאים הכלליים מוענקת לשנה אחת בלבד, ולא ל- 5 שנים כבטענתו של התובע (ראה לעניין זה: סעיף 5, שבעמוד 2 שבכתב- ההגנה). בסיפא לסעיף 5 בכתב-ההגנה, טענה הנתבעת, כי האחריות בת חמש השנים ניתנת לסוג מסוים של סוככים, אשר אינם נמנים עם אלה שהוזמנו בידי התובע.   הטענה השלישית הינה כי, עלות תיקונה של המרקיזה עולה כדי 500 ש"ח בלבד ולא 700 ש"ח כפי שנטען בידי התובע, וכי המרקיזה נלקחה בהסכמתו של התובע, ובידיעתו, כי הוא הנושא בעלויות תיקונה.   בתגובה לטענות אלה של הנתבעת, טען התובע בכתב-תשובתו מספר דברים, כדלקמן.   האחד, כי לא הוא האדם אשר חתם על טופס-ההזמנה (הצעת-המחיר) שצורפה לכתב-תביעתו, ואשר הושארה בביתו עלי-ידי הפועלים שביצעו את ההתקנה של המרקיזות. לגירסתו, אין הוא יודע מי חתם על-גבי אותה ההזמנה, אשר אינה מפרטת את פרטיו של אותו החתום. בנוסף, טען התובע כי מטופס-ההזמנה הושאר בידיו רק העתק של הטופס ללא הפרק בדבר התנאים הכלליים לו טענה הנתבעת, ולכן, הוא לא יכול היה לדעת על אותם התנאים המגבילים את אחריותה.   התובע טען בנוסף, כי לא רק שלא הובהר לו שיש לקפל את המרקיזות בימי החורף, אלא גם שהדבר איננו תמיד מעשי, כמו למשל: כאשר הוא נמצא בעבודה ואין איש בבית. לגירסתו, הוא אכן היה נוהג לקפל את המרקיזות, אולם, הוא לא יכול היה לעשות כן כאשר הדבר היה נדרש ממנו בשעות העבודה. לטענתו, אין זה סביר לדרוש את קיפול המרקיזות, אשר לדבריו, אמור להיעשות בהן שימוש גם בימות החורף.   בנוסף טען, כי תנאי זה שעל גבי טופס-ההזמנה המקצר את תקופת האחריות הינו תנאי המקפח בחוזה אחיד, בעוד שבפרסומות המופצות בידי הנתבעת מצויין 5 שנות אחריות.   לאור כלל האמור לעיל, ביקש התובע לטעון כי אין מקום לקבל את טענותיה של הנתבעת במקרה זה.   לאחר שעיינתי במסמכים שהוצגו בפניי, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, החלטתי כלהלן:   במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביום 5.11.02, הודה נציג הנתבעת, כדלקמן:   "אני מודה שהפרגולה היום לא תקינה, ונכון שיש אחריות…" (ראה לעניין זה: שורה 15 בעמוד 2 לפרוטוקול הדיון, להלן: ה"פרוטוקול").   כמו כן העיד הוא, כדלקמן: "אני מאשר שהפרגולה הגיעה לאחר 4 חודשים לתיקון ולא החזרנו לו אותה כי הוא לא שילם סכום של 500 ש"ח" (ראה: שורות 3-4 בעמוד 3 לפרוטוקול).   לאור עדות זו של נציג הנתבעת הרי שאין צורך לדון בעניין המחלוקת שנפלה בין הצדדים באשר למספר שנות האחריות, שכן, נראה שהליקויים נגרמו במהלכה של תקופת האחריות אשר אינה שנוייה במחלוקת בניהם, ולפיכך, אין מקום לדרוש מן התובע לשאת בעלויות תיקונה של המרקיזה.   הנתבעת ביקשה לתלות אם כן את הגנתה בכך שהאחריות לא חלה במקרה דנן מהטענה כי התובע לא קיפל את המרקיזות בימות החורף כפי שנדרש לכך.   בעניין זה, האמנתי לטענתו של התובע אשר לא נסתרה בידי הנתבעת, כי לא הוא חתם על ההזמנה שהוצגה על-ידה. לאור זאת, הרי שהתובע לא יכול היה לדעת על כך, כי הוא צריך היה לקפל את המרקיזות בימי החורף.   הואיל וכך הוא הדבר, הרי שאין מקום לקבוע כי האחריות לא חלה במקרה זה לאור סעיף 9 לפרק התנאים הכלליים המצוי בגב ההזמנה.   לאור כלל האמור לעיל, מצאתי לנכון כי לא היה מקום לקבוע כאמור שהאחריות איננה חלה, ולכן, יש להטיל את הוצאות התיקון על התובע.   בנסיבות העניין כפי שתוארו בפניי, האמנתי לתובע בנוסף כי נגרמו לדירתו נזקים כתוצאה מביצועה של עיסקה זו, וכן, כי המדובר הוא בקיומם של ליקויים בשתי מרקיזות מתוך שלוש שהותקנו בדירתו, וכן, כי הליקויים התגלעו בתוך 4 חודשים בלבד מיום התקנתם. לאור זאת, החלטתי, כי יש מקום להורות על ביטולה של העיסקה כולה אשר נכרתה בין הצדדים דנן.   לאור זאת, הנני מורה על השבה, כדלקמן.   התובע יחוייב להשיב לנתבעת את כל ארבעת הפריטים שהותקנו בדירתו, כאשר מלאכת הפירוק וההובלה מוטלת על הנתבעת. הנתבעת תחוייב לבצע כן, בתוך 21 יום מיום פרסומו של פסק דין זה.   מאידך, תחוייב הנתבעת להשיב לתובע את התמורה שקיבלה ממנו בגין העיסקה בסך 3,500 ש"ח, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 25.11.02 ועד ליום התשלום המלא בפועל.   בנסיבות העניין, ובנוסף לאמור לעיל אני פוסק פיצויים גלובליים לתובע בגין הנזקים שהאמנתי כי נגרמו לו כתוצאה מעיסקה זו, בסך 800 ₪.   אין הוצאות משפט.תביעות קטנותחלון