קוליטיס כיבית בשירות הצבאי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קוליטיס כיבית בשירות הצבאי:

1. העוררת ילידת 1980 התגייסה לצה"ל בתאריך 26.10.98, הגישה תביעה להכיר בה נכה בגין מחלת קוליטיס כיבית שנגרמה לטענתה בזמן ועקב השירות הצבאי. התביעה נדחתה ע"י המשיב בהסתמך על חו"ד רפואית מיום 7.11.00, נקבע שאין קשר בין המחלה לבין תנאי השירות בצה"ל. על כך הערעור.

2. העוררת התגייסה לצה"ל בפרופיל 97, ולאחר הטירונות עברה קורס בודקי מעברים ושירתה במחסום תרקומיא ליד חברון. בתצהירה היא מציינת:


א. תנאי השירות במחסום קשים, מתח רב, פחד ממחבלים ומפיגועים, תנאי הגיינה גרועים, חדר אוכל זמני באוהל ללא כל תנאי ניקיון נדרשים.נ

ב. ב- 1/99 הועברה לחטמ"ר יהודה כפקידה, אח"כ כפקידת מח"ט. השירות היה כרוך במאמצים פיסיים, שעות עבודה רבות עד לתוך הלילה, אוכל לא סדיר, מתח נפשי, ונסיעה לבסיס וממנו בתנאי סביבה עויינת מחסומים וסיכונים. גם תנאי תברואה היו ירודים מאוד.

ג. מחודש 9/99 החלה לסבול כאבי בטן ושלשולים, ירידה במשקל עד אשר נבדקה וזומנה לבדיקות בבי"ח לחודש 12/99. אולם מצבה החמיר ואושפזה ביה"ח רמב"ם, בוצעה בדיקת קולונוסקופיה ואובחנה מחלת הקוליטיס, מאז אושפזה מספר פעמים עד שהפרופיל הרפואי הורד והיא שוחררה מן השירות ביום 30.12.99.

3. המחלה הינה אחת מן המחלות ממשפחת מחלות IBD, שאליה משתייכת גם מחלקת הקרוהן, ונושא הקשר הסיבתי בין תנאי שירות צבאי בהם קיים דחק נפשי וסטרס או גם תנאי תברואה קשים התעורר מספר פעמים רב בפסיקה. היה נסיון להוכיח קיומה של אסכולה רפואית המכירה בקיומו של קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי דחק נפשי או לגורמים זיהומיים שונים. העניין נדחה פעם אחר פעם, ועשרות רבות של פסקי דין ניתנו בנדון – כולל ע"י וועדה זו, לעיתים קרובות מאוד היו מעורבים אותם מומחים, ודבר חדש ממשי לא עלה בידיהם.

לאחרונה נידונה שאלת האסכולה והקשר הסיבתי בעניין מחלת הקרוהן ראה פסק הדין בפרשת רע"א 8373/96 רפאל מאיר ואחרים נגד ק.ת. פסק הדין שדן במחלת הקרוהן היה תוצאה של הליך חריג, שבו מינה בית המשפט העליון בעצמו פנל של מומחים מטעמו.

חוות דעת של מומחים הטוענים לכאן ולכאן בשאלת קיומן של שתי אסכולות רפואיות קיימות לרוב, וכן גם קיימים פנלים רפואיים שרשמו חוות דעת עקרוניות בנושא – גם כאן היו פנלים שתמכו בקיום אסכולה כאמור, היו פנלים שדחו קיומה של אסכולה כזו. גם בתיק שבפנינו הגישו המומחים מטעם הצדדים חוות דעת (פרופ' עינת מטעם המשיב ופרופ' שטרמר מטעם העוררת) אף הם סומכים ידיהם על חו"ד עקרוניות של פנלים רפואיים – כל אלה מוכרים וכבר נידונו גם בפנינו פעמים אין ספור וגם ב"כ הצדדים מכירים אותם היטב.

4. פרופ' עינת מטעם המשיב דוחה כל קשר סיבתי אפשרי בין התפרצות המחלה אצל העוררת לבין תנאי שירותה, ואילו פרופ' שטרמר תומך בקשר כאמור.ב

מומחה העוררת כותב בחוות דעתו שהמחלה הכיבית של המעי הגס ומחלת הקרוהן נחשבות למחלות דלקתיות של מערכת העיקול שסיבתן טרם נקבעה בוודאות. מתוך הספרות הרפואית שציטט, כולל ספרו של הריסון, מצא כי ישנם גורמים שונים אפשריים באטיולוגיה של קבוצת מחלות זו, ביניהם, רקע משפחתי, רקע זיהומי, רקע פסיכולוגי או אימונולוגי. המומחה בא למסקנה:

