קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עתירה בנושא כריית מנהרה: השופטת ע' ארבל: עניינה של עתירה זו היא בקשת העותרים כי תבוטל החלטת המשיב 3 הנוגעת לאופן כרייתה של מנהרה שהינה חלק מפרוייקט קו הרכבת המהיר מתל-אביב לירושלים. העותרים הינם תושבי הישוב מבשרת ציון, הטוענים כנגד החלטה הנוגעת לאופן כרייתה של המנהרה במקטע המסילה מנתב"ג לירושלים בתוואי שער הגיא, הסמוך למועצה המקומית מבשרת ציון. החלטה זו התקבלה עלי-ידי המשיב 3, הוא הגוף המאשר שהוקם מכוח תמ"א 23/16/א/2 הרלוונטית למקטע התוואי המדובר (להלן: הגוף המאשר). לפי ההחלטה, תתבצע הכרייה באופן משולב, כך ש-75% מן הכריה יתבצע בדרך של כרייה ממערב למזרח בשיטת כרייה מיוחדת המכונה שיטת Tunnel Boring Machine (להלן: TMB) ו-25% מכריית המנהרה יתבצע בכיוון ההפוך בשיטת הכרייה המסורתית המכונה New Austrian Tunneling Method (להלן: NATM) - שיטת "קידוחי פיצוץ" כהגדרת העותרים. העותרים טוענים כי שיטת ה-MATM המסורתית מלווה במטרדי רעש ואבק רבים יותר מאשר שיטת ה-TMB  החדישה ועל כן עותרים הם לבצע את הכרייה רק בשיטת ב-TMB. בטרם נתייחס לטענות הצדדים, נציין כי הליך כרייתה של המנהרה נשוא עתירה זו הינו חלק מן הפרוייקט המורכב וגדול-המימדים של סלילת תוואי הרכבת, הכרוך בעלויות תקציביות משמעותיות ובמורכבות תכנונית וביצועית גבוהה ביותר. מורכבות זו נעוצה בין היתר בהתבססות הפרוייקט על מערך רחב של מנהרות וגשרים, הממוקמים חלקם באזורים בעלי רגישות סביבתית, כבענייננו. פרוייקט זה, שראשיתו עוד בהחלטת ממשלה משנת 2001, צפוי להסתיים בשנת 2015. טענות העותרים הינן כי אופן הכרייה עליו הוחלט יפגע באיכות החיים של תושבי מבשרת ציון בשל מטרדי הרעש והאבק והרעידות הכרוכים בו, הנזקים שעלולים להיגרם למבנים הסמוכים, תנועת המשאיות, האבק והפגיעה הסביבתית הנלווית לפרוייקט. נוסף על טענותיהם כנגד חוסר סבירותה של ההחלטה גופה, מעלים העותרים טענות גם כנגד הליך קבלתה, ובמסגרת זו מפנים בין היתר את טענותיהם כנגד התשתית העובדתית שעמדה ביסוד ההחלטה והתייחסות הגוף המאשר לחוות-דעת מקצועיות שהוגשו לו. נוסף על טענות אלה טוענים העותרים כי החיסכון במשך הכרייה בשיטת הכרייה המשולבת עליה הוחלט - שהינו לטענתם הנימוק המרכזי להחלטת הגוף המאשר - הינו שולי ואינו מצדיק את הפגיעה בהם. המשיבים הדגישו בתגובותיהם את הטעמים להחלטת הגוף המאשר ופירטו בדבר ההליך שקדם לקבלתה. כפי שעולה מטענותיהם, החלטת הגוף המאשר נעוצה בעיקר בלוח הזמנים להשלמת פרוייקט המסילה וברגישות הסביבתית הגבוהה של נחל יתלה הנמצא בקצה המערבי של המנהרה, ושבעטיה לא ניתן להתחיל בכרייתה מכיוון מערב בטרם יושלם ביצוע מנהרה אחרת ("מנהרה 2") וגשר ("גשר 8"), שנמצאים בסמוך. על כן, לאחר הליך תכנוני שכלל שלב התנגדויות, ובכללן התנגדויות העותרים, שחלקן התקבל - הוחלט על שיטת הכרייה המשולבת. אכן, כפי שעלה מכתבי הטענות ומן הדיון שנערך לפנינו, להחלטת הגוף המאשר קדם הליך ממושך ומורכב. במסגרת הליך זה פורסמה תמ"א משלימה הנוגעת בין היתר לשטח נשוא עתירה זו ואשר מכוחה הוקם הגוף המאשר. המועצה הארצית לתכנון ובניה החליטה בתחילה להותיר את הכרייה ממזרח למערב, אולם החליטה כי לגוף המאשר יוותר שיקול