הנתבעת בכתב הגנתה הכחישה, אחת לאחת, את טענות התובע וטוענת כי הובהר לתובע שהעסקה עימה כוללת שיווק ציוד קליטה בלבד, ללא כל אחריות לטיב השידורים מהלווין או לתוכנם. 1. עסקינן בתביעה שהגיש מר התובע כנגד הנתבעת (להלן:"הנתבעת") לביטול הסכם ולהשבת סך של 6,560 ש"ח, אשר שולמו על ידו. 2. על פי כתב התביעה פנה התובע לנתבעת בבקשה לרכישת "זכות לקליטת ערוצים של חברת הטלוויזיה הרוסית "נ.ט.ו.+" וזו הסכימה למכור לו את הזכות לקליטת הערוצים תמורת סך של 6,560 ש"ח, כשסכום זה כולל את הציוד הנדרש. לטענת התובע, כשבוע לאחר התקנת הציוד בביתו הופסקה באחת קליטת שידורי חברת "נ.ט.ו. +" וכך הפך הציוד לחסר כל תכלית בעבורו. התובע טוען כי הנתבעת מכרה לו את הציוד תוך הטעייה והצגת מצג שווא לפיו באמצעות הציוד ניתן יהיה לקלוט את ערוצי "נ.ט.ו+", דבר שהתברר כלא נכון. 3. הנתבעת בכתב הגנתה מכחישה, אחת לאחת, את טענות התובע וטוענת כי הובהר לתובע שהעסקה עימה כוללת שיווק ציוד קליטה בלבד, ללא כל אחריות לטיב השידורים מהלווין או לתוכנם. עוד טוענת הנתבעת כי הציוד המשווק על ידה הינו ציוד קליטה אוניברסלי וכי ניתן, לאחר תכנות מתאים, לעשות בו שימוש לקליטת שידורים מלווינים נוספים אחרים, וכך אומנם נהגו 99% מלקוחותיה שנענו להצעתה להטות את האנטנה ללווין אחר המשדר לישראל, שירות אשר ניתן על ידה ללא כל תשלום. התובע, מטעמים השמורים עימו, סרב להצעה זו. 4. אין חולק כי בין הצדדים נחתם ביום 12.6.00 "הסכם שיווק" (בשפה הרוסית), אשר צורף לכתב ההגנה (להלן: "ההסכם"). 4.1 למקרא ההסכם (נ/1 - תרגום ההסכם לעברית) אך נהיר הוא כי הנתבעת עוסקת בשיווק מערכות קליטת ערוצי טלוויזיה מלווין בלבד (ראה הפתיח להסכם וסעיף 4.1. בו) וכי אינה אחראית לתקינות הלווין ו/או לשינוי שנעשה בו ו/או לסוג התכנים המשודרים ממנו (ראה סעיף 4.2 להסכם). 4.2 במצב דברים זה ונוכח נוסח ההסכם אין לטענת התובע, לפיה רכש מעם הנתבעת "זכות לקליטת ערוצים של חברת הטלוויזיה הרוסית "נ.ט.ו.+", על מה שתסמוך. מלשון ההסכם, אשר אינה משתמעת לשתי פנים, עולה כי עיסוקה של הנתבעת בשיווק ציוד הקליטה בלבד וכי אין לה כל שליטה, מכל מין וסוג שהוא, על שידורי הלווין, לרבות תכנם. 4.3 לא זו אף זו. למקרא ההסכם אין אף תקומה לטענת התובע בדבר מצג שווא והטעייה. לו הייתי מרחיקה לכת ומקבלת את טענת התובע, אשר לא הוכחה כדבעי, כי במהלך פרזנטציה שערכה הנתבעת הוצגו מצגי שווא באשר להיותה "הבעלים של הלווין", הרי שנוכח הוראות ההסכם (אשר מטבע הדברים נחתם לאחר אותה פרזנטציה) לא ניתן עוד לסבור כי אלה אומנם פני הדברים ומעמדה של הנתבעת כמשווק ציוד הקליטה בלבד, הנטול כל שליטה על שידורי הלווין, הובהר עד תום, מבלי להותיר, ולו ספק קל בענין. התובע העיד בפני כי כלל לא קרא את ההסכם, עובר לחתימתו, זאת חרף היותו כתוב בשפתו - השפה הרוסית, ועל כך אין לו להלין אלא על עצמו. דומה כי לו קרא התובע את ההסכם היה עומד, בזמן אמת, על מעמדה של הנתבעת בעסקה כמשווק הציוד בלבד ועל זכויותיו שלו מכוח אותה התקשרות. 4.4 על פי נוסח ההסכם המסקנה המתחייבת אחת היא ולפיה רכש התובע מעם הנתבעת מערכת (ציוד) קליטת ערוצי טלוויזיה מלווין, הא ותו לא. הנתבעת מילאה אחר התחייבויותיה על פי ההסכם ולא הוכחה בפני כל עילה שבדין מכוחה יש להורות על ביטולו. 5. התובע הוסיף וטען בפני כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה "לקחת את הצלחת" אם לא יהיה מרוצה. טענה זו לא בא זכרה בכתב התביעה ומוטב היה לה אילמלא נטענה. יחד עם זאת, משהנתבעת התייחסה בדיון לטענה זו אנהג כך אף אני. מעיון בנספח לחוזה (נ/2), החתום על ידי התובע, עולה כי אין ממש בטענתו. הנתבעת התחייבה ליתן ללקוחותיה, לרבות לתובע, סיוע במכירת הציוד, במהלך שלושה שבועות עד שישה חודשים ממועד רכישתו, כל זאת בתמורה לעמלת תיווך בשיעור של 20%, וכך אומנם נהגה עם התובע. על פי עדותו של מר דבורקין, מטעם הנתבעת, נעשו, בענינו של התובע, מאמצים למכור את הציוד, אשר לא נשאו פרי. 6. לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על דחיית התביעה. בנסיבות הענין זכאית הנתבעת להוצאות, אך משבחרה לוותר עליהן (ראה הצהרתו של מר דבורקין), אינני עושה צו להוצאות. הסך של 6,560 ש"ח, אשר הופקד על ידי הנתבעת בקופת בית המשפט, בהתאם להחלטתה של כב' השופטת פרנקל מיום 3.9.01, יוחזר לידיה. תביעות קטנות