רק כעבור שבוע מיום התאונה פנתה התובעת לחדר מיון, בבי"ח אסף הרופא. תעודת חדר מיון מיום 07/12/93 צורפה לכתב התביעה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פניה לחדר מיון שבוע לאחר תאונת דרכים: מונחת בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שלטענת התובעת נגרמו לה בהיותה מעורבת בתאונת דרכים. ' פסק דיני זה ניתן על דרך הפשרה, מכוח הסכמת הצדדים להעניק לי סמכות לדון בענין עפ"י הוראות סעיף 4] לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975. ביום 1/12/93 נסעה התובעת כנוסעת במכונית, נהוגה ע"י הנתבע 1, ומבוטחת אצל הנתבעת 2. התובעת ישבה במושב האחורי כאשר מכונית אחרת חבטה מאחור ברכב בו נסעה התובעת, (להלן: "התאונה"). התובעת ילידת שנת 1939. ערב פציעתה, עבדה התובעת כסייעת פסיכולוגית בעירית לוד. רק כעבור שבוע מיום התאונה פנתה התובעת לחדר מיון, בבי"ח אסף הרופא. תעודת חדר מיון מיום 07/12/93 צורפה לכתב התביעה. מתעודת חדר המיון עולות תלונות התובעת על: "כאבי ראש כמו כן בע"ש צווארי". התובעת נבדקה בביה"ח לא נמצא כל מימצא פתולוגי. כפי הנראה, בשל "רגישות", הומלץ טיפול ע"י "קומפרסים חמים" והמשך מעקב על ידי רופא מטפל. ביום 13/12/93, שוב פנתה התובעת לחדר מיון. התלוננה על כאבי ראש ועו"ש צווארי. נבדקה גם ע"י ניורלוג. מתעודת חדר מיון עולה; שלא נמצאו כל ממצאים ואף נרשם "אין צורך לבירור ניורולוגי נוסף". הומלץ על טיפול בצווארון רך. התובעת מצרפת תיעוד רפואי נוסף רובו ככולו על טיפוליה במסגרת קופת חולים. בתביעתה טענה התובעת לפגיעות בתחומים רבים, אורטופדי, נויורלוגי, ירידה בראיה ופגיעה בשמעיה ואף עתרה למומחים בתחומים השונים. דר' מיכלס, שמונה ע"י בימ"ש כמומחה בתחום האורטופדי קבע כי לתובעת לא נותרה כל נכות כתוצאה מהתאונה. דר' מיכלס מצא שיש לתובעת נכות אורטופדית, בשיעור של 10%, שאינה קשורה, לתאונה ובגינה טופלה עוד קודם לתאונה. כאן המקום לציין כי, חרף תלונות התובעת בפני דר' מיכלס לפיהם: "שוללת כל סבל מצד עמוד השידרה, לפני התאונה. לדבריה, סובלת מאז התאונה מכאבי ראש בצורת מיגרנה ומהפרעות בשמיעה". בסיכומו, מציין המומחה כי: "בבדיקה על ידי לא מצאתי מימצאים מצד עמוד השדרה הצווארי". ומוסיף כי, לפי רישומים ומסמכים שהוצגו בפניו, סבלה התובעת, מאז 1983, מכאבי גב תחתון ושנים רבות סבלה מכאבים בעמוד שדרה צווארי. לבקשת התובעת מינה בימ"ש כמומחה בתחום הנוירולוגי את פרופ' גדות. פרופ' גדות גם הוא לא זיכה את התובעת בנכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. אכן, לעניננו, טובים ויפים דברי פרופ' גדות בדיון וסיכום בחוות דעתו: "התובעת תולה את מכלול תלונותיה כיום ואת חוסר תיפקודה כיום בתאונה הנדונה, ארועי התאונה שבקושי מצדיקים ההגדרה של חבלה מסוג צליפת שוט אינם כוללים בתוכם ולו סממן בודד של חבלת ראש, ובוודאי לא מוח. בדיקתה הנוירולוגית ע"י בודקים שונים וגם על ידי תקינות....היא מתארת כיום בצורה דרמטית התקפים של כאבי ראש התואמים התקפים, מיגרנות וכן כאבים קבועים לא מגרנוטיים. דר' טייטלר מסכם בצורה מסודרת את מצבה במכתבו שלפי תוכנו הוא טרום התאונה (ההדגשה שלי - ד.ג.). השימוש בטימגרן שנעשה טרום התאונה מעיד על כך שהמיגרנה שהיא סבלה ממנה לא היתה קלה אלא משמעותית". יצויין ויודגש כי, התרשמתי שבהתנהגותה, התובעת, באופן עיקבי, עשתה מאמצים להסתיר את עברה הרפואי, וגם בתצהיר תשובותיה לשאלון מפורש, בענין עברה הרפואי וטיפולים, לא פירטה, כנדרש, הסתירה עברה הרפואי, וטיפוליה, עובר לתאונה. מכל המקובץ, הגעתי לכדי המסקנה כי, התובעת לא הרימה את נטל הראיה המוטל על כתפיה ולא הוכיחה, במידת ההוכחה הנדרשת ממנה, במשפט האזרחי, שנגרם לה נזק כלשהו כתוצאה מהתאונה הנדונה, באופן שמזכה אותה בפיצויים מהנתבעים או מי מהם. לנוכח המסקנה אליה הגעתי, מתייתר הדיון בשיעור הנזק ולא נותר לי, אלא להעיר כי, ממילא חישובי התובעת מופרזים, בלתי מבוססים, לפחות בחלקם אינם נסמכים על תיעוד כנדרש ולחילופין, תיעוד שצורף אינו תואם את סכום הנזק הנתבע. לפנים משורת הדין, מכוח שיקול הדעת שהוענק לי, אני מקזזת הוצאות שגרמה התובעת לנתבעת בתביעתה זו, כנגד פיצויים שלטענתה הגיעו לה, ולכן, התוצאה הינה, שכל צד ישא בהוצאותיו. תאונת דרכים