הכלל הוא שהן על-פי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (סעיף 43) והן על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תקנה 374(ב)), ניתן לעקל נכס של בעלי הדין בתיק, המצוי אצל צד ג'. ואולם, נקבע שם עוד כי ערבות בנקאית שהופקדה בקופת בית המשפט, ולעניין זה בית המשפט הוא במעמד של "מחזיק", אינה בגדר נכס של המפקיד. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיקול ערבות בנקאית להבטחת הוצאות: 1. לאחר עיון חוזר בבקשה ולאחר עיון בתשובה שנתקבלה, יש בדעתי ליתן רשות ערעור לראות את הבקשה שהוגשה כבקשה שניתנה עליה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, לפיכך תידון הבקשה כערעור. ההליך: 2. הערעור שניתן הוא על החלטת בית משפט השלום בחיפה בתיק תא"מ 16753/05 (כב' השופט ש' שר) מיום 30/11/10, לפיה הורה בית המשפט על עיקול של ערבות בנקאית בסך של 50,000 ש"ח שהופקדה בתיק אחר (רע"א 37814-08-10) המתנהל בין צדדים אחרים (המבקשים כאן מצד אחד נגד המשיבה, מצד שני). הנסיבות והרקע: 3. במסגרת תיק ה"פ 25724-08-10, המתנהל בין הצדדים בבית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט י' רטנר), נדחתה בקשת המערערים (התובעים שם) להציג ראיה חדשה, שיש בה לדעת המבקשים כדי להביא לשינוי בתוצאות פסק דין שניתן בעבר בעניינם. על החלטה זו הגישו המערערים בקשת רשות ערעור בתיק 37814-08-10 (בית המשפט המחוזי בחיפה, כבוד השופט א' אליקים) ובמקביל, בקשה לסעד זמני לעיכוב הליכים. כתנאי למתן הסעד הזמני, הורה השופט אליקים על הפקדת סכום של 50,000 ₪ בדרך של ערבות בנקאית או במזומן, להבטחת נזקיה של המשיבה שם, הגב' טל סידי (להלן: הערבות הבנקאית). בתא"מ (שלום-חיפה) 16753/05 מנהל המשיב, מר ירמיהו עיני, תובענה כספית נגד המערערים. במסגרתו הגיש המשיב עיני בקשה להרחבת צו עיקול שניתן לזכותו כנגד המערערים, במעמד צד אחד, ולאפשר עיקול, בין השאר, של הערבות הבנקאית שהופקדה בתיק האחר (רע"א 37184-08-10). החלטת הערכאה הדיונית - הרחבת צו העיקול כחל גם הערבות הבנקאית: 5. כאמור, בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט השלום (כבוד השופט שר), נעתר בית המשפט לבקשה והורה, בין היתר, על עיקולה של הערבות הבנקאית. על פי נוסח ההחלטה שניתנה על ידי כבוד השופט אליקים, קבע כבוד השופט שר כי מטרת הערבות הבנקאית היא להבטיח נזקיה המשיבה שם, ככל שיהיו כאלה, וזאת בעקבות הצו השיפוטי שניתן ולא כפי שנרשם בערבות הבנקאית. בית משפט השלום, תוך הפנייה לפסק הדין שניתן בתיק רע"א 9308/08 (אורן אלון נ' רינה רביב [21/4/09], להלן: פס"ד רביב), קבע שכאשר ניתנת החלטה המאפשרת הפקדת ערבות בנקאית, יש להוסיף ולהסביר האם היא תיחשב כערבות או כעירבון, במיוחד כאשר ערבות בנקאית יכולה לשמש ככל אחד מאלה. במקרה דנן קבע בית משפט השלום, כי מדובר בערבות בנקאית שהיא עירבון ולא ערבות, ולכן קבע שאין כל מניעה כי צו העיקול שניתן לטובת ירמיהו עיני - המשיב, יורחב ויחול גם על הערבות הבנקאית האמורה. טענות בעלי הדין: 6. לעמדת המערערים, התעלם בית המשפט מההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בע"א 2082/06 (זהבה בן עמי נ' עו"ד מ' קידר, מפרק החברה, להלן: פס"ד בן עמי), לפיה לא ניתן לעקל ערבות בנקאית שהופקדה להבטחת תשלום הוצאות, ועל אחת כמה וכמה שלא ניתן לעשות כן בנוגע לערבות בנקאית שהופקדה בתיק משפטי אחר, מאחר שה"ערבות" אינה "נכס" של המערערים. עוד טוענים המערערים כי ההפניה לפס"ד רביב אינה ישימה לענייננו. שם עלתה שאלה ספציפית לגבי מימושה של הערבות לטובת המוטב. לכן, לעמדת המערערים, ערבות בנקאית אינה ניתנת לעיקול על ידי צד ג' כלשהו, ללא קשר לצורך מה הוצאה אותה ערבות. 