קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על החלטה לנתק זרם מים לקאנטרי: לפניי בקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר), אשר הורה למבקשת שלא לנתק את זרם המים אצל המשיבה 1, המפעילה קאנטרי קלאב בקריית מוצקין, בכפוף להפקדת ערבות בנקאית בסך 300,000 ₪ על-ידי האחרונה, עד להכרעה בערעור על החלטת בית משפט השלום במחלוקת בין הצדדים בנושא תשלום חשבון המים. 1. ברקע הבקשה, עומד הסכם פשרה שאליו הגישה המשיבה 1 (להלן: המשיבה) עם העירייה בשנת 1999, וקיבל תוקף של פסק דין, שלפיו חויבה המשיבה בתשלום חשבונות המים והביוב המוטלים עליה, בשיעור מופחת. לטענת המשיבה, הסכם זה מחייב עתה גם את המבקשת. המשיבה הגישה לבית משפט השלום תביעה למתן פסק-דין הצהרתי, שיאסור על המבקשת - תאגיד מים עירוני בקרית מוצקין - לנתק את זרם המים לקאנטרי קלאב המופעל על-ידה, עד לבירור שייערך בנוגע לתעריפי המים שבהם חויבה. בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת י' מישורי) דחה את התביעה על הסף, לאחר שקבע כי הוא נעדר סמכות עניינית לדון בה, שכן מדובר בתקיפה ישירה של פעולה מינהלית. עוד צוין בפסק הדין, כי היות שהסעד ההצהרתי אינו מוגבל בזמן, סכום התביעה אינו מצוי בסמכותו העניינית של בית משפט השלום. המשיבה הגישה ערעור על ההחלטה, שבגדרו טענה כי בית משפט השלום הוא בעל הסמכות העניינית לדון בה. עוד קודם לכן, הגישה המשיבה בקשה לבית משפט השלום להורות למבקשת שלא לנתק את זרם המים בקאנטרי קלאב עד להחלטה בערעור, ומשזו נדחתה במקביל למתן פסק הדין - הגישה המבקשת בקשה זהה גם לבית המשפט המחוזי. 2. בית המשפט המחוזי נעתר, כאמור, לבקשת המשיבה, ככל שהדברים אמורים בסכום הכסף השנוי במחלוקת בין הצדדים. נקבע, כי נוכח הצורך בבירור תעריפי החיוב; בהתחשב בכך שלא הוצגו לפני בית המשפט המחוזי כללים בדבר התנאים שבהם ניתן להפסיק או לצמצם את שירותי המים; משלא ניתן לשלול את סיכויי הערעור; ועל רקע מאזן הנוחות, יש להיעתר לסעד שהתבקש על-ידי המשיבה בנוגע לסכום שבמחלוקת, ולהורות כי המבקשת תוסיף לספק לה שירותי מים וביוב, בכפוף להפקדת ערבות בנקאית בסך 300,000 ₪. מכאן הבקשה שלפניי. 3. לטענת המבקשת, החלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנה בהיעדר סמכות עניינית, שכן אין בסמכותו של בית משפט אזרחי להוציא צווים פרורגרטיביים המורים לה להפעיל סמכויות המוטלות עליה על-פי דין. עוד גורסת היא, כי בדין קבע בית משפט השלום כי אין הוא מוסמך עניינית לדון בתובענה - שכן זו מצויה בסמכות בג"צ, וממילא סכום התביעה שבו מדובר עולה על זה המצוי בסמכותו. משכך, גורסת המבקשת, סיכויי ערעור המשיבה להתקבל נמוכים, ואין הצדקה להותרת הצו על כנו. לטענת המבקשת, גם מאזן הנוחות מצדיק את קבלת הבקשה. לדידה, החלטת בית המשפט המחוזי יצרה מצב אבסורדי שבו המשיבה חופשית לצרוך כמויות גדולות של מים ללא בקרה וללא תשלום. עובדה זו, כך נטען, מטילה נטל כלכלי כבד על המבקשת, שעלול להביא לקריסתה. בהקשר זה, מצביעה המבקשת על כך שהמשיבה אינה גוף חסר אמצעים שידו אינה משגת, אלא מועדון ספורט יוקרתי ובעל אמצעים, שאין מה שימנע ממנו לשלם את חובותיו. 4. המשיבה טוענת מנגד, כי החלטתו של בית המשפט המחוזי היתה שקולה ומאוזנת, והיא נתנה ביטוי הן לסיכויי הערעור, הן למאזן הנוחות. בהקשר אחרון זה, מדגישה המשיבה כי אין בהמשך קיומו של הצו כדי לגרום למבקשת נזק משמעותי, שעה שביטול הצו יוביל לסגירה של הקאנטרי קלאב, ויגרום למשיבה נזק בלתי הפיך. המשיבה מוסיפה ומצביעה על התנהלותה של המבקשת, שלדידה - מנסה להתחמק מלקיים את הסכם הפשרה שנחתם בין המשיבה לבין העירייה בסוגיית תעריפי המים, שקיבל תוקף של פסק דין, ולחייבה בניגוד לדין, בסכומים גבוהים לאין שיעור מאלה שעליהם הוסכם בהסכם זה. לבסוף, ובנוגע לסיכויי הערעור, טוענת המשיבה כי שגה בית משפט השלום בקובעו כי אין הוא בעל סמכות עניינית לדון בתובענה - שכן מדובר בתובענה לסעד הצהרתי הכורך בתוכו באופן ישיר גם סעד כספי. עוד נטען, כי שווי התובענה במועד הגשתה, מצוי אף הוא בסמכותו. אשר על-כן גורסת המשיבה כי סיכויי הערעור שהגישה גבוהים, ועל רקע זה - יש לדחות את הבקשה. 5. לאחר שבחנתי את הבקשה, מסקנתי היא כי דינה להידחות. עניין לנו בבקשה הנידונה בגלגול שלישי. הלכה היא כי רשות ערעור תינתן מקום שבו מעלה הבקשה שאלה כללית שחשיבותה חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינה של הבקשה שלפניי מוגבל לדל"ת אמותיה של המחלוקת בין הצדדים, ולא עולה ממנה שאלה כללית כלשהי המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי". יתר על-כן, נושא הבקשה הינו מתן סעד זמני. ברגיל, תמעט ערכאת הערעור מלהתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעד זמני, והדברים אמורים ביתר שאת כאשר מדובר ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 8043/10 חדד נ' שטייניץ (,  4.11.2010); רע"א 7119/10 דכוור נ' בנק ירושלים בע"מ (, 5.10.2010)). 6. למעלה מן הצורך, אני רואה להעיר שתי הערות נוספות: אשר לשאלת הסמכות, איני רואה לנכון להידרש, לעת הזו, לסוגיה הנזכרת. אכן, שאלה היא אם תובענתם של המבקשים נתונה לסמכותו העניינית של בית משפט השלום. שאלה זו תוכרע בהליך העיקרי. מכל מקום, אין בספקות לגבי הסמכות העניינית כדי לשלול את סמכותו של בית המשפט ליתן סעד זמני (ראו, יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי 85-84 (מהדורה שביעית, 1995); רע"א 848/06 קולגר נ' קולגר (, 6.6.2006)).     7. אשר למאזן הנוחות - הסכסוך שעומד ביסוד הבקשה הוא, בעיקרו, כספי. ככלל, בית המשפט לא יוציא צו המונע ביצוע פעולות עד להכרעה בערעור, כשמוקד המחלוקת בין הצדדים בחיובים כספיים (ע"א 9874/05 עיריית תל-אביב נ' גורן (, 1.12.2005)). ואולם, במקרה דנן, על רקע יכולתם הכספית של שני הצדדים, ראה בית המשפט קמא לבכר פיתרון ביניים, המחייב את המשיבה לשלם מיידית את הסכומים שאינם מצויים במחלוקת, ובאשר ליתרה - להפקיד ערבות בנקאית על סך 300,000 ₪. בהינתן הנזק שצפוי להיגרם למשיבה אם תופסק הזרמת המים לקאנטרי קלאב; והפער הניכר שבין הסכום שבו חויבה המשיבה לשלם לעיריה כנגד המים, מכוח הסכם הפשרה ביניהן, שלטענתה - הוסב למבקשת, לבין הסכום שאותו היא נדרשת לשלם למבקשת עתה, איני סבור כי נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט קמא המצדיק את התערבותו של בית משפט זה בגלגול שלישי. הבקשה נדחית אפוא. המבקשת תישא בשכר טרחת עו"ד לטובת המשיבה על סך 10,000 ₪. ערעורמים