קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עונש על עבירות מין במשפחה: השופט א' רובינשטיין: א. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגנית הנשיא ר' יפה-כ"ץ והשופטים א' ואגו וי' צלקובניק) בת"פ 1101-09 מיום 6.12.12, בגדרו הושתו על המערער 11 שנות מאסר בפועל (מיום מעצרו 29.6.09), מאסר על תנאי למשך 12 חודשים ופיצוי למתלוננת בסך 25,000 ₪. עניינה של הפרשה עבירות אלימות ומין מצד המערער כלפי רעייתו, ועבירות אלימות כלפי בנותיו. רקע והליכים ב. המערער (יליד 1971) הורשע, לאחר שמיעת ראיות בעקבות כתב אישום מ-2009, בשורה ארוכה של עבירות אלימות ומין כלפי רעייתו וכן בעבירות אלימות כלפי שתי בנותיו. המערער נשוי למתלוננת מזה כ-17 שנה, שניהם עלו לארץ בשנת 1999 מאוזבקיסטן, ולהם שלושה ילדים: שתי בנות ובן. בהכרעת הדין נקבע, כי בין השנים 2006 ו- 2009 תקף המערער בהזדמנויות שונות את המתלוננת, אם באגרופיו ואם בכלים שונים; איים על חייה; כלא אותה; עשה בה מעשי סדום ואינוס, והדיח אותה שלא להתלונן במשטרה באיום שיפגע בה. ג. מהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי עולה, כי המתלוננת ניסתה לחמוק מנחת זרועו של המערער על ידי מעבר להתגורר במעון לנשים מוכות (28.8.08); אולם, משחזרה לביתה נוכח בקשת המערער לשוחח על עתיד הילדים, חיכה לה האחרון והכה אותה באגרופיו עד כדי אבדן הכרתה (28.10.08). מששבה אליה הכרתה סבלה המתלוננת מדימום, מנפיחות באזור עיניה ובפניה ומכאבים; היא ביקשה מהמערער שיאפשר לה לעזוב את המקום, אולם זה איים עליה שאם תברח בשנית יהרוג אותה. בהמשך לאירועים אלה ובמשך שלושה ימים, כלא המערער את המתלוננת בביתם, לקח ממנה את מכשיר הסלולר שלה כשהוא מאיים שלא יתן לה ללכת ושעליה לחיות את חייה כפי שהוא מחליט. באחד מאותם ימים, חתכה המתלוננת את ורידיה באמצעות סכין, ובעודה מדממת נטל המערער את הסכין מידיה ואמר לה ללכת לישון. ד. באותם ימים, חרף העובדה שהמתלוננת הפצירה במערער שלא לקיים עמה יחסי מין כי אינה מעוניינת בכך, משך אותה המערער לחדר השינה, עשה בה מעשי סדום ואנס אותה לקיים עמו יחסי מין. במספר מועדים נוספים עשה המערער במתלוננת, חרף נסיונותיה להדוף אותו באמצעות רגליה, מעשי סדום ואינוס. עוד נקבע, כי ביום 21.6.09 משך המערער את המתלוננת לחדר המקלחת, הכריח אותה להתפשט והחדיר בכוח את איבר מינו לפיה; לאחר מכן הורה לה להתכופף ואנס אותה תוך שהוא גורם לה לכאבים. עוד נקבע, כי במספר הזדמנויות תקף המערער גם את בנותיו הקטינות (ילידות 1999 ו-2002) בכך שהיכה אותן באגרופיו ולעיתים באמצעות חגורה. ה. בגין מעשים אלה הורשע המערער במספר עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות (לפי סעיף 382(ב)(1) בצירוף סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן החוק)); במספר עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות (בת-זוג) (לפי סעיף 382(ג) בצירוף סעיף 380 לחוק); בעבירה של כליאת שווא (לפי סעיף 