נפסק כי פיטורי צמצום אינה "מילת קסם" המצדיקה נקיטת צעדים שרירותיים או חד צדדיים. פיטורי צמצום הם, במקרה המתאים, צורך של המעביד לצמצם את היקף פעילותו או לשנות את דפוסי פעילותו. עצם הצורך בפיטורי צמצום - מעצם טיבו - הוא עניין למעסיק לענות בו אלא שביצועם של הפיטורים, או השינויים הארגוניים, חייב להיעשות לפי הכללים והנורמות החלים על יחסי העבודה במקום העבודה הנתון. אם קיימת הוראה מיוחדת לעניין פיטורי צמצום - יש ללכת על פיה, ואם לא קיימת - יש לכבד את ההוראות הכלליות החלות על פיטורים. באין כל הוראה שהיא, יש לפעול בדרך המקובלת ביחסי עבודה, כמתחייב מעקרונות תום הלב החלים ביחסים קיבוציים. יחסי עבודה קיבוציים הם, ביסודם, יחסים של שיתוף פעולה. יחסים אלה מחייבים הידברות בין הצדדים ברמה כזו או אחרת (כגון -מסירת מידע, היוועצות, ניהול משא ומתן, הפעלת מנגנון ליישוב חילוקי דעות וכו'), הכל לפי המקובל בין הצדדים ובהתחשב בנסיבות המיוחדות של כל עניין. צעדים חד צדדיים, בדרך כלל, אינם נהוגים ואינם מקובלים ביחסי עבודה קיבוציים.   קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים פיטורי צמצום: השופט שמואל צור   1. בבית הדין האזורי בתל אביב התבררה בקשה שהגישה המשיבה, בהליך של סכסוך קיבוצי, למניעת פיטוריהם של חמישה מעובדיה המאורגנים של המערערת ולהורות על החזרתם לעבודה. המשיבה טענה כי פיטוריהם של חמשת העובדים - ובהם יו"ר הוועד - נעשו בניגוד להסכם הקיבוצי, נועדו להפחית את מספרם של העובדים המאורגנים במערערת ובוצעו שלא בתום לב. המערערת טענה כי מדובר בפיטורי צמצום בהם אין צורך בקבלת הסכמת המשיבה ובשל כך שתפקידיהם במערערת נעשו מיותרים.   2. בית הדין האזורי (כב' סגנית השופטת הראשית עליה פוגל ונציגי ציבור מר פרדס וגב' גילצר - תיק ס"ק 1074/02) קיבל את הבקשה. בית הדין האזורי קבע כי לא הוכח בפניו הצורך בצמצומים ולא הוכח שתפקידיהם של חמשת העובדים היו מיותרים. בית הדין האזורי קבע שהפיטורים נעשו שלא כדין ונועדו לצמצום מספרם של העובדים המאורגנים. עוד קבע בית הדין כי מהלך הפיטורים נגוע בפגמים בשל כך שלא קויים משא ומתן בקשר לפיטורים, הפיטורים נעשו לאלתר, בלא להעניק לקיים הליך של שימוע ובדרך שפגעה בכבודם של העובדים המפוטרים. על רקע זה הורה בית הדין להחזיר את העובדים המפוטרים לעבודה סדירה בתפקידים שהיו להם ערב פיטוריהם, כולל החזרת שכרם ותנאי עבודתם. עם זאת נמנע בית הדין האזורי מלפסוק פיצוי כספי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 33א' לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957.   3. על פסק הדין של בית הדין האזורי הוגש הערעור שבפנינו. לטענת המערערת, לא היה בפני בית הדין האזורי בסיס ראייתי מספיק לקביעה שתפקידם של העובדים המפוטרים התייתר. לטענתה, טעה בית הדין האזורי בקביעתו כי הפיטורים נעשו במטרה לצמצם את מספר העובדים המאורגנים במערערת. עוד טוענת המערערת כי פסיקת בית הדין האזורי מהווה התערבות בפררוגטיבה הניהולית שלה. לטענתה, הפיטורים נעשו כדין, בהתאם להוראת ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים ולאחר מו"מ ממושך בין הצדדים. עם זאת, הדגיש ב"כ המערערת, בהגינותו, כי הערעור אינו נסוב על עובדות אלא על המסקנות העולות מן התשתית הראייתית שהיתה בפני בית הדין האזורי. המשיבה תומכת בקביעותיו העובדתיות ובמסקנותיו המשפטיות של בית הדין האזורי.   4. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים בכתב ובעל פה ולכלל נסיבות העניין, אנו מחליטים לדחות את הערעור מטעמיו של בית הדין האזורי. פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס על תשתית ראייתית שהובאה בפניו, בה אין אנו מוצאים כל עילה להתערב. בית הדין האזורי קבע כי המערערת לא הוכיחה כי קיים צורך אמיתי בפיטוריהם של חמשת העובדים, בתפקידיהם השונים כאנשי אחזקה ושירותים. אדרבה, בית הדין האזורי קבע, על יסוד העדויות שבאו בפניו, כי המערערת מקיימת פעילות בתחום עיסוקה וכי היא זקוקה לאנשי אחזקה בתפקידיהם של העובדים המפוטרים. ראיה לדבר מצא בית הדין בכך שהמערערת העסיקה אנשי חברת כח אדם בתפקידים אותם מילאו העובדים המפוטרים (סעיף 3 - 4 לפסק הדין). קביעותיו אלה של בית הדין האזורי מעוגנות היטב במסכת הראיות שבאה בפניו ואין יסוד להתערב בהן.   5. אשר לפן המשפטי - על יחסי העבודה במערערת חל הסכם קיבוצי מיוחד, אשר סעיף 42 שבו מתייחס לנושא של פיטורים והתפטרות. לענייננו, קובע סעיף זה כך:   "42. פיטורים בהסכמה הדדית   א. החברה לא תפטר עובד קבוע אלא בהסכמת הצדדים להסכם, פרט לסעיף מס' 2.   ב. צמצום בעבודה - פיטורים מסיבת צמצום בעבודה יוצאו לפועל בהתחשב עם הגורמים הבאים:   (1) התאמת העובד לתפקיד. (2) מספר שנות עבודתו של העובד בחברה. (3) מצבו החומרי והמשפחתי של העובד.   ג. .........."     סעיף 2 להסכם הקיבוצי, אליו מפנה סעיף 42 האמור, קובע לאמור:   "2. היקף ההסכם   הסכם זה חל על כל העובדים, לרבות נוער, המועסקים עכשו ושיועסקו בעתיד על ידי החברה ועל פיו יתנהלו וייקבעו כל העניינים הנוגעים לעבודתם של העובדים, זכויותיהם וחובותיהם, פרט למנכ"ל, לסמנכ"ל, למנהל לשכת המנכ"ל ועוזר המנכ"ל."   משילובן של הוראות אלה עולים, בבירור, שלושה אלה: ראשית - ההסכם הקיבוצי חל על כל עובדי המערערת, למעט אלה שנזכרו במפורש בסעיף 2 שבו; שנית - פיטורי עובדים - למעט אלה שנזכרו בסעיף 2 - יכולים להיעשות בהסכמה הדדית בלבד ושלישית - הצורך בהסכמה לפיטורים קיים גם במקרה של פיטורי צמצום, בנוסף על כך שלגבי פיטורים מסוג זה, יש להתחשב באמות המידה הקבועות בסעיף 42(ב) להסכם.   