דעת בשלב הביצוע על מנת שיוכל להורות לרכבת ישראל על כרייה ממערב בלבד, וזאת בתנאי שכרייה כאמור לא תפגע בלוחות הזמנים ולא תגביר את הפגיעה הסביבתית. לאחר שמיעת הצדדים ומומחים מטעמם וקיום הליך השגות סדור, והיות שתנאים אלה לא התקיימו - החליט הגוף המאשר על אופן הכרייה המשולב. כפי שעולה מתגובת המשיבים, סבר הגוף המאשר - הוא הגוף המקצועי שהוקם מכוחה של התוכנית המשלימה במיוחד לצורך החלטות מסוג זה המתעוררות במהלך ביצוע הפרוייקט - כי מאזן השיקולים מוביל למסקנה ש"העדיפות הביצועית" של הכרייה המשולבת, המבוססת על הערכות המומחים שהוצגו בפניו בדבר קצב הכרייה בכל אחת משיטות הכרייה; הרגישות הסביבתית הנלוות לאופן הכרייה המוצע על-ידי העותרים, קרי כרייה מלאה ממערב למזרח בשיטת TMB; והעדיפות לשיטה משולבת "המפזרת סיכונים" - כל אלה גוברים על פגיעתה של השיטה המשולבת בתושבי מבשרת ציון. לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ובכלל זה את דברי ראש מועצת מבשרת ציון, לא מצאנו כי יש בידינו להתערב בהחלטת הגוף המאשר וזאת על אף ההבנה למצוקת העותרים ולפגיעתם מן המטרדים הנלווים לעבודת הכרייה. אין חולק בדבר פגיעתם של העותרים ובדבר מטרדי הרעש והאבק הזמניים הנלווים לפרוייקט הכרייה. עם זאת, הגוף המקצועי המוסמך מצא לאחר קיום הליך סדור ותקין, ובכלל זה הליך התנגדויות בו נשמע גם קולם של העותרים, כי האינטרס הציבורי בביצוע הכרייה בשיטה המשולבת בה בחר בסופו של הליך, הנגזר מן ההשלכות הסביבתיות של הפרוייקט והשלכות אופן הכרייה על לוח הזמנים לסיום הפרוייקט - עולה על האינטרס של העותרים. לא מצאנו כי נפל כל פגם בהחלטה מקצועית זו או בהליך שקדם לה, הנעוצים כאמור במורכבות התכנונית והביצועית במקטע המדובר. בענייננו נלמדת סבירות ההחלטה ומידתיותה גם מכך שהיא מהווה ביטוי לשקלולן של טענות העותרים במערך האיזונים שכן המדובר ב-25% בלבד מפרוייקט כריית המנהרה (שאורכה למעלה מ-11 ק"מ), שיבוצעו ממזרח למערב, בעוד יתרת הכרייה תתבצע ממערב למזרח בשיטה המוצעת על-ידי העותרים. כפי שחזר ושנה בית משפט זה, עקרון הפרדת הרשויות מחייב כי מקום בו עסקינן בהחלטה שאינה חורגת ממתחם הסבירות ולא נפל פגם בהליך שקדם לה - לא יתערב בית המשפט בשיקול דעתה של הרשות המבצעת (בג"צ 2920/94 אדם טבע ודין נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה פ"ד נ(3), 441 , 470 (1996)). זהו מצב הדברים בענייננו. עם זאת, רשמנו לפנינו את הודעת באי כוח המשיבים 1-4, שהוגשה סמוך לאחר הדיון, לפיה רכבת ישראל תעמיד במהלך ביצוע הפרוייקט כתובת לפניות תושבי מבשרת ציון ביחס לביצוע בפועל של כריית המנהרה וכן את התחייבותה כי תפיץ למועצה המקומית רשימת אנשי קשר מטעם כל גוף המעורב בביצוע הפרוייקט בצירוף מספרי הטלפון שלהם. לצד זאת, הודיעו המשיבים 1-4 כי הגוף המאשר ממשיך ללוות את הפרוייקט, בין היתר באמצעות ישיבות שוטפות אליהן מוזמנת מהנדסת מבשרת ציון. אנו תקווה כי בכל אלה, ובכוונתם המוצהרת של המשיבים בדבר קידום שיתוף פעולה עם תושבי מבשרת ציון וקיום מפגשים עם נציגיהם, יהיה כדי להקל על העותרים בהעלאת טענותיהם ב"זמן אמת" ובמציאת פתרונות מוסכמים בין כל הגורמים הרלוונטיים. העתירה, איפוא, נדחית. אין צו להוצאות. כריית מנהרה