נפילה בעבודה קרע במיניסקוס

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה בעבודה קרע במיניסקוס: 1. בתביעה שלפנינו עתר התובע לתשלום דמי פגיעה בעקבות פגיעה בברכו הימנית שאירעה ביום 15/11/06 כאשר במהלך עבודתו הוא נפל על מסלעה. 2. בפסק דין חלקי שניתן על ידינו ביום 03/10/10 נקבע כי ביום 15/11/06, תוך כדי ועקב עבודתו, איבד התובע שיווי משקלו, נפל בשטח מסלעה במחנה "אדם" שבו שהה לצורך עבודתו, ו"סובב" את רגלו הימנית. אירוע זה הוגדר בפסק הדין החלקי "האירוע התאונתי בעבודה". 3. ביום 27/12/10 מונה ע"י מותב זה פרופ' ח. צינמן, אורתופד, כמומחה-יועץ רפואי, ולהלן יפורטו השאלות שנשאל המומחה ע"י ביה"ד ותמצית תשובותיו: א. האם יש קשר סיבתי בין האירוע התאונתי בעבודה כמפורט בסעיף 2 דלעיל לבין מצבו הרפואי של התובע לעניין הברך הימנית כפי שאובחן לאחר האירוע הנ"ל? תשובת המומחה: אין זה מן הנמנע שיהיה קשר סיבתי בין "האירוע התאונתי" ... לבין קרע של המיניסקוס. אך לא מצאתי כל פניה לחדר מיון במועד הקרוב לתאונה ולא מצאתי פניה לרופא המשפחה או לאורתופד קרוב למועד התאונה. ב.        האם יש יסוד להסיק כי עובר למועד האירוע התאונתי בעבודה היה בברך הימנית של התובע מצב רפואי קונסטיטוציונלי? אם כן - האם יש לומר שהאירוע בעבודה גרם להחמרתו? תשובת המומחה: עובר למועד האירוע התאונתי בעבודה, היה רק רישום אחד קצר ולא ברור הקשור לברך ימין שנרשם לעיל. "מבקש הפניה ל. תעסוקה לאחר חבלה בברך ימין". ללא שנרשם מימצאים קליניים או סיבה להפניה או מה היתה החבלה. אין כל איזכור אחר של פגיעה בברך ימין עובר לתאונה הנידונה. ג. האם השפעת האירוע התאונתי בעבודה על גרימת מצבו הרפואי של התובע לעניין הברך הימנית או החמרתו, היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים כגון, מצב בריאותו הקונסטיטוציונלי? תשובת המומחה: על פי החומר שעמד בפני אין לי כל אפשרות לקשור או לשלול קשר בין "התאונה" הנידונה לבין הקרע במניסקוס. אין מספיק נתונים קליניים ואנמנסטיים. ייתכן וההחלטה הינה שיפוטית ולא רפואית, האם להאמין לתובע וזה כבר לא שטח התמחותי. 4. לאחר שעיינו בכל המסמכים שבתיק, בחוו"ד המומחה הרפואי ובסיכומי הטענות של הצדדים, אנו פוסקים כדלקמן: א. הנטל להוכיח כי ישנו קשר סיבתי בין האירוע התאונתי בעבודה לבין המצב הרפואי של ברך ימין לאחר האירוע הנ"ל - הוא על התובע. משקיבל המומחה הרפואי לעיונו את כל תיקו הרפואי של התובע, ולא מצא תיעוד רפואי המבסס קשר סיבתי שכזה - דין התביעה להידחות. ב. המומחה הרפואי מציין בתשובותיו כי אינו יכול "לקשור או לשלול קשר בין "התאונה" הנידונה לבין הקרע במיניסקוס". תשובה זו פירושה המשפטי-מעשי הוא שלא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין האירוע התאונתי בעבודה לבין הקרע שנמצא במיניסקוס בברך ימין. ג. המומחה הרפואי ציין עוד בתשובותיו כי "אין זה מן הנמנע שיהיה קשר סיבתי בין "האירוע התאונתי" ... לבין קרע של המיניסקוס" גם בתשובה זו אין לראות הרמת נטל ההוכחה בדבר קשר סיבתי כאמור, והמסקנה היא שלא הוכח הקשר הסיבתי הנ"ל. ד. בית הדין הארצי לעבודה קבע בהלכה המושרשת בפסיקתו, כי בקביעה רפואית של המומחה לפיה "עלול" להיות קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין המצב הרפואי הנטען או כי "יתכן" שקיים קשר סיבתי שכזה - לא יצא המבוטח ידי חובתו, ובכך אין די. {ראה עבל (ארצי) 223/05 ברוך גרינברג נ' המוסד לביטוח לאומי }. בעבל (ארצי) 631/06 נוגה אבולוף נ' המוסד לביטוח לאומי חזר בית הדין הארצי על ההלכה הנ"ל בציטוט שהביא מדב"ע נו 197-0 המוסד לביטוח לאומי נ' בתיה קוהן: "כאשר חוות הדעת הרפואית נוקטת בלשון של "ייתכן" ולא בלשון חד משמעית הרי שאין בכך כדי לקבוע קיומו של קשר סיבתי רפואי בין הפגיעה לבין העבודה". ה. לאור כל האמור לעיל, וכאשר בהתאם להלכה הפסוקה קביעת קיומו או אי קיומו של קשר סיבתי בין אירוע בעבודה לבין המצב הרפואי "היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה הרפואי... " (עבל 223/05 הנ"ל), אנו קובעים כי לא הוכח בפנינו קיומו של קשר סיבתי רפואי בין האירוע התאונתי בעבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי לעניין ברך ימין ועל כן התביעה נדחית. ו. אין צו להוצאות. קרעמיניסקוסתאונות נפילהנפילה בעבודהנפילה