"אשרת ניב חלתה במחלה דלקתית כיבית של המעי הגס תוך כדי שרותה הצבאי, כאשר הסימפטומים הראשונים למחלתה הופיעו כמעט שנה לאחר גיוסה. בתקופה זו אשרת שרתה בתנאי מתח ניכרים ומתמידים כפי שתואר. התנאים הסניטריים היו לקויים מאוד בתקופת השירות על להופעת המחלה...ו
לאור האמור לעיל, בהעדר גורמי סיכון תורשתיים אצל אשרת ניב לגבי מחלתה, ובהתחשב בתנאי השרות להם היא נחשפה, במיוחד המתח הנפשי הקשה וסדרי התברואה הלקויים, ניתן לסכם כי לאור הידוע והמקובל במדע הרפואה היום מתקבל מאוד על הדעת כי תנאי השרות של אשרת הם אלה שגרמו להופעת המחלה הדלקתית של המעי במועד בה היא הופיעה".נ

5. פרופ' עינת מטעם המשיב מציין שמחלת העוררת היא דלקתית כרונית שגורמיה אינם ידועים. לא נמצא גורם חיידקי או נגיפי או חמור אחר האחראי להופעתה, גם לא נמצא קשר בין מצב מתח נפשי להופעת המחלה. ולמעשה הסיבה למחלה אינה ידועה כיום ברפואה ולא הוכח כל גורם למחלה.ב

הויכוח בין שני המומחים חוצה את מרבית המומחים העוסקים בנושא, ובאופן ספציפי מתייחס פרופ' עינת לחוות הדעת של פרופ' שטרמר בדבר המחקרים והאסמכתאות וסותר אותן אחת לאחת. הביקורת משכנעת מאוד. למעשה צריך לומר שאין במחקרים ובציטוטים שהובאו ע"י פרופ' שטרמר כדי להצביע על עמדה רפואית ברורה ותומכת בודאי שלא על קיום אסכולה רפואית.ו

6. נמנע מלהיכנס ולפרט את כל פרטי חוות הדעת שהוצגו לנו. נציין כי עיינו עיין היטב בחוות דעת אלה, ולא מצאנו כי העורר הרים את הנטל להוכיח קיומה של אסכולה רפואית כנטען או גם כל קשר סיבתי קונקרטי ויש להעדיף את חוות דעתו של פרופ' עינת על פני חוה"ד של מומחה העוררת.נ

האמור ע"י פרופ' שטרמר אינו עולה כדי אסכולה רפואית או כדי להצביע על קיומה של אסכולה כזו במדע הרפואה – כמשמעות המושג כפי שהתגבש בבפסיקה (ראה למשל בע"א 2027/94 קלינג' נגד קצין התגמולים פד"י נו(1) 529, וכפי שנאמר לאחרונה ברע"א 2985/97 + 8373/96 מאיר רפאל נגד קצין התגמולים).ב

וזאת אפשר לציין עוד, פרופ' שטרמר אומר כי המחלה הכיבית של המעי הגס ומחלת הקרוהן שתיהן, נחשבות מחלות דלקתיות של מערכת העיקול שטרם נמצאה סיבתן באופן ודאי. במצב זה, קשה מאוד לדבר על קיומה של אסכולה רפואית במשמעותה הנ"ל. אסכולה שחייבת גם להיות מפורטת ולבאר בדיוק מהם הגורמים המחוללים של המחלה ואשר עומדים ביסוד האסכולה. נוסף לכך – לא הובאה ספרות רפואית אשר ממנה ניתן להסיק כי סביר להניח שקיימת אסכולה כאמור.

אין בפנינו שתי אסכולות, ולא הוכח קשר סיבתי קונקרטית. העדר הכרה מדעית/רפואית בקיומו של קשר סיבתי אינה יכולה להוות תחליף להוכחת קיומה של אסכולה לא כל שכן להוות ראיה לקשר סיבתי קונקרטי – שאם לא כן יהיה לעולם הבלתי ידוע ל"גורם מדעי" שלא ניתן להפריכו. (השווה גם ד"נ 38/89 לוי נגד קצין התגמולים שלא פורסם).

7. הלכת מאיר רפאל הנ"ל חרצה את הדין על יסוד המוכר עתה במדע הרפואה, ופסק הדין שולל את קיומה של אסכולה רפואית על יסוד החומר המדעי שנאסף. בערר שבפנינו מדובר במחלה שונה ממחלת הקרוהן אולם משתייכת לאותה קבוצה, והמומחה מטעם העוררת אינו מצביע על שוני מהותי וענייני בינה לבין מחלת הקרוהן, אף כורך אותן יחדיו, ולכן נכון היה לחיל גם הלכת רפאל מאיר על העניין כאן – כפי שנעשה בפסק הדין שניתן לאחרונה ברע"א 5853/00 ליאור ארייך נגד קצין התגמולים, שניתן בבית המשפט העליון ביום 26.3.03 – שעניינו אף הוא במחלת דלקת כיבית – גם שם כרך המומחה מטעם העורר שם (פרופ' רטן) את שתי המחלות.

