קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסילת חוות דעת קצרה לא מנומקת: 1. בהחלטה מיום 10/6/11, דחיתי את בקשת התובע להפנות שאלות הבהרה אל המומחה. כעת מונחת בפני בקשת התובע לפסול את חוות דעתו של המומחה ולמנות מומחה-יועץ רפואי אחר, ולחלופין - למנות מומחה-יועץ רפואי נוסף. הנתבע הביע התנגדות לקבלת הבקשה, על שתי חלופותיה. 2. לדעתי, אין לקבל את הבקשה. הטעמים לכך יוסברו להלן. 3. לטענת התובע,חוות הדעת של המומחה אינה מנומקת והיא קצרה מאד. אכן נכון שחוות הדעת קצרה, אך איני סבור שהיא אינה מנומקת. מחוות הדעת עולה ברורות שדעת המומחה בענין הפגימה של התובע - היא שהיא אינה קשורה כלל לתנאי עבודתו, ואף אינה יכולה להיות קשורה לתנאי העבודה, מאחר שדעת המומחה היא שאותה פגימה אינה קשורה לתנאים חיצוניים כלל (בהעדר חבלה קשה בבית החזה). לדעתי, המומחה לא היה צריך לפרט מעבר לכך. 4. טענה אחרת של התובע נוגעת לכך שהוא מייחס למומחה אי-דיוק בענין העובדות. בענין זה כבר קבעתי בהחלטתי מיום 10/6/11, שהאופן שבו המומחה התייחס לעובדות אינו סותר את העובדות שנקבעו בהחלטה שהופנתה אל המומחה. 5. טענת נוספת של התובע מתייחסת לכך שהמומחה הביע בתיקים אחרים - דעה שונה מזו שהביע כאן. בהחלטתי מיום 10/6/11, הערתי, בהערת אגב, שלא ניתן אף לבדוק את הטענה באשר התובע לא ציין את מספרי ההליכים האחרים, אך ממילא קבעתי שההליכים האחרים הנטענים - אינם רלוונטיים לעניינו של התובע. בבקשתו הנוכחית, ציין התובע את מספרי ההליכים, אך עדיין נותרת עמדתי העיקרית שהובעה בהחלטה מיום 10/6/11, שהליכים אלה - אינם רלוונטיים לעניינו של התובע. מכל מקום, משהתובע ציין את מספרי ההליכים - בדקתי את האמור בפסקי הדין שניתנו בהם, ומצאתי כך: בתיק ע"נ (ב"ש) 249/98 מלכה נ' קצין התגמולים, נתן המומחה חוות דעת ראשונית שבה הביע עמדה דומה לחלוטין לזו שהביע בעניינו של התובע כאן. בעדותו, אישר המומחה כי ייתכן שהפגימה תתפתח גם על רקע חבלה קשה, והזכיר מקרה של מרים משקולות. אין בכך כדי להצביע על סתירה כלשהי לעמדתו של המומחה בעניינו של התובע. בתיק ע"נ (חי') 553/00 בדש נ' קצין התגמולים, לא הוזכרה כלל חוות דעת של המומחה שמונה בתיקו של התובע. וממילא - מה שנדון באותו ערעור לא היתה שאלת גרימת הפגימה, אלא שאלת ההחמרה בה. את פסק הדין בתיק ע"נ 216/94 - לא עלה בידי למצוא, אך מצאתי את פסק הדין בערעור עליו, הוא ע"א (חי') 2083/02 עטאללה נ' קצין התגמולים. מפסק הדין בערעור, עולה כי בפני הערכאה הקודמת לא היתה חוות דעתו של המומחה שמונה בעניינו של התובע. היו חוות דעת של שני מומחים אחרים. ממילא, מה שנקבע שם, על סמך חוות הדעת, הן בערכאה הראשונה והן בערעור - שלא היתה השפעה חיצונית על קרות הפגימה, ולא זו בלבד, אלא שגם לא הוכח שמתקבל על הדעת כי הפגימה קשורה לשירותו של המערער. על כן, כאמור, גם בטיעונים אלה של התובע אין כדי להצדיק את קבלת הבקשה. 6. טענה נוספת של התובע היא כי המומחה דוגל באסכולה רפואית המחמירה עמו, לעומת אסכולה אחרת. אף אם הייתי משתכנע שכך הדבר, לא היה בענין זה כדי להצדיק מינוי של מומחה אחר. לכל היותר היה בכך כדי להצדיק מינוי מומחה נוסף. אולם, ממילא איני מקבל את טענת התובע כי הוכח שקיימת אסכולה רפואית שונה מזו של המומחה. דווקא ההליכים שהתובע הפנה אליהם ואשר נסקרו בסעיף 5 לעיל, מצביעים על כך שעמדתו של המומחה, תואמת את האסכולה המקובלת. העובדה שהתובע הצליח למצוא פרסומים שונים באינטרנט התומכים, לדעתו, בקשר בין הפגימה שלו לבין עישון פסיווי, או לבין ישיבה ממושכת או לבין קרינה אלקטרומגנטית או לבין אכילת מזון מהיר, אינה אמורה להביא לקביעה שיש "אסכולה רפואית" שונה, מזו שהמומחה דוגל בה. על פי קביעתו של בית הדין הארצי לעבודה, בעב"ל 208/09 לב - המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 13/2/11), הגדרת "אסכולה רפואית", אמורה להיות כזו: "'אסכולה רפואית' בפסיקתנו עד כה, נחשבה ל'דעה המקובלת שנקבעה כמבוססת במרכזים רפואיים חשובים, והינה על דעת מומחים מוכרים בעולם, והיא מוצגת כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד, ומבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על הופעת קשר סיבתי כאמור, להבדיל מהשערות ואפילו השערות שלא הופרכו על ידי מחקרים'. על כך יש להוסיף, כי גם דעה רפואית המופיעה כמקובלת בעיתונים הרפואיים הראשיים ובאתרי המידע הרפואיים המקוונים העיקריים, הכוללים הצלבות בין מספר גדול של מאמרים ומחקרים רפואיים רציניים המצביעים באופן משכנע על קיומו של קשר סיבתי, עשויה להיחשב כאסכולה עדכנית.". התובע לא הצביע על קיומה של "אסכולה רפואית" כהגדרתה לעיל, אשר אינה תואמת את עמדתו של המומחה שמונה בעניינו. 7. בסעיף 8 לבקשתו הנוכחית, טוען התובע כנגד כך שהמומחה לא מצא לנכון לעסוק בפגימה שונה מזו שנדונה בתובענה זו. בפגימה שונה מזו שנדונה בתובענה זו. טענה זו, לא ברורה לי, מאחר שהתובענה עוסקת בפגימה מסויימת והמומחה נשאל על אותה פגימה, והוא לא היה צריך לשער השערות בקשר לפגימה אחרת שאינה נדונה כאן. 8. מכל מקום - נוכח האמור לעיל, אני דוחה הן את הבקשה למנות מומחה רפואי אחר, והן את הבקשה למנות מומחה רפואי נוסף. 9. אין צו להוצאות בגין הבקשה. 10. הצדדים רשאים להשלים בכתב את טיעוניהם בענין התביעה, עד יום 7/7/11. 11. כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על החלטה זו, תוך 15 ימים מיום שההחלטה תומצא לו. פסילת מומחהפסילת חוות דעתחוות דעת