פגיעה בהולכת רגל במעבר חציה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה בהולכת רגל במעבר חציה:

השופט י. דר:ו

1. לפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום (תעבורה) בחיפה בת"פ 5289/97.

2. המשיב הועמד לדין על כך שביום 1.7.96, כאשר נהג במכונית בדרך ההגנה בחיפה מצפון לדרום בנתיב השמאלי, פגע בהולכת רגל בת 75 (להלן - המנוחה) כאשר חצתה את הכביש במעבר חציה. המנוחה נפגעה כאשר היתה בחלקו האחרון של מעבר החציה, לאחר שהחלה לחצות אותו מימין לשמאל.

3. השופטת א' קנטור הרשיעה את המשיב בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום וגזרה עליו את העונשים הבאים:נ מאסר לתקופה של 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות; פסילה מקבלת רישיון נהיגה ומהחזקתו לתקופה של 7 שנים בניכוי 90 ימי פסילה מנהלית; מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים שלא יעבור עבירה של נהיגת רכב בזמן פסילה וקנס בסך 3,500 ש"ח או 17 ימי מאסר תמורתו.

4. בע"פ 1105/99 מערערת המדינה (להלן - המערערת) על עונשי המאסר והפסילה, והיא מבקשת להמיר את תקופת המאסר בתקופת מאסר ממושכת מזו שנגזרה. מטבע הדברים, אם יתקבל הערעור, לא ניתן יהיה לרצות את העונש בעבודות שירות. עוד היא מבקשת להאריך את משך פסילת רשיון הנהיגה.
בע"פ 1160/99, מערער המשיב על הרשעתו ועל גזר הדין שנגזר עליו.
שמיעת הערעורים אוחדה ושמענו את טיעוני באי כח הצדדים.
5. על פי הראיות שהיו בפני בית המשפט, היו המנוחה וחברתה (להלן - החברה), חברות בוועד גימלאי בית החולים רמב"ם, בדרכן לבקר חברה, המתגוררת בשכונת עין הים. החברה העידה שהשתיים התבוננו בכביש וראו רכב ממרחק כמה מאות מטרים והחלו לחצות את הכביש. העדה התעכבה מעט בגלל מיחושים שחשה באותו יום עקב פריצת דיסק, ואילו המנוחה התקדמה ונפגעה ע"י המכונית.

6. על פי ממצאי הבוחן, כפי שעלו מהצילומים שערך במקום, מן התרשים ומעדותו, ברור שהפגיעה היתה על מעבר החציה, כאשר מכוניתו של הנאשם בנתיב השמאלי כיוון נסיעתו. כלומר, המנוחה הספיקה לחצות את מרבית הכביש קודם לפגיעה בה.
עובדות אלה אינן שנויות במחלוקת. כך גם לא שנוי במחלוקת הממצא של הבוחן לגבי מהירות המכונית, שנבדק על פי סימני הבלימה שנמצאו במקום לאחר ניסוי במכונית. על פי קביעת הבוחן מהירות המכונית היתה 56.6 קמ"ש.

7. על יסוד ההנחה, שאומתה בעדותה של העדה, שהמנוחה חצתה את הכביש מימין לשמאל בהליכה רגילה, ועל פי מקומה, לאחר שהספיקה לחצות 6.7 מטר ממעבר החציה, הרי לאחר שבוחנים את מהירות המכונית, המסקנה היא שבתחילת התגובה היתה הולכת הרגל כבר מרוחקת 3.7 מטרים מתחילת חציית הכביש במעבר.
השופטת קובעת (סעיף 6 בהכרעת הדין) שכאשר הולכת הרגל היתה על שפת הכביש היה הרכב במרחק 39.3 מטר וכי התאונה היתה נמנעת אם הנהג היה מגיב בזמן ומתחיל לבלום במרחק 34.2 מטר לפני מקום הפגיעה.

8. הגירסה לפיה חצתה המנוחה את הכביש בריצה, עלתה בפיו של המשיב כבר בהודעתו במשטרה (ת7/). בעוד שבעמ' 1 ש' 12 אמר "ופתאום אחת מהן התחילה לרוץ" הרי בעמ' 2 בש' 45-48 אמר:ב

"היא התחילה לרוץ, לא לרוץ, היא הלכה והשניה ניסתה להחזיר אותה ולא הצליחה והם עזבו ידיים, האחרונה הצליחה לחזור אחורה והשניה המשיכה ללכת עד לפגיעה בה, עמדה לי באמצע הכביש ולא הלכה".

