סעיף 373 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-198 קובע : 373. ניהול עסק בתרמית (א)   נתן בית המשפט צו פירוק, יקבע דיון בשאלה אם עסק של החברה התנהל תוך כוונה לרמות את נושיה או את נושיו של אדם אחר או לכל מטרת מרמה התברר בדיון כאמור, או לאחר מכן במהלך פירוקה של החברה, כי עסק של החברה התנהל כאמור, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הכונס הרשמי או המפרק או כל נושה או משתתף של החברה ואם נראה לו נכון לעשות כן, להצהיר שכל נושא משרה שלה, שהיה ביודעין שותף בניהול העסק ישא באחריות אישית ללא הגבלה לחבויותיה של החברה, כולן או מקצתן, כפי שיורה בית המשפט..." ( סעיף 373 מקנה לבית המשפט סמכות רחבה להטלת אחריות אישית על נושאי משרה כלפי נושיה אם בית המשפט יגיע למסקנה כי ניהול החברה לא היה לטובת החברה והיה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר, באשר ליכולת החברה לפרוע את חובותיה , סיכון כזה יכול לנבוע מרשלנות. (ראה ציפורה כהן - פירוק חברות מהדורת תש"ס-2000 בעמוד 738 ) . על פי סעיף זה בד"כ יורה בית המשפט על תשלום הפיצויים לקופת הפירוק ( ראה שם בעמוד 765) ואין כל מניעה כי תוגש על ידי מפרק ובשם נושה כמפורט בסעיף.דיני חברותתרמיתפקודת החברות