7. לעמדת המשיבים, הכלל הוא, שאין מקום להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע לסעד זמני, ומקרה זה אינו בגדר החריגים המחייבים התערבות כזו. זאת ועוד, משקבע בית המשפט המחוזי (כב' השופט אליקים) כי מדובר בחובת הפקדת עירבון לנזקי המשיבה שם, ככל שיהיו כאלה, הרי שיש לראות את הערבות הבנקאית כמהווה עירבון למילוי תנאי למתן סעד זמני בערעור, וכאשר יש לראות את נוסח כתב הערבות, כשגוי. על פי ניסוח ההתניה בהחלטה של בית המשפט המחוזי מדובר בערבות בנקאית שהופקדה במקום סכום כספי ולפיכך היא למעשה "ערובה חפצית". בנסיבות אלה אין כל מניעה ליתן צו עיקול על הערבות הבנקאית, שניתנה כעירבון. עוד טוען המשיב, כי היה על המערערים לצרף את כל מי שהיה צד להליך בערכאה הדיונית, קרי; גם המחזיקים. דיון ומסקנות: 8. יישום ההלכה שנקבעה בפס"ד בן עמי, על ההבהרות שם, מורה, כי דין הערעור בתיק דנן להתקבל. כמו בענייננו גם בפס"ד בן עמי התעוררה השאלה, אם ערבות בנקאית שהוצאה להבטחת נזק שעלול להיגרם לצד ג' ניתנת לעיקול בשל חוב של מפקידה. בענייננו מתעוררת השאלה אם ניתן לעקל ערבות בנקאית שהוצאה להבטחת נזק שעלול להיגרם לצד ג' - הגב' טלי סידי בתיק האחר (רע"א 37814-08-10) בשל חוב של המערערים למשיב כאן. 9. כמפורט בפס"ד בן עמי הכלל הוא שהן על-פי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (סעיף 43) והן על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תקנה 374(ב)), ניתן לעקל נכס של בעלי הדין בתיק, המצוי אצל צד ג'. ואולם, נקבע שם עוד כי ערבות בנקאית שהופקדה בקופת בית המשפט, ולעניין זה בית המשפט הוא במעמד של "מחזיק", אינה בגדר נכס של המפקיד - המערערים. לעניין זה ראוי להביא את ההבחנה שנעשתה בפס"ד בן עמי, בין הערבות הבנקאית שהוצאה, כהתחייבות ספציפית בתנאים מסוימים לטובת נושה ספציפי, לבין הבטוחה שניתנה על ידי המבקש כתנאי של הבנק לצורך הוצאת אותה ערבות בנקאית. יתכן שלצורך כך הפקיד "הנערב" נכס שלו, כמו למשל הפקדה כספית נדרשת, כתנאי של הבנק להוציא הערבות. ואולם, אין גם לשלול אפשרות כי הבטוחה ניתנה על-ידי אחר שאינו החייב עצמו, כמו גם שהמבקש את הוצאת הערבות היה אחר ולא החייב שהוא הנערב. האפשרות להטיל עיקול על "נכס" של החייב בלבד, מטילה חבות על מבקש העיקול להצביע על קיומו של נכס כזה, כשייך לחייב, ורק במקרה האחרון ניתן יהיה להטיל עיקול. 10. ובלשון פסק הדין בן עמי: "כאמור השאלה שיש ליתן עליה תשובה היא, אם הערבות כאמור מהווה נכס של המערער החייב. על מנת להשיב לשאלה עלינו להסביר תחילה מיהם השחקנים המעורבים. בצד הבנק, המוציא את הערבות, קיים המוטב-המשיב, שעשוי להיות זכאי לקבל את כספי הערבות מן הבנק. בצד שני אלה נמצא מי שמכונה לעיתים "הנערב", אף שבסיטואציה בה אנו עוסקים, וכפי שיוסבר בהמשך, המינוח האמור אינו מדויק. כאשר מדברים אנו על ערבות בנקאית להבטיח הוצאות בערעור, הנערב הוא המערער. בנוסף לשלושת השחקנים שהזכרנו ייתכן, אך לא הכרחי, שיהא שחקן נוסף. כוונתנו לאדם המבקש מן הבנק להוציא את הערבות הבנקאית. אפשר שתהא זהות בין המבקש לבין הנערב, אך ייתכן גם שמדובר באנשים שונים. על כל אלה שציינו נוסיף שחקן נוסף הקיים במקרה של ערבות בנקאית בערעור והוא בית המשפט. לשחקן זה, שהינו בגדר סטטיסט, נמסרת הערבות הבנקאית ומוחזקת אצלו, ולעיתים ממוענת היא אליו. (סעיף 