נישואי נכים - זכויות בביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נישואי נכים - זכויות בביטוח לאומי: .Iההליך .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופט מורל - דן יחיד; תב"ע מד/25-0) אשר קבע, כי המשיב מספר 2זכאי לתוספת קצבת נכות בעד שתי בנותיו מנישואיו למשיבה מס' .1 .2א) המשיבים 1ו- 2היו נשואים ונולדו להם שתי בנות (ב- 1975וב- 1976). ב- 16.7.1980נתגרשו והבנות נשארו אצל האם; המשיב 2מקבל קצבת נכות כללית, כולל תוספת עבור שתי הבנות. ב- 3.5.1982פסק בית-הדין האזורי (תב"ע מב/628-0) להעביר את התוספת לידי המשיבה 1; ב) אחרי "בירור נוסף" הגיע המוסד למסקנה, כי יש לשלול מהמשיב 2את התוספת הנ"ל, בגלל פירוש המתחייב מהוראות סעיף 127לז (ב) (3) לחוק, שזו לשונו: "127לז (ב) היו לנכה תלויים - תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבת יחיד מלאה, תוספת תלויים, כלהלן: (3) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - % 5מהשכר הממוצע; לעניין זה, 'ילד' - כהגדרתו בסעיף 5". הגדרת "ילד" בסעיף 5הינה פונקציה של הגדרה אחרת, כללית, המצויה בסעיף 1לחוק, לפיה - "'ילד' - לרבות ילד חורג וילד מאומץ..."; ג) "הבירור הנוסף" שערך המוסד העלה, כי המשיב 2נישא מחדש ב- 30.11.1981לאשה הזכאית אף היא לקצבת נכות בצירוף תוספת עבור שתי בנות שנולדו לה מנישואין קודמים ב- 1970וב-1974; ד) עם נישואיו מחדש של משיב 2, היו בנותיו החורגות ל"ילדיו", מכוח הגדרת "ילד" שבסעיף 1לחוק, משמע שלמשיב 2ארבעה "ילדים" (ילדות); ה) מאחר שסעיף 127לז (ב) (3) אינו מתיר לשלם תוספת תלויים בעד יותר מ"שני ילדיו הראשונים" של הנכה, טען המוסד, כי יש לקבוע סדר "ראשונים" ו"אחרונים" לפי גילם של הילדים. הבנות החורגות נולדו ב- 1970ו-1974, בהן יש לראות את "שני ילדיו הראשונים" של משיב 2ובגינן מגיעה תוספת תלויים. ואילו בעד בנותיו ("הטבעיות") שנולדו ב- 1975ו- 1976אין המשיב 2זכאי לתוספת; ו) מבוקשו של המוסד, בהליך דנן, היה לבטל את פסק-הדין מיום 3.5.1982, לבל תשולם עוד תוספת תלויים בגין ארבעת ילדיו של נכה אחד. .3בית-הדין האזורי קיבל את טענת המשיבה 1, כי את דירוגם של ילדים כ"ראשונים" לצורך סעיף 127לז (ב) (3) אין לקבוע לפי תאריכי לידה, אלא לפי מועד היותם של הילדים "ילדיו" של הנכה. שתי בנותיו של המשיב 2שילדה לו המשיבה 1היו ילדיו הראשונים, בעוד שבנותיו החורגות נעשו ל"ילדיו" מאוחר יותר, עת נישא מחדש (ב-30.11.1981). בית-הדין ראה להוסיף, כי החלטתו אינה צריכה לבוא על חשבון תוספת לבנות החורגות, שהן בבחינת "שני ילדיו הראשונים" של אמם הנכה, הזכאית לתוספת קצבה עבורן. .Iiפסק-דין .1עיון מקרוב בסוגיה שבערעור מביא למסקנה, כי המחלוקת עליה נסוב הדיון היא מעין "הסתבכות מחשבתית" על סמך נתונים עובדתיים פשוטים ביותר. .2שני נכים בעלי קצבת נכות נישאים, כשלכל אחד מהם שני ילדים-תלויים, שהם "ילדיו הראשונים". ילדותיה שלה הופכות לילדותיו מכוח הפיקציה המשפטית שבהגדרת "ילד" בסעיף 1לחוק. התאבד האם עקב כך את זכאותה לתוספת קצבת נכות המשתלמת לה בזכות עצמה? לשון אחרת: האם היותם של בני הזוג ליחידה משפחתית אחת, יכול לבטל זכאותו האינדיבידואלית של אחד מבני-הזוג לקצבה המשתלמת לו, מכוח עצמו, עבורו ועבור התלויים בו, קצבה שהוא ממשיך לקבל אחרי הנישואין, אך רוצים לקצץ ממנה את התוספת. בנותיה של האשה החדשה היו אמנם גם לבנותיו של המשיב 2, עקב פיקציה משפטית, אך לא חדלו בשל כך להיות בנותיה של אמן. הגדרת "ילד" על דרך ההרחבה ("לרבות"), כך שתכלול גם ילד חורג, באה כל כולה כדי להרבות זכויות ולא לגרוע מזכויות, כגון במקרה בו נכה (גרוש), אשר לו ילד אחד, מתחתן עם אשה גרושה אשר גם לה ילד אחד. מכוח הגדרת "ילד" יהיו מעתה לנכה שני ילדים ובהיותם "שני ילדים הראשונים" יהיה זכאי לתוספת גם עבור הילד השני (החורג). .3בענייננו אנו: אשתו של המשיב 2היתה והינה נכה בת-קצבה הזכאית לתוספת עבור "שני ילדיה הראשונים". כשם שאין נוגעים בקצבתם של שני נכים הנישאים, בשל הפיכתם ליחידה משפחתית המנהלת משק בית משותף, כך אין לשלול את זכאותו של אחד מהם לתוספת תלויים (שהיא חלק מקצבתו) בגין שני ילדיו הראשונים. קבלת גישת המוסד היתה גורמת לכך, שהמשיב 2יאבד תוספת קצבה עבור ילדותיו הוא, מפני שנוספו לו שתי ילדות (חורגות), והתוצאה תהיה, שאמן של הילדות הללו תחדל לקבל תוספת עבורן, האב החורג יקבל תוספת עבור שניים מארבעת "ילדיו", והמשיבה 1, המחזיקה והמטפלת בשתי בנותיה (שהן בנותיו "הטבעיות") של המשיב 2, לא תקבל מאומה. בוודאי שלא לתוצאה כזו נועדה ההגדרה המרחיבה של הדיבור "ילד". .4הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבה מס' 1ולמשיב מס' 2הוצאות נסיעה בסך 000, 15שקלים לכל אחד.נישואין / חתונהנכותביטוח לאומי