סוגית פסילת שופט בהליך אזרחי מלישב בדין מוסדרת בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, בסעיף 39א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 ופרק ג1 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991. להלן פסיקה בנושא פסילת שופט: בג"צ 4057/00 ישקר בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נה (3), 734, ע"א 899/95 שמואל ברזל עו"ד נ' כנוס הנכסים הרשמי בתפקידו והוא ובתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה (בפירוק), פ"ד מט(1) 854; דב"ע נב/92-26 תופיק גאנם - משרד החינוך, פד"ע כד 167,166; דב"ע נד/96-4 שמעון פריזנט - קוינאמטיק ישראל ואח', פד"ע כז 230,227; דב"ע נה/96-2 אריק בן חורין - מדינת ישראל ואח', פד"ע כח 195,189. דב"ע נז/96-8 מוטי בטש ואח' - שוודנט בע"מ, לא פורסם, ע"א 2730/98 תנופה שירותי כח אדם בע"מ ואח' נ' גיאורגיציאנו ואח', פ"ד נב (2) 427. הוראת סעיף 77א קובעת, כי המבחן לפסלות שופט מלישב בדין הינו קיומו של "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". הלכה היא, כי לא די בתחושתו הסובייקטיבית של צד לדיון כדי להצדיק פסילת שופט. על הטוען לה לשכנע את בית הדין, כי קיים חשש ממשי למשוא פנים וכי דעתו של השופט "ננעלה" כך שלא יוכל לנהל את ההליך באופן אובייקטיבי וליתן החלטה עניינית. המבחן בכגון דא הוא אובייקטיבי, ויוכרע, בין היתר, בהתחשב בהיותו של השופט היושב בדין מקצועי ומיומן "הנושא בלבו את ההכשרה המקצועית ואת הנסיון המצטבר מן ההתייחסות לבעלי דין, לטענותיהם.... להתנהגות, לסוגיה, ויודע איך לארגן ולהפנים את המכלול, תוך שמירה על האיזון והנייטרליות שהם אות ההיכר הטבוע של מלאכת השפיטה". נקבע, כי חוסר שביעות רצון של צד מהחלטת ביניים שנתן בית הדין, אינו מהווה עילה לפסילתו וכי על צד המעוניין להביע הסתייגות מהחלטת ביניים קודמת, או שסבור כי מדובר בהחלטה שגויה, להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה ולא לנסות לערער עליה בדרך של בקשה לפסילת שופט .  שופטיםפסלות שופט