קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיכוב העברת התיק לשופט אחר עקב החלטה על פסלות שופט: ערעור על החלטת בית משפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' גילאור) מיום 27.6.00, לפסול עצמו מלדון בתיק פש"ר 262/98. 1. בבית המשפט המחוזי נדונים הליכי פירוק של המערערת 1. המשיב, משתתף בחברה, טוען לחובות של החברה כלפיו, ולפיכך הגיש את בקשת הפירוק. במסגרת הדיון בבקשה לפירוק הגיעו הצדדים להסכמה כי המערערת תשלם למשיב 200,000 ש"ח בשישה תשלומים, כשאז תימחק בקשת הפירוק. במקביל, יפנה המשיב לבית המשפט המוסמך בקשר ליתרת החוב שהוא טוען לו. לפיכך קבע בית המשפט המחוזי כי במידה וישולם הסכום האמור תמחק בקשת הפירוק. אם לא יבוצע התשלום, יהיה המשיב זכאי לקבל צו לפירוק החברה בכפוף להשלמת הפרסומים כחוק. בעקבות החלטה זו הגיש המשיב תביעה לבית הדין לעבודה, בעבור סכומים שמגיעים לו, לטענתו, מעבר לסכום של 200,000 ש"ח. שישה חודשים חלפו, אך המערערת לא שילמה את הסכום האמור. לפיכך, הגיש המשיב בקשה לקביעת דיון בבקשה לפירוק. המערערת ביקשה לחזור בה ממה שכונה על ידה "הודאתו של בא כוחה הקודם... לגבי גובה הסכום של 200,000 ש"ח כמייצג את גובה החובות...". בית המשפט איפשר למערערת לחזור בה מהודאתה, בקובעו כי "נסיבות ההסכמה... זכורות לי היטב והן נעשו... אלא מתוך מגמה של עו"ד שמחון [בא כוח החברה] לחסל עד כמה שאפשר את הסכסוך". לפיכך קבע בית המשפט כי הדיון בבקשת הפירוק ידחה, עד שינתן פסק הדין בבית הדין לעבודה או עד להכרעת בורר שידון בסכסוך בין הצדדים. על החלטה זו הגיש המשיב בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"א 6210/99). השופטת ט' שטרסברג-כהן בקבלה את הערעור, קבעה כי המערערת, בנסיבות העניין, לא יכולה הייתה לחזור בה מהודאתה. לפיכך, לא היה מקום לדחות את הדיון, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי שידון בבקשת הפירוק לגופה. 2. כפי שעולה מתצהירו של בא כוח המערערים, במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי ביום 27.6.00 העירה השופטת כי למיטב ידיעתה ולאור נסיונה הרב, טענה משפטית עובדתית של משתתף בחברה המבקש פירוק עקב חוב של החברה בגין כספים אותם הכניס לקופתה, אינה מהווה עילה לפירוק החברה. בתגובה הפנה בא כוח המשיב את בית המשפט להחלטת בית המשפט העליון. כבוד השופטת השיבה כי בית המשפט העליון החזיר הדיון אליה לצורך דיון בבקשת הפירוק, וכי היא תעשה את פרשנותה שלה להחלטת בית המשפט העליון. עוד אמרה השופטת כי "יש למצוא דרך לדחות את הבקשה לפירוק ולהתגבר על החלטת בית המשפט העליון". לאור אמירה זו ביקש המשיב כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בתיק. השופטת קיבלה את הבקשה וקבעה כי "אני פוסלת את עצמי מלדון בבקשה לאור עמדתי שיש למצוא דרך להתגבר על החלטת בית המשפט העליון". המערערים הודיעו כי בכוונתם לערער על ההחלטה האמורה, ולפיכך ביקשו כי תעוכב העברת התיק לשופט אחר. בקשתם נדחתה. 3. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. כמו כן הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע העברת התיק. המערערים טוענים כי אין באמירת בית המשפט כי לאור ניסיונו, אין בטענות המשיב כדי לבסס עילה לפירוק החברה, כדי להעיד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. המדובר אך באמירה לכאורה, ואין בה כדי להעיד על כך ש"ננעלה דעתו" של בית המשפט. המשיב בכתב התשובה טוען כי אמירת בית המשפט בקשר לאי קיומה של עילת פירוק, ואמירתו הנוספת של בית המשפט, לגבי הצורך להתגבר על החלטת בית המשפט העליון מצביעות על כך שהמדובר ב"משחק מכור". כמו כן, יש לכבד את עמדתו של השופט הסבור שלא יוכל לדון בתיק. 4. ביום 13.7.00 הוריתי על עיכוב העברת הדיון לשופט אחר, עד למתן פסק דין בערעור. כמו כן, ביקשתי, מכוח סמכותי על פי תקנה 471ג(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, כי תתקבלנה הערות השופטת על נסיבות החלטת הפסילה. בתגובתה, מציינת השופטת כי במהלך הדיון עמדה על כך שבית המשפט העליון החזיר את הדיון לשמיעת הבקשה לפירוק גופה, ואין בהחלטת בית המשפט העליון הוראה למתן צו פירוק ללא שיקול דעת. בתגובה אמר בא כוח המשיב כי אינו מסכים עם דעתה ועליה ליתן צו פירוק. על כך ענתה היא לו, כי אם זו עמדתו היא תמצא דרך להתגבר על החלטת בית המשפט העליון. בתגובה, ביקש בא כוח המשיב כי תפסול עצמה מלדון בבקשה. לפיכך, מציינת השופטת, משהביעה עמדה לגוף העניין, ועל מנת שלא להחשב כבעלת דעה קדומה, קיבלה את הבקשה. 5. בנסיבות בהן קובע בית משפט עמדה, והוא שב ועומד על עמדה זו, גם בהינתן שעמדתו נהפכה על ידי ערכאת הערעור, דומה כי מתחייבת המסקנה כי קיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, ולכך שדעתו של בית המשפט "ננעלה". בית המשפט המחוזי עצמו סבור כי כך הדבר ומטעם זה פסל עצמו, וגם לתחושתו זו יש ליתן משקל ראוי (ע"א 4160/96 אורי שחר נ' יצחק מושנוב (טרם פורסם); ע"פ 1478/98 מדינת ישראל נ' חן, פ"ד נא(4) 673; ע"א 6204/96, גל עזר נ' גולדבליט, פ"ד נ(2) 745). משכך, אני מורה על דחיית הערעור. הערעור נדחה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. שופטיםפסלות שופט