בעניננו לא הומצא חומר רפואי ומדעי שמצביע על קיום אסכולה, וגם לא הובאו ראיות שניתן לקבלן להוכחת קשר סיבתי קונקרטי.

אין אנו סבורים שהעוררת חוותה חוויה קשה של דחק ו/או סטרס או לחץ נפשי, וכי תיאוריה בנדון מאוד מרחיקי לכת, ובמידה רבה מפליגים מעבר למציאות. נכון הוא שעלינו להיזהר בנדון ולבחון כל אדם על תכונותיו וחולשותיו, אך באנו למסקנה שאין לפנינו מקרה שבו קיים לחץ קשה. אין בתנאי השירות דבר בלתי שגרתי או קשה באופן מיוחד. ב"כ העוררת ניסה בסיכומיו לשים הדגש על השירות במחסום תרקומיא אולם אין בכך כדי לשקף את כלל השירות, וגם במחסום זה אין לראות תנאים חריגים.

חייבים להעיר כי לא נמצאו רישומים צבאיים על שירותה של העוררת במחסום תרקומיא, אך גם אם נאמץ את עדותה, הרי שהשירות שם היה קצר של עד חודש ימים – כפי שעולה מן הראיות. הסתמכות העוררת על כתבות בעיתונות אינה יכולה בכל הכבוד, לשמש ראיה בפנינו. השירות במחסום הוא קצר וחלפו עוד כ- 10 חודשים מאז סיימה את השירות במחסום עד להופעת המחלה – וחוסר סמיכות הזמנים פועל לרעת הטענה של קשר סיבתי בנדון.ו

אשר לשירותה באזור יהודה – חטמ"ר יהודה – העירה ב"כ המשיב בסיכומיה על כך שלא היו תנאים קשים או חריגים וניתוח הראיות שעליו הצביעה מקובל עלינו. העוררת ניסתה בחקירתה להרחיב את הטיעון ולהעלות עניינים שלא נזכרו בתצהירה ולהרחיב חזית או לשנותה – אך גם ניסיון זה אינו משכנע את הוועדה.נ

8. סוף דבר, אין למצוא קשר סיבתי בין מחלתה המצערת של העוררת לבין תנאי השירות, לא בבחינת קשר מבוסס על אסכולה המקילה עימה ולא בבחינת קשר קונקרטי, גלל כן הערעור נדחה.

אנו מתחשבים בעוררת ולא מטילים עלי הוצאות משפט.ב



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שחפת בשירות הצבאי

  2. מחלת לב בשירות הצבאי

  3. מוות חייל במהלך חופשה

  4. מחלת קרוהן בשירות הצבאי

  5. דרופ פוט עקב שירות צבאי

  6. גידול בברך בשירות הצבאי

  7. תאונת דרכים חייל בחופשה

  8. שירות צבאי קצר

  9. מחלה טרשתית בשירות הצבאי

  10. פגיעה בברך בשירות הצבאי

  11. טרשת נפוצה בשירות הצבאי

  12. נפילה מהמיטה בשירות הצבאי

  13. אפילפסיה עקב השירות הצבאי

  14. תאונת דרכים בחופשה מהצבא

  15. מוות ממחלה עקב שירות בצבא

  16. קוליטיס כיבית בשירות הצבאי

  17. מחלה נפשית עקב השירות הצבאי

  18. מוות חייל בזמן חופשה מהצבא

  19. פוסט טראומה עקב שירות צבאי

  20. תאונת דרכים בזמן שירות צבאי

  21. פגיעה באוזן במהלך שירות צבאי

  22. תאונת דרכים במסגרת שירות צבאי – ערעור

  23. קשר בין בעיות גב לשירות צבאי

  24. מיאסטניה גרביס בשירות הצבאי

  25. תסביך האשך עקב מאמץ בשירות הצבאי

  26. פיצויים לתלויים לאחר שירות צבאי

  27. מוות בתאונת דרכים במהלך שירות צבאי

  28. הפרעה בתפקוד המיני עקב שירות צבאי

  29. שירות צבאי כתנאי במכרז הקצאת מגרשים

  30. הכנסה משירות צבאי לצורך חישוב דמי פגיעה

  31. תאונת דרכים בצבא במסגרת השירות הצבאי - את מי תובעים ?

  32. פגיעת חייל במשחק בזמנו הפרטי לא תוכר כנכות עקב השירות הצבאי

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון