קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על עקיפה מסוכנת: 1. בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בחדרה (כב' השופט אביהו גופמן) (להלן: "בית משפט קמא"), מיום 14.10.99 ואשר על פיו הורשע המערער בעבירה לפי תקנה 47(3) לתקנות התעבורה תשכ"א1961-, ודן אותו לתשלום קנס בסך 1,000 ש"ח ופסילת רשיון הנהיגה ל- 3 חודשים, וכן פסילה על תנאי למשך שנתיים. 2. העובדות הצריכות לעניין: א. המערער הואשם בכך שביום 26.12.98 סמוך לשעה 12: 00, עת שנהג באוטובוס מס' 90-339-01, בכביש מס' 70 לכיוון צומת פרדיס, עקף רכב אחר, כשהדרך לא היתה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר ביצוע העקיפה בבטחה, וגרם לסיכון נסיעתו של רכב אחר - עבירה בניגוד לתקנה 47(3) לתקנות התעבורה תשכ"א1961-. ב. בית משפט קמא הרשיע את המערער בעבירה המיוחסת לו. מטעם התביעה העיד השוטר, אמיר ג'יבלי, אשר רשם את הדו"ח למערער, ומטעם ההגנה העיד המערער בעצמו. ג. השאלה העובדתית שהייתה במחלוקת, ואשר בית משפט קמא היה צריך להכריע בה היתה, האם המערער ביצע את העקיפה, כשהדרך לא היתה פנויה במרחק מספיק כדי לסיים את ביצוע העקיפה בבטחה וללא סיכון לכלי רכב שבאו ממול. ד. בית משפט קמא קיבל את גירסת השוטר כמהימנה ודחה את גירסת המערער. גירסת השוטר כפי שהובאה בפני בית משפט קמא, היא שהמערער ביצע את העקיפה כאשר נסע ממול רכב מאזדה שנאלץ לרדת לשוליים בכדי למנוע תאונה חזיתית. ואילו המערער גרס, כי הוא ביצע את העקיפה כאשר רכב המאזדה רחוק מהאוטובוס בעת ביצוע העקיפה, מרחק של 250מ', והסטייה של המאזדה לשוליים, לא נגרמה בגלל העקיפה שביצע המערער. 3. לאחר עיון בפסק דינו של בית משפט קמא, ובהודעת הערעור, ולאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים בפני, נחה דעתי כי דין הערעור להדחות. עיקרו של הערעור מופנה כנגד מימצאים עובדתיים שנקבעו ע"י בית משפט קמא. כאמור, אין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב במימצאים עובדתיים של הערכאה הראשונה, אלא במקרים נדירים. במקרא דנא, הערעור אינו נופל באותם מקרים, המחייבים התערבות ערכאת הערעור, הכל כפי שיפורט להלן. בפני בית משפט קמא עמדו שתי עדויות מנוגדות. זו של המערער וזו של השוטר, אמיר ג'בילי. בית משפט קמא קבע מימצא עובדתי ולפיו המערער עקף כלי רכב, כאשר הדרך לא היתה פנויה במרחק מספיק כדי לבצע עקיפה בבטחה. הממצא, כאמור, נקבע לאחר שבית משפט קמא קיבל את גירסת השוטר כמהימנה. השוטר העיד בפני בית משפט קמא ונחקר בחקירת שתי וערב. בית משפט קמא נתן אמון מלא בגירסת השוטר, ואין אני רואה סיבה להמיר את התרשמותי בהתרשמותו של בית המשפט קמא, בכגון דא נאמר: "עניין האמון אותו יש לתת בעד פלוני כמעט לחלוטין עניינם של השופטים השומעים את עדותו, הצופים בהתנהגותו והמתרשמים באופן בלתי אמצעי מתגובותיו, תנועותיו, הבעת פניו ואופן דיבורו..." (ע"פ 316/85, גרינוולד נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(2), 564). באשר לסתירות בדבריו של השוטר, לדעתי, קביעת בית משפט קמא לפיה מדובר בסתירות "קלות ערך" היתה בדין יסודה, כאשר יש לתת את הדעת לכך שסתירות ואי דיוקים, בנוסף להיותם "נעוצים בטבע האנושי", הם דבר שכיח אצל שוטרי תנועה שבמהלך עבודתם הם נתקלים באירועים רבים כדוגמת האירוע נשוא הערעור. הסתירות ואי הדיוקים בעדות השוטר התייחסו לאירועים לא מהותיים לבירור האשמה המיוחסת למערער. השוטר העיד בפה מלא בחקירה נגדית כבחקירה ראשית, שהמערער ביצע את העקיפה, לא בביטחה, וכאשר המאזדה ממול היתה קרובה, כך באו הדברים בחקירתו הנגדית של השוטר: "יכול להיות שהמאזדה ירדה סתם לשוליים, לפי מה שהבחנתי ביום הספציפי ברגע ביצוע העבירה של האוטובוס, המאזדה הלבנה הפרטית ירדה לשוליים אך ורק על מנת למנוע תאונה חזיתית עם נהג האוטובוס." השוטר ממשיך: "אין הסבר מדוע אמרתי קודם שאולי המאזדה ירדה לשוליים, אך אני יודע בוודאות שהסטייה של המאזדה נבה עקב העקיפה... המקצועיות שלי מגיעה למסקנה שהמאזדה סטתה לשוליים עקב העקיפה." (עמ' 5 לפרוטוקול). (ההדגשות שלי, ס.ג') כאמור, הסתירות בעדותו של השוטר אינן כה מהותיות, אשר מעמידות את עדותו בספק או שמכרסמות במהימנותו, עד כדי התערבות ערכאת הערעור. בעניין זה ראה דבריו של השופט י. קדמי, בספרו על הראיות, חלק שלישי, מהדורת תשנ"ט1999-, בעמ' 1357: "ויהיו הדברים כאשר יהיו, כאשר ה'סתירות' הן 'קלות ערך' ו'אינן יורדות לשורשו של עניין כלל ועיקר, אין מקום לבטל את החלטתה של הערכאה הדיונית לפיה - על אף הסתירות - דברי העד בבית המשפט הם 'דברי אמת לאמיתם ועדותם מהימנה (עליו) ללא עוררין'". סוף דבר, משהתרשם בית משפט קמא מעדות השוטר ומצא אותה מהימנה, ולאחר שמצא חיזוקים למסקנתו כאמור, נחה דעתי כי הרשעת המערער הייתה בדין יסודה. באשר לערעור על חומרת העונש, העונש שהוטל על המערער אינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת במקרים האלה, ואף נוטה לקולא, ועל כן העונש שהוטל על המערער אינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור. סוף דבר, אני דוחה את הערעור, הן על ההרשעה והן על גזר הדין. משפט תעבורהעקיפהערעור