המחלוקת בשאלה המקדמית בין הצדדים בבית הדין האזורי היתה סיווג עיסוקו של המשיב - האם עוסק המשיב בענף הדפוס והכריכה כאמור בצו ההרחבה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סיווג עובד בענף הדפוס והכריכה: השופטת א' סלע: 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (תב"ע 301351/97; השופט א' תיבון ונציג הציבור כספי) בו נדחתה תביעת המערערים למענק חג והשלמת דמי הבראה. 2. המערערים טענו בתביעתם בבית הדין האזורי, שהם זכאים לסעדים הנתבעים, באשר לטענתם צו ההרחבה בענף הדפוס על ענפיו, הכריכה, תעשיית לוחות האופסט והצינקוגרפיה (להלן - צו ההרחבה), חל על יחסי העבודה שבין הצדדים. מנגד טען המשיב שאין צו ההרחבה חל על היחסים שבין הצדדים מחד, ומאידך קיים הסכם בין הצדדים לפיו הזכויות הנתבעות הומרו באחרות. 3. בצו ההרחבה הורחבו הוראות מסוימות של ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי מלאכה ותעשיה זעירה בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, האיגוד הארצי של עובדי הדפוס, הכריכה והקרטונז' ונקבע כי ההוראות האמורות יחולו על כל העובדים והמעבידים בישראל "בענף הדפוס, במפעלים שמועסקים בהם לא יותר מ - 20 עובדים ... " 4. המחלוקת בשאלה המקדמית בין הצדדים בבית הדין האזורי היתה סיווג עיסוקו של המשיב - האם עוסק המשיב בענף הדפוס והכריכה כאמור בצו ההרחבה. 5. עיקר טענות נציג המערערים, כעולה מכתב הערעור וטענותיו בפנינו הינן: א. בלוגו רשום מ. מילר כרכיה אומנותית והוצאת ספרים. בחותמת העסק מופיע כרכית מילר והוצאת ספרים; ב. בית הדין האזורי החליט לקחת חלק אחד מתוך ההגדרה של העסק ועל סמך זה נתן את פסק דינו; ג. בית הדין בפסק דינו מביא מעדות עדי התביעה לפיה יש 15 עובדים בעסק מתוכם 10 עובדים בכרכיה; ד. לאור עובדה זו היה על בית הדין לקבוע שההוצאה לאור נמצאת בתוך הכרכיה ולא ההפך; ה. המערערים הועסקו בכרכיה שבתוך ההוצאה לאור; ו. בית הדין האזורי פסק כי הכרכיה בה הועסקו המערערים אינה עסק עצמאי אלא חלק מעסק אחר שהוא הוצאה לאור ולכן צו ההרחבה אינו חל על המשיב. טעה בית הדין עת פסק כי היותו של העסק הוצאה לאור פוטר את המשיב מחלות צו ההרחבה על עסקו; ז. בית הדין התעלם מהגדרת הענף שניתן בכותרת צו ההרחבה - "צו הרחבה בענפי המלאכה והתעשיה הזעירה הדפוס על ענפיו, כריכיה, לוח אופסט וצינקוגרפיה;" ח. בית הדין התעלם מכך שלפי הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה שהוצאה לאור על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוגדר ענף הדפוס כלהלן: "הדפסת עיתונים, ספרים, מפות, אטלסים, וחומר אחר עבור הוצאה לאור או גורמים אחרים, שכפול, הדפסה במחשב מבותר העתקה בצילום, העתקה בחום, הדפסות משי ... כריכיות." לפי הסיווג כל פעולה שמטרתה להכין חומר מודפס להוצאה לאור, הינו בענף הדפוס וצו ההרחבה חל עליו; ט. לא נעלם מעיני בית הדין כי "הספרים עצמם מודפסים בבית דפוס מחוץ לעסק" (עמ' 2 שורה 2 לפסה"ד). המסקנה הבלתי נמנעת הינה כי הכרכיה הינה לב לבו של העסק. המשיב מקבל חומר מודפס מוכן מגורמים חיצוניים, עושה כריכה ומוכר את הספרים המוכנים והגמורים; י. בית הדין האזורי התעלם מכך שמטרת העסק הינה כריכת החומר המתקבל מגורמים חיצוניים ולא שום פעולה אחרת, פרט לאיחסון הספרים הכרוכים. 