6. טוען ב"כ המערערת כי לפיטורי צמצום אין צורך בקבלת הסכמת ועד העובדים. לטענתו, ההתייחסות לסעיף 2 שבסעיף 42(א) להסכם הקיבוצי אינה אלא טעות ושהכוונה האמיתית היתה לסעיף קטן (ב) שבסעיף 42, היינו - שחרור מן הצורך בהסכמה בכל הנוגע לפיטורי צמצום. אין בידינו לקבל טענה זו. הוראות סעיף 42 ברורות, ואם נפלה בו טעות, הרי מן הראוי לתקנה, בדרך שמתקנים הסכם קיבוצי. כל עוד לא תוקנה הטעות, עומדת ההוראה בעינה ובתוקפה. זאת ועוד, פיטורי צמצום הם פיטורים לכל דבר ובהעדר הוראה מיוחדת בהסכם קיבוצי המסייג את ההוראות הכלליות בנוגע לפיטורים, הרי קיימת תחולה להוראות הפיטורים הרגילים גם לגבי פיטורי צמצום. בענייננו, הוראת ההסכם הקיבוצי מחייבת קבלת הסכמת העובדים לפיטורים. הוראה זו חלה גם על פיטורי צמצום ויש לתת לה תוקף. במקרה הנדון, נעשו הפיטורים בלא קבלת הסכמה ובמקרה שכזה, מעשה הפיטורים הוא בניגוד להסכם הקיבוצי. אף אם התקיים בין הצדדים משא ומתן ממושך בקשר לפיטורים, אין הוא יכול לבוא במקום הצורך בקבלת הסכמה, כמתחייב מן ההסכם הקיבוצי.   7. פיטורי צמצום אינה מילת קסם המצדיקה נקיטת צעדים שרירותיים או חד צדדיים. פיטורי צמצום הם, במקרה המתאים, צורך של המעביד לצמצם את היקף פעילותו או לשנות את דפוסי פעילותו. עצם הצורך בפיטורי צמצום - מעצם טיבו - הוא עניין למעסיק לענות בו אלא שביצועם של הפיטורים, או השינויים הארגוניים, חייב להיעשות לפי הכללים והנורמות החלים על יחסי העבודה במקום העבודה הנתון. אם קיימת הוראה מיוחדת לעניין פיטורי צמצום - יש ללכת על פיה, ואם לא קיימת - יש לכבד את ההוראות הכלליות החלות על פיטורים. באין כל הוראה שהיא, יש לפעול בדרך המקובלת ביחסי עבודה, כמתחייב מעקרונות תום הלב החלים ביחסים קיבוציים. יחסי עבודה קיבוציים הם, ביסודם, יחסים של שיתוף פעולה. יחסים אלה מחייבים הידברות בין הצדדים ברמה כזו או אחרת (כגון -מסירת מידע, היוועצות, ניהול משא ומתן, הפעלת מנגנון ליישוב חילוקי דעות וכו'), הכל לפי המקובל בין הצדדים ובהתחשב בנסיבות המיוחדות של כל עניין. צעדים חד צדדיים, בדרך כלל, אינם נהוגים ואינם מקובלים ביחסי עבודה קיבוציים.   8. במקרה הנדון הצדדים ניהלו משא ומתן ממושך שלא צלח, ולא הושגה בו הסכמה. חרף זאת, נקטה המערערת בצעד חד צדדי ופיטרה את חמשת העובדים. פיטורים אלה, לא זו בלבד שנעשו בניגוד להסכם הקיבוצי, הם נעשו בלא הענקת זכות שימוע לעובדים ובלא מתן הודעה מוקדמת. בכך נפל פגם נוסף במעשה הפיטורים המצדיק ביטולם. מנגנון השימוע בכלל ובפיטורי צמצום בפרט, נועד להביא את מקבל ההחלטה לקבלת החלטה נכונה ומושכלת בנסיבות עניינו של כל אדם המיועד לפיטורים. בפיטורי צמצום - מעבר לעצם הצורך בפיטורים ומעבר למיצוי היחסים הקיבוציים - יש לבחון את עניינו של העובד הפרט. בחינה זו מחייבת מתן הזדמנות לעובד להשמיע טענותיו. שמיעת הטענות מחייבת את המעסיק לתת דעתו עליהן ולקבל החלטה עניינית המביאה אותן בחשבון. בלא מיצוי של מהלך זה, נפגם מעשה הפיטורים במישור האינדיוידואלי.   9. סוף דבר - בית הדין האזורי מצא שורה ארוכה של פגמים מהותיים בהחלטה לפטר את חמשת העובדים. אנו עמדנו רק על מיקצתם. בית הדין האזורי מצא שהסעד הנכון בנסיבות העניין הוא סעד האכיפה ואנו סבורים שמסקנת בית הדין היא נכונה וראויה. פיטורים שלא כדין לאו פיטורים הם ובמקרה זה הם היו כלא היו.   הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיבה בערעור זה בסכום של 7,500 ש"ח.    פיטורים