6 לפסה"ד). ובהמשך "... הערבות בה עסקינן אינה בגדר חיוב טפל לחיובו של הנערב. ערבות רגילה הינה "התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי צד שלישי (סע' 1(א) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967). במקרה של ערבות בנקאית, הרי מנקודת המבט של הבנק אין מדובר בהתחייבות שלו לקיים חיוב של אדם אחר (הוא הנערב) כלפי צד שלישי, אלא בהתחייבות העומדת בפני עצמה ואשר אינה תלויה בחיובו של האחר. רבות דובר על כך שהערבות הבנקאית הינה התחייבות של הבנק לשלם כסף למוטב בהתמלא תנאים מסוימים ..." (סע' 7 לפסה"ד). ובנוגע להבחנת ההבהרה בין הערבות הבנקאית כנכס שאינו של הנערב-החייב, לבין כספים של החייב, שיכול שיהיו בטוחה להוצאת אותה ערבות, יש עוד להפנות לסעיף 8 של פסה"ד: "בנק אינו גוף פילנתרופי. כאשר הוא מוציא ערבות בנקאית, חייב הוא לצאת מנקודת הנחה שהוא יידרש לשלם את הסכום הנקוב בערבות. ניתן על כן להניח שהבנק יבטיח את עצמו מפני אפשרות זו על ידי כך שידרוש כיסוי מספק מן הלקוח שביקש את הוצאת הערבות. הדבר יכול להתבצע על ידי הפקדת פיקדון בבנק, על ידי מתן ערובה של צד שלישי, או בכל דרך אחרת שתהיה מקובלת על הבנק... ............... ... כאמור, הערבויות הינן התחייבויות של הבנק שעליו לקיימן בהתמלא התנאים שבהן. יתכן שניתן לבקש את עיקול הכספים שבידי הבנק, אם מדובר בכספים של החייבים...אולם אין זהות בין הערבויות לבין הכספים שניתנו לבנק לשם הוצאתן" (סעיף 8 לפסה"ד). 11. במקרה דנן הערבות הבנקאית היא התחייבות עצמאית, אך בתנאים: התחייבות ספציפית לגב' סידי טל; לתשלום כול סכום עד לסך מרבי של 50,000 ש"ח; סכום שיגיע מהחייב-הנערב שהוא מר עיני חיים, בקשר להחלטה שהורתה על עיכוב ביצוע פסק דין שניתן על ידי בית משפט מחוזי, בחיפה [נוסח כתב הערבות שונה, ובא לכאורה להבטיח כיסוי הוצאות, ראוי לתקן כתב הערבות ולהתאימו להחלטת ביהמ"ש המחוזי - נתייחס לכך בהמשך]; ההתחייבות היא במסגרת תיק רע"א 37814-08-10; תוקף הערבות עד ליום 31/12/9999; הערבות אינה ניתנת להעברה או להסבה. 12. יודגש, כי על-פי החלטת בית המשפט המחוזי (החלטת כבוד השופט אליקים, מיום 23/8/2010 בתיק רע"א 37814-08-10), צריך יהיה לתקן את הערבות באופן שהערבות נתנה להבטחת נזקי גב' סידי טל , במידה שיהיו כאלה, בעקבות הצו לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי בית משפט מחוזי חיפה, מיום 31/1/2010, בתיק ע"א 14464-11-08, ועיכוב הליכי הוצל"פ בתיק 0222366054. 13. האפשרות להטיל עיקול על "נכס" של החייב, מטילה חבות על מבקש העיקול, להצביע על קיומו של "נכס" שהוא של החייב. ערבות בנקאית שהופקדה על-ידי החייב אינה למעשה "נכס" שלו ומשכך אינה בת עיקול על-ידי מבקש העיקול. יש עוד להסב תשומת לב המתדיינים להערת כבוד השופט גרוניס בפס"ד בן עמי, כי בבקשות כגון אלה, כאשר מדובר ב"נכס" של הבנק, נראה כי האחרון הוא צד מעוניין בהליך [מדובר בסופו של דבר בהתחייבות של הבנק, שעל-פי החלטת בימ"ש קמא תורחב גם כלפי צדדים נוספים], ולכן ראוי לשקול צירופו להליך. התוצאה: 14. אשר על כן, אני מורה על קבלת הערעור. החלטת בית משפט השלום לפיה הורה על הרחבת העיקול על דרך עיקול הערבות הבנקאית על סך של 50,000 ש"ח, שהופקדה בתיק רע"א 37814-08-10, בטלה, ובקשת המשיב לעקל את הערבות הבנקאית האמורה, נדחית. המשיב ישלם למערערים ביחד, הוצאות משפט ושכר טרחת דין, בסכום כולל של 3,000 ש"ח. הפיקדון אם הופקד יוחזר למפקידו, באמצעות בא-כוחו. ערובה להבטחת הוצאותערבות בנקאיתבנקערבותעיקול