סעיפי חוק בכתב התביעה בבית הדין לעבודה

האם חובה לציין את סעיפי החוק בכתב תביעה בבית הדין לעבודה ? האם ניתן למחוק תביעה עקב אי אזכור סעיפי החוק עליהם מתבססת התביעה ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כתיבת סעיפי חוק בכתב התביעה בבית הדין לעבודה: .1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופט הראשי הרניב; נציגי ציבור - ה"ה ברנשטיין ודורשט; תב"ע מב/11-2) הוגשה תובענה בעתירה לחייב את הנתבעת בתשלום סכום כסף כנקוב בכתב התביעה "בצירוף הצמדה וריבית". בית-הדין האזורי מחק על הסף את התביעה, ומכאן הערעור לבית-דין זה. .2העובדות הצריכות לערעור הן: א) בכתב התביעה שהוגש פורטה מערכת עובדות שבחלקה הגדול לא הוכחשה בכתב ההגנה; ב) הנתבעת הגישה כתב הגנה ובמקביל הגישה בקשה למחוק על הסף את התביעה; ג) הבקשה למחיקה על הסף היתה מהטעם ש"כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה"; ד) בית-הדין האזורי החל דיוניו בבקשת הנתבעת למחוק את התובענה על הסף. המדינה היתה מיוצגת על-ידי מתמחה, והיא גם שחתמה על הבקשה; ה) פרקליטה של התובעת הודיע שיסמוך על הוראות מסוימות בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הוראות מסוימות בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, ועל הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961; ו) לאחר שהמתמחה שייצגה את המדינה השיבה בקצרה על הודעת הפרקליט שייצג את התובע, החליט בית-הדין האזורי שהצדדים יגישו טענותיהם בכתב "ויתייחסו לכל ההיבטים, לרבות יישום חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979, או עקרונות הצדק הכללי"; ז) באי-כוח הצדדים עשו כפי שהורה בית-המשפט. .3בהחלטה נשוא הערעור נעתר בית-הדין האזורי לבקשת הנתבעת ומחק את התובענה על הסף. בית-הדין האזורי פעל כפי שפעל מהטעם, שבכתב התביעה "אין זכר לטענה של פיצויים בשל הפרת חוזה או חיוב" והוא הדין "לגבי העילה המבוססת על עשיית עושר ולא במשפט". כן נאמר בהחלטה נשוא הערעור, כי "אין כלל בכתב התביעה עובדות שאפשר לבסס עליהן את העילות האמורות". .4הפרקליט אשר ייצג בפנינו את התובעת בבית-הדין האזורי טען, שבית-הדין האזורי טעה בכך שמחק את התביעה על הסף, מהטעם שבכתב התביעה לא העלו טענות שבמשפט ושלא הביאו את הוראות הדין שמכוחן טענו. הפרקליט הסתמך על תקנה 7של תקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), תשכ"ט-1969, שממנה עולה, כי רק על עובדות יש להסתמך בכתב התביעה, על הפירושים שניתנו לתקנה מקבילה בתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, ועל תקנה 81לתקנות סדר הדין האזרחי, שממנה עולה, כי הזכרת המקור המשפטי הוא רשות ולא חובה; ואשר לקביעה בפסק-הדין שבערור, כי אין בתביעה עובדות המבססות את העילות - די בעובדות שנכללו כדי להצדיק את הדיון לגופו. .5הטענות שהעלה פרקליטה של המערערת נראות לנו. ברור שכתב תביעה אינו חייב להביא את הוראות החוק שעליו סומכים, והעדר אזכור החוק שעליו סומכים אינו יכול לשמש סיבה למחיקה על הסף. "עילה היא מערכת עובדות שבהתקיימן יפסקו לפי העתירה"; זה - ותו לא. נוסיף ונדגיש, שבעוד שבתקנות סדר הדין האזרחי מצויה תקנה 81, המאפשרת להביא כל הוראת דין שהטוען מתכוון להסתמך עליה, אין הוראה מקבילה בתקנות סדר הדין בבית-דין לעבודה. לא מקרי הדבר, ולמחוקק המשנה היה טעם עת סטה מהתקנות הכלליות. מחוקק המשנה צפה את העובדה, שבפני בתי-הדין לעבודה לא תמיד יהיו המתדיינים מיוצגים על-ידי עורכי-דין, שידעו להעלות כבר בכתב התביעה "הוראות דין". .6התוצאה היא, שדין הערעור להתקבל כך, שההחלטה למחוק את התביעה על הסף דינה כי תבוטל. היות כי כן, מוחזר העניין לבית-הדין האזורי על מנת שידון בתביעה כולה לגופה, ומאחר והעובדות הרלבנטיות, כנראה, אינן שנויות במחלוקת ישקול דיון על-פי סיכומים בכתב, בכל השאלות המשפטיות העשויות להתעורר. אין צו להוצאות.כתב תביעהמסמכיםבית הדין לעבודה