377 לחוק); במספר עבירות של אינוס (לפי סעיף 345(א)(1) לחוק); במספר עבירות של מעשה סדום (לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק); במספר עבירות של איומים (לפי סעיף 192 לחוק); במספר עבירות של הדחה בחקירה (לפי סעיף 245(ב)) לחוק ובמספר עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות (קטין) (לפי סעיף 382(ב)(2) בצירוף סעיף 379 לחוק). גזר הדין של בית המשפט המחוזי ו. במסגרת טיעוניה לעונש, ביקשה המשיבה להטיל על המערער עונש מאסר ממושך, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת, וזאת נוכח חומרת המעשים, שצוין, כי  כללו אלימות פיזית ומינית קשה מצד המערער; עוד נאמר, כי על תפיסת עולמו של המערער - שראה במתלוננת את רכושו הפרטי - ניתן ללמוד לא רק מדבריה של המתלוננת, אלא אף מדברי המערער עצמו. נטען, כי המתלוננת עשתה מאמצים רבים כדי לשמר את התא המשפחתי ולאפשר למערער לשנות את דרכו, אך זה המשיך לכפות עצמו עליה ולהכותה לאורך תקופה ממושכת. מנגד טען המערער, כי יש לזקוף לזכותו מספר נסיבות לקולה: גילו, היעדר עבר פלילי והעובדה שהיה המפרנס העיקרי (ובחלק מהזמן היחידי) של משפחתו. עוד נטען, כי המערער הוא אב טוב לילדיו (המערער הביא כראיה מכתב מבנו הבכור), וכי המעשים שבגינם הורשע נעשו במשך תקופה קצרה (מאוקטובר 2008 ועד יוני 2009). לבסוף נטען, כי יש להביא בחשבון את הרקע בו גדל המערער בארץ הולדתו אוזבקיסטן, והודגש, כי מרגע מעצרו, ניתק המערער כל קשר עם המתלוננת והוא מעוניין בגירושין.   ז. בית המשפט המחוזי השית על המערער עונש של 11 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת; הוטעם, כי מעשיו של המערער, מעבר לאלימות הקשה שבהם, לוו גם באכזריות, בהשפלה וברמיסת כבודה של המתלוננת. חרף אי-שיתוף הפעולה של המתלוננת עם שירותי המבחן, קבע בית המשפט המחוזי, כי התמונה שנגלתה בפניו היא חמורה מאין כמוה. עוד צוין, כי אין מדובר במעידה חד-פעמית, אלא במעשים שהסלימו לאורך תקופה עד שהגיעו למצב בלתי נסבל והפכו את חייה של המתלוננת לקשים מנשוא; לעבירות האלימות הקשות מתוספות עבירות המין של המערער במתלוננת, וכן עבירות האלימות כלפי בנותיו הקטינות. לבסוף הוטעם, כי המערער לא הביע חרטה על מעשיו, ואף נראה כי אינו מכיר בחומרתם; בא כוחו לא ביקש תסקיר בעניינו, ובמהלך הדיונים בפני בית המשפט השליך המערער את האחריות למשבר בחייו על המתלוננת עצמה. הערעור ח. על גזר דינו של בית המשפט המחוזי הוגש הערעור שבפנינו ובו נטען, כי טעה בית המשפט המחוזי בעת שהשית על המערער עונש של 11 שנות מאסר בפועל, וכי עונש זה חמור כמה מונים ממקרים אחרים. עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לבחירת המערער לנתק את הקשר עם המתלוננת ולא לכפות עליה ניסיון נוסף לחיים משותפים; לא ניתן גם משקל הולם - כך נטען - להיעדר עבר פלילי. צוין, כי האסמכתאות אליהן הפנתה המשיבה בטיעוניה לעונש, שונות לחלוטין בנסיבותיהן מהמקרה דנא, הן באכזריות שבה נעשו העבירות והן בהשפלה הקשה כלפי הקרבן. לעומת זאת מן האסמכתאות אשר הציג המערער בפני בית המשפט קמא ניתן ללמוד על רף ענישה נמוך בהרבה (6 שנות מאסר) אשר הולם את המקרה הנוכחי (ע"פ 9497/08 פלוני נ' מדינת ישראל , שיוזכר בהמשך). לטענת המערער, פער ענישה זה פוגע בשויון ובעקרון אחידות הענישה. לבסוף נטען, כי המערער אדם המיטיב עם הבריות, ועל כך מעידות הראיות שהביא בפני בית המשפט המחוזי. נוכח האמור התבקשנו להפחית הפחתה ממשית באורך תקופת המאסר של המערער. ט. בדיון בפנינו (ביום 14.5.12) חזר המערער על עיקרי טיעוניו, והדגיש שגזר הדין אינו מנומק באופן התומך בענישה החמורה שנקבעה. צוין, כי המערער שובץ במסגרת שירות בתי הסוהר במסגרת טיפולית למניעת אלימות, הוא מפנים את האירועים ומקוה לחזור לחיים נורמליים. בא כוח המשיבה חזר על הטיעונים שנשמעו בפני בית המשפט המחוזי, וביקש שלא להתערב בגזר הדין. הודגש, כי המערער קיבל הזדמנויות לשנות מדרכיו כלפי בנות ביתו לאורך השנים, והוא בחר לחזור לסורו, לפגוע במתלוננת פעם אחר פעם, ואף להכות את בנותיהם המשותפות, מעשים בוטים ואכזריים, ללא חרטה. נטען איפוא, כי העונש שהוטל מוצדק במכלול הנסיבות. הכרעה י. לאחר העיון ושמיעת הצדדים לא ראינו מקום להיעתר לערעור. הנסיבות כפי שתוארו חמורות; הן מדברות בעדן, ומהוות מסכת של התעללות במיני ייסורים שונים ומשונים - תקיפות אלימות, איומים, קללות וכליאה בת ימים, ועל כל אלה עבירות מין חמורות - אינוס ומעשי סדום. העבירות נתמשכו בין 2009-2006 ומשמען סיוט מתמיד, חיים של מורא וכאב; זאת, בנוסף לתקיפת הבנות. אכן לא הוגש תסקיר נפגעת, בשל אי רצונה של המתלוננת, אך אין הוא נחוץ - די באשר נקבע בהכרעת הדין. אכן, למערער עבר נקי, והוא מקיים כיום, לדברי סניגורו, קשר עם בנותיו שבתקיפתן הורשע, ואף מצוי בטיפול נגד אלימות במסגרת מאסרו. ואולם אין באלה כדי לכפר על המעשים, עד לדרגה של הקלה בעונש. אמנם, המערער הפנה בפנינו ובבית המשפט קמא לע"פ 9497/08 פלוני נ' מדינת ישראל הנזכר, ששם בעבירות דומות (כמובן אין שני מקרים זהים), שנעברו, לאורך שנים, נדון הנאשם לשש שנות מאסר; אלא שבית משפט זה ציין באותו עניין, בסיפת דבריו, מפי השופט לוי, כי: "עבירות מין בתוך המשפחה הן נגע אותו יש לבער ולשרש מן היסוד. החומרה הטבועה במעשים מסוג זה, כמו גם עקרון הרתעת הרבים, מחייבת לנקוט יד קשה ולקבוע עונשי מאסר הולמים. בהתחשב בעבירות החמורות בהן הורשע המערער, שהעונש בגינן עשוי להצטבר למספר רב של שנים, נראה בעיני גזר דינו של בית המשפט מתון, ואף אפשר שאין בו ביטוי הולם לחומרתן של העבירות" (ע"פ 9497/08 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 29). דברים אלה יפה כוחם לענייננו, תוך מתן ביטוי לסוג העבירות ולמסכת הייסורים למתלוננת ולבנותיה. יא. בטרם חתימה נאמר, כי ככל שיתמיד המערער, במסגרת מאסרו, במאמץ טיפולי משמעותי, עשוי הדבר לעמוד לזכותו בעתיד, בלא שניטע מסמרות. יב. איננו נעתרים איפוא לערעור. משפט פליליעבירות מין