עדותו הראשית של המשיב בבית המשפט היתה על דרך של הסתמכות על מה שאמר בהודעותיו במשטרה. הדברים שאמר במשטרה לגבי דרך חציית הכביש על ידי המנוחה מקיפים קשת מלאה, החל מריצה דרך הליכה וכלה בעמידה. בחקירה נגדית הוסיף שכאשר הגיע למעבר החציה "...היא רצה וקפצה..." (עמ' 18 ש' 19).
קשה לסמוך על מהימנות של הנאשם, לאור התאור המבולבל שבפיו.

9. כאמור, הודעתה של החברה היתה שהמנוחה הלכה הליכה רגילה. העדה גם לא העידה על כך שהמנוחה חזרה לאחור או על כך ששתיהן אחזו ידיים. יש לציין שהתיזה הזו לא הוצגה בפניה בחקירה הנגדית.
הגירסה בדבר החברה והמנוחה מחזיקות זו בזו, הופיעה גם בהודעתו של אביו של המשיב שהעיד בבית המשפט כעד הגנה, אולם לא מסר הודעה במשטרה.

10. השופטת קנטור לא קיבלה את גירסת האב, ובדין דחתה את הגירסה. היא דחתה גם את גירסת המשיב, לפיה עץ דקל שבשולי הכביש הסתיר ממנו את הולכות הרגל. הטענה נבדקה ע"י הבוחן והוא קבע, והשופטת קנטור קיבלה את הקביעה, שניתן להבחין בהולך רגל הניצב בצד ימין על שפת הכביש בתחילת מעבר החציה ועץ הדקל אינו מסתיר את הולך הרגל ממרחק של 100 מטר.

11. סיכומו של דבר, היו בפני בית המשפט ראיות מוצקות ומצדיקות כדי להרשיע את המשיב, ואיני רואה כל עילה להתערב בהרשעה.

12. מכאן לערעור המדינה בעניין העונש.
בגזר הדין בחנה השופטת את שיש לבחון בשיקולי העונש. היא התיחסה לעובדה שמהירותו נסיעת המשיב בשעת קרות התאונה (56.6 קמ"ש) היתה פחותה מהמהירות המותרת באיזור זה (70 קמ"ש). עוד שקלה השופטת קנטור לצד החומרה את העובדה שלמשיב הרשעות קודמות. השופטת התיחסה גם לעובדה שעל פי דברי הסניגור עיסוקו של המשיב הוא בנהיגה, ובפסילת הרשיון יש פגיעה קשה בעיסוקו.

13. עיינתי בטיעוני באי כח הצדדים הן בערכאה הראשונה והן בפנינו לעניין העונש, ונראה לי שהעונש אינו מצדיק התערבות. הוא אינו מן החמורים וגם אינו מן הקלים. השופטת שקלה כראוי את הטעון שיקול במקרה זה, ולא נראה לי שיש הצדקה להתערבותנו שכן אין לומר בשום פנים שהעונש חורג מן הרמה הראויה.

לפיכך, אם תשמע דעתי, נדחה גם את ערעור המדינה על גזר הדין.



י' דר, שופט


הנשיא מ' לינדנשטראוס:ו
אני מסכים.


מ' לינדנשטראוס, נשיא
[אב"ד]

השופט ס' ג'ובראן:נ
אני מסכים.


ס' ג'ובראן, שופט

הוחלט לדחות את שני הערעורים, בהתאם לפסק דינו של כב' השופט דר.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת דרכים להולך רגל

  2. תביעת פיצויים להולך רגל

  3. דוח להולך רגל

  4. תאונת עבודה הולך רגל

  5. תאונת דרכים - פגיעה בהולך רגל

  6. הכחשת פגיעה בהולך רגל

  7. מפגע בטיחותי להולכי הרגל

  8. פגיעה של מכונית בהולך רגל

  9. פגיעה בהולכת רגל במעבר חציה

  10. אי עצירה להולך רגל במעבר חציה

  11. תאונה בניסיון לא לפגוע בהולך רגל

  12. פגיעה של אוטובוס בהולך רגל בתל אביב

  13. פגיעה בהולך רגל - נהיגה בשכרות ללא רישיון

  14. פגיעה בהולך רגל במעבר חציה - ביטול כתב אישום

  15. נפילת מוט ברזל ששימש כמחסום בחניון על הולך רגל

  16. נפגעה לטענתה כהולכת רגל בתאונת דרכים ונגרמו לה נזקי גוף

  17. פגיעה באבני פטריה הסמוכות למדרכה ובהולכי רגל שהלכו על המדרכה

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון