נפילה על הברך בעבודה - ביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה על הברך בעבודה - ביטוח לאומי: בפנינו תביעתו של התובע נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע) להכרה בפגיעתו בברך ימין כתאונת עבודה, ולחילופין על פי תורת המיקרוטראומה. לאחר ישיבת ההוכחות, הודיע ב"כ הנתבע לבית הדין כי מסכים הוא למינוי מומחה רפואי על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי הרפואי בין האירוע מיום 4.7.07, במהלכו נפל ונחבל התובע בברך ימין לבין הפגיעה ממנה סובל התובע בברך ימין. התובע התנגד למינוי מומחה אשר יקבע את שאלת הקשר הסיבתי. לאחר קבלת עמדת הנתבע להתנגדות התובע למינוי מומחה רפואי ניתנה החלטה בה נקבע כדלקמן: "המלצת בית הדין היתה הכרה באירוע שהתרחש אולם בכך אין כדי "לקצר" ההליך למינוי מינוי מומחה רפואי" ומשכך נקבע כי- "החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי תשלח לצדדים בדואר, לאחר קבלת רשימת עובדות מוסכמות אשר תוגש בתוך 7 ימים". לאחר דין ודברים בין הצדדים בדבר העובדות המוסכמות אשר יועברו למומחה, מונה ביום 12.4.10 ד"ר אנג'ל דוד, מומחה יועץ רפואי בתחום האורטופדיה על מנת שיחווה דעתו בעניינו של התובע (להלן- המומחה). להלן העובדות המוסכמות כפי שהועברו למומחה: התובע עובד כסניטר בבית חולים מאיר בכפר סבא מזה כ- 17 שנים ; התובע נפל במהלך העבודה וקיבל מכה בברך ימין; התובע הפסיק את עבודתו באותו יום ופנה למיון. להלן השאלות אשר הופנו למומחה ותשובותיו, בהתאמה- מהי המחלה ממנה סובל התובע בברך רגל ימין? "התובע סבל משנויים ניווניים ומנח וארוס (רגלי O ) בברך ימין ומקרע בקרן האחורית של המניסקוס המדיאלי" האם קיים קשר סיבתי בין המחלה ממנה סובל התובע לבין נפילתו במהלך העבודה? "אין קשר סיבתי בין מחלתו לנפילה. האירוע אירע בתאריך 4.7.07 בבוקר. ברישומים ביום זה וכן ב 9.7.07 נרשם במפורש כי הכאבים בברך קדמו לאירוע וכי הוא סובל מהם מספר חודשים . נרשם במפורש ברישומים אלה כי הוא שולל חבלה יש רישומים קודמים שמתייחסים לכאב בשתי הברכיים (יותר מימין) באפריל 07 וגם ברישומים אלה מצויין שהכאב הוא ללא חבלה. מיפוי עצם בוצע כבר באפריל 07 והראה קליטה שמתאימה לשנויים ניווניים בלשכה המדיאלית בברך ימין. בצילום במיון ביום 4.7.07 ראו שינויים ניווניים שמצביעים גם כן על נזק ישן . גם בשנת 98 הוא נבדק וטופל עקב כאבי ברכיים (אז כאב יותר משמאל). שינויים ניווניים ומנח וארוס של הברך מתפתחים במשך שנים וברור שקדמו לאירוע. הרישומים אינם מתאימים כלל למצב של קרע חריף במניסקוס ביום האירוע . להערכתי גם הקרע במניסקוס הוא ניווני ואינו קשור לנפילה ב 4.7.07"; ככל שיקבע כי קיים קשר סיבתי כאמור- האם השפעת תנאי העבודה על הופעת המחלה הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים? "להערכתי אין לנפילה כל השפעה על מחלתו". התובע הגיש בקשה להפנות שאלות הבהרה למומחה, לאחר קבלת עמדת הנתבע , הבקשה נדחתה והצדדים נדרשו לסכם טענותיהם בכתב; תמצית טענות התובע: המומחה הגיש חוות דעת הסוטה מהעובדות בהעדר התייחסות לאפשרות של פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה; בית הדין דחה את בקשת התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה בניגוד לפסיקת בית הדין הארצי וניתן צו לסיכומים; שאלות הבהרה הן הכלי היחיד אשר בידי המערער כדי לנסות ולחלוק על חוות דעת המוגשת בעניין רפואי. מדובר בזכות שהייתה אמורה להיות מאושרת כדבר שבשגרה; התובע ביקש להפנות למומחה 8 שאלות הבהרה ונדמה כי ככל שהמומחה היה עונה עליהן לא היה מנוס אלא לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין ישיר בין בהחמרה ובין עפ"י תורת המיקרוטרואמה; בעב"ל מו/139-0 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי נקבע כי יש להתיר שאלות הבהרה למומחה כדבר שבשגרה וכבר מטעם זה דין התביעה להתקבל; עיון בחוות הדעת מעלה כי יש לפסול את חוות הדעת משהרופא מבסס קביעתו על פרשנות שלו לנסיבות האירוע. ביטויים בהם השתמש המומחה כגון "שולל חבלה" ו- "שהכאב ללא חבלה" מרמזים כי המומחה לא בטוח בכך שהייתה חבלה, דבר שנקבע כעובדה עליה היה צריך לבסס חוות דעתו ומטעם זה יש לפסול את חוות הדעת. תמצית טענות הנתבע: בסכומיו טוען התובע לפסילת חוות הדעת ולמתן היתר להפניית שאלות הבהרה אולם התובע לא הגיש בקשה לפסילת חוות הדעת וכן לא ערער על החלטה בה נדחתה הבקשה להפניית שאלות הבהרה, למומחה. אין שחר לטענת התובע כי ד"ר אנג'ל יצא מהנחה כי התובע לא נפל. מחוות הדעת עולה כי ד"ר אנג'ל התבסס על ההנחה כי התובע נפל אך לאור המצב הקודם בברכו ובדיקות בהדמיה שבוצעו ביום האירוע וקודם לו, קבע כי אין כל קשר סיבתי בין הנפילה והמחלה. לאחר סקירת הרישומים הרפואיים של התובע סיכם המומחה חוות דעתו וקבע כי הקרע הוא ניווני ואינו קשור לנפילה. דיון והכרעה- 16. ההלכה הפסוקה בעניין מעמדו של המומחה הרפואי והיחס המיוחד לחוות דעתו קבעה בזו הלשון - "הלכה פסוקה היא, כי בתי-הדין נוהגים ליתן משקל רב לחוות-דעת המוגשות על-ידי מומחה-יועץ רפואי מטעם בית-הדין, שכן אובייקטיביות המומחה מטעם בית-הדין רבה יותר. חוות-דעתו הרפואית של המומחה היא בבחינת ראיה ויש להתייחס אליה ככזאת. מטבע הדברים, מייחס בית-הדין לחוות-הדעת משקל מיוחד, הגם שאין הוא כבול בה. ברור, כי בשאלות רפואיות, יסמוך בית- הדין את ידיו על חוות-דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן, לעשות כן" ( עב"ל 1608/04 שלום אזולאי נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 18.3.08 ) 17. בחוות דעתו קובע המומחה, לאחר סקירת הרישומים הרפואיים שהועברו לעיונו, כי הקרע הוא ניווני ואינו קשור לנפילה. לא ברור מהו המקור ממנו מסיק התובע כי המומחה יצא מנקודת הנחה כי לא הייתה נפילה כאשר המומחה רושם בלשון ברורה "האירוע אירע בתאריך 4.7.07 בבוקר". קרי, נקודת המוצא עליה מושתתת חוות הדעת הינה האירוע הנטען. 18. כמו כן לא ברורה הטענה (ועל מה מבוססת היא) כי המומחה השתמש בביטויים המרמזים כי אינו בטוח כי הייתה חבלה בפרט משחוות דעת המומחה מאזכרת ציטוטים אשר מצאו ביטויים ברישומים הרפואיים ובלשון המומחה - "נרשם במפורש ברישומים אלה כי הוא שולל חבלה" . 19. באשר לטענה כי לא ניתנה לתובע אפשרות להפנות שאלות הבהרה למומחה - ככל שסבר התובע כי ההחלטה שלא להתיר הפניות שאלות למומחה שגויה היא, הייתה פתוחה בפניו הדרך לערער על ההחלטה וברי כי לא ניתן לעשות כן בשלב הגשת הסיכומים. 20. הדברים נכונים אף בקשר לבקשה לפסילת חוות הדעת. בקשה זו אין מקומה בשלב הגשת הסיכומים .יתרה מכך ולגופו של עניין סבורות אנו כי חוות הדעת מבוססת, בהירה וברורה ולא דבק בה פגם כלשהו. 21. לאור כל האמור לעיל באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות. אין צו להוצאות. 22. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים , תוך 30 יום מקבלתו. ברכייםתאונות נפילהנפילה בעבודהנפילהביטוח לאומי