6. עיקר טענות ב"כ המשיב כפי שעולות מטיעוניו הינן: א. העסק של המשיב (להלן - העסק) הוא הוצאת ספרי קודש; ב. המשיב מייבא נייר מחו"ל ושולח אותו ל"דפוס חמד" אשר מדפיס עבור העסק ומחזיר הגליונות המודפסים ללא כריכה, לעסק; ג. בעסק מקפלים את הגליונות ותופרים; ד. חלק מהספרים נשלחים לכריכיות בחוץ אשר מחזירות את הספרים כרוכים וחלק מהספרים נכרכים בעסק; ה. המערערים עבדו בעסק ואחת הפעולות שעשו היתה בכריכה. 7. א. בפסק הדין של בית הדין האזורי, בהתייחסו לעבודת עמראן חגאזי (המערער 2) נקבע - "בעדותו של התובע חגאזי סיפר תובע זה שהוא עובד אצל הנתבע 7 שנים ועוסק בכריכה של ספרי קודש - מורח דבק על כריכות, מכניס לפרס (מכשיר לחיצה), מורח דבק על ספרים ומזהיב את הכתב על הכריכה וכמו כן הוא עושה עבודות שונות כפי שמטיל עליו בעל העסק (ע' 2 ש' 18 ואילך). הספרים עצמם מודפסים בבית דפוס מחוץ לעסק (ע' 3 ש' 5). עוד תיאר כי יש כעשרה עובדים בעבודה זו (ע' 2 ש' 27). בח"נ אמר העד כי בסה"כ עובדים בעסק 15 איש שחלקם בני משפחתו של הנתבע. כמו כן הבהיר כי ביצע את כל העבודות שהוטלו עליו אך ציין שבכל עניני מכירת הספרים לא היה מעורב. עוד תיאר את המפעל כבנין בן ארבע קומות אשר בקומה הראשונה יש מחסן ושם גם תופרים. בקומה השניה יש מחסן ספרים, בשלישית הוא עובד. עוד תיאר כי באים ולוקחים ספרים - אך הקפיד לציין שהדבר לא מענינו אך הוא יודע כי לנתבע שתי חנויות ספרים (ע' 9 ש' 20 ואילך)" ב. עיון בתצהיר המערער חגאזי מעלה שכאשר תיאר הוא את העסק הבהיר, (ס' 4 לתצהיר) כפי שצויין בפסק הדין, שהוא נמצא בבנין בו ארבע קומות והוסיף - "הכריכיה משתרעת על פני שלוש קומות בבנין. בקומה התחתית מצויה מכונת קיפול ותפירה, בקומה האמצעית קיימים מחסני הסחורה, בקומה העליונה מצויות מכונות "פרס" לצורך לחיצת הספרים וכריכתם וכן מכונה שצובעת שולי העמודים של הספרים בצבע זהב". עוד הוסיף חגאזי שהוא עבד ועודנו עובד בקומה העליונה ותפקידו לעבוד על מכונת "פרס" וקיפול שהינו כינוי לאחד מתהליכי כריכת הספרים. בהמשך מתאר את כל הפעולות שעושה עד לקבלת המוצר המוגמר - ספרים כרוכים גמורים. 8. א. בית הדין, בפסק דינו התעלם מעדותו של עבדאללטיף סבאח (להלן - סבאח) בפניו. ב. עיון בתצהירו של סבאח, שלא נסתר בחקירה נגדית, מעלה שהוא הצהיר, בין היתר - "1. ... 2. אני עובד במקצוע הכריכה, למדתי מקצוע זה תוך כדי עבודתי אצל הנתבע מ.נ. מילר - כריכיה אומנותית והוצאת ספרים - שם זה מופיע בחותמת הנתבע על תלושי המשכורת וניירות הנתבע המצב. 3. ... 4. הכריכיה של הנתבע נמצאת ברח' ... בתוך בנין משרדים ובתי מלאכה בן ארבע קומות, הכריכיה משתרעת על פני שלוש קומות בבנין. בקומה התחתית מצויה מכונת קיפול ותפירה, בקומה האמצעית קיימים מחסני הסחורה, בקומה העליונה מצויות מכונות "פרס" לצורך לחיצת הספרים וכריכתם וכן מכונה שצובעת שולי עמודים של הספרים בצבע זהב. 5. אני עבדתי והנני עובד כיום בקומה העליונה ותפקידי הנוכחי הוא לעבוד על מכונת "פרס" וקיפול שהינו כינוי לאחד מתהליכי כריכת ספרים, אני עוסק גם במריחת דבק על חתיכות עור שמהווים מכסים של ספרים לפני כריכתם, ובכלל הפעולות הדרושות לכריכת ספרים. העובדים בכריכיה מקבלים את הגליונות המודפסים של הספרים על משטחים גדולים והופכים אותם לאחר התהליך של חיתוך ולחיצה והדבקה ואיסוף וכו' - לספרים כרוכים גמורים. 6. כל העובדים בכריכיה עובדים בעבודות דומות כשכל עבודה בפני עצמה היא חלק מתהליך כשכל חלק משלים אחד את השני בתהליך עשית הכריכה של הספרים כעבודת שרשרת. 7. למיטב ידיעתי הכריכיה אינה עוסקת בהוצאה לאור במובן המקובל של המילה, אלא עוסקת ממש בכריכת ספרים ... בלבד. אין מאחורי הביטוי "הוצאת ספרים" שבשמה של הכריכיה משמעות של הוצאה לאור של ספרים ..." 9. בפסק הדין, בהתייחסו לעדותו של המשיב קבע בית הדין האזורי - "הנתבע בעדותו הסביר כי בעבר היה בעל כריכיה אך לפני 15 שנה הוא סגר את הכריכיה ופתח את עיסוקו הנוכחי - הוצאת ספרים. בשלב מסויים וכדי להמנע מתלות בכריכיות חוץ הקים בתוך העסק כריכיה. אך הדגיש כי עיסוקו הוא עסק של מכירת ספרים אשר הוא המו"ל שלהם והפצתם ברחבי העולם. הנתבע העיד כי בבעלות ההוצאה 200 ספרי קודש והיא מפיצה ומוכרת אותם ואת הכריכה ועבודת סדר מחשב לספרים אלה הוא מבצע אצלו כדי להמנע מתלות בספקים חיצוניים - העד הדגיש בח"נ חזור והדגש כי העסק הוא עסק של הוצאת ספרים ולא עסק של כריכיה." 10. לאחר שמיעת הראיות הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי המשיב אינו עוסק בענף הדפוס והכריכה אלא בהוצאת ספרים וקבע: "ראינו כי עיסקו של הנתבע הוא הוצאת ספרים ולא כריכיה כך מעידים גם הפירסום בדפי זהב (שלא נעשה לצורכי משפט זה) וכפי שעולה משערם של הספרים שהנתבע מוציא לאור ואף מהלוגו של העסק כפי שהצדדים הגישו כנספחים לכתב התביעה ולכתב ההגנה. התוצאה כפי שעולה היא שהעסק הוא הוצאה לאור של ספרים ולא כריכיה - כך כמו שמפעל אשר בתוכו מסגריה אבל הוא בענף הבנין לא יסווג כמפעל מתכת, כך לא יסווג מפעל הוצאה לאור הכולל כריכיה כמפעל בענף הדפוס ומשמע שאין צו ההרחבה לענף הדפוס (והכריכה) חול על הצדדים וכל תביעה מכוחה דינה להדחות וכתוצאה מכך פטורים אנו מלדון בהסדרים השונים שבין הנתבע לעובדים אצלו אם כי בודאי שהויכוחים היו נחסכים אם אלה היו נעשים בכתב". 11. א. בית הדין הגיע למסקנה שאין צו ההרחבה חל בהתבססו, בין היתר, על הפרסום בדפי זהב והלוגו של העסק. ב. בפרסום בדפי זהב אמנם כתוב "מילר - הוצאת ספרים" אך בהמשך נרשם "כריכיה אמנותית, כל סוגי כרכונים ..." ג. בלוגו של המשיב כפי שמופיע במסמכים שהוגשו לבית הדין האזורי נרשם - "מ.נ. מילר הוצאת ספרים וכריכה אמנותית Publishing and Art Bindery". ד. עולה שהן בפרסום בדפי זהב והן בלוגו ראה המשיב את עסקו כעסק לכריכה אמנותית. 12. תיאור הפעילות של עסקו של המשיב כפי שהוא משתקף בראיות שהיו לפני בית הדין האזורי, העובדה שהפעולות המבוצעות בעסק לרבות תפירה, הדבקה וכריכת הגליונות (המודפסים מחוץ לעסק) מטרתם להביא לקבלת המוצר המוגמר, בשים לב להרכב כח האדם בעסק (10 מתוך 15 עובדים הועסקו בכריכיה), בשים לב לפרסום בדפי זהב וללוגו של העסק, בשים לב להגדרת ענף הדפוס בסיווג האחיד של ענפי הכלכלה שהוצאה לאור ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובשים לב שבעסק מכונות מיוחדות לתפירה וכריכה - מביא לתוצאה שמדובר בכריכיה עליה חל צו ההרחבה. 13. פסק הדין של בית הדין האזורי בטל והתיק מוחזר לבית הדין על מנת שידון בתביעות המערערים מכוח צו ההרחבה. 14. המשיב ישא בהוצאות בסך 1,200 ש"ח לכל אחד מהמערערים. ענף הדפוס