רשות חינוך מקומית

על פי סעיף 1 לחוק לימוד חובה, התש"ט – 1949:
 "רשות חינוך מקומית" – פירושה –
(א)   לגבי תחום שיפוטה של רשות מקומית - אותה רשות מקומית; אולם רשאי השר לקבוע בצו שפורסם ברשומות, כי אדם או חבר-בני-אדם, המקיימים מוסד חינוך לגילאי לימוד חובה בתחום מועצה אזורית, יהיו רשות חינוך מקומית נפרדת לגבי שטח המוסד שיוגדר בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים, ולאחר שנתן למועצה האזורית הזדמנות לטעון טענותיה;
(ב)   לגבי מושב, קבוצה או קיבוץ - ועד המושב, או מזכירות הקבוצה או הקיבוץ, לפי הענין; ושטח המושב, הקבוצה או הקיבוץ הוא תחום השיפוט של הועד או המזכירות, לפי הענין;
(ג)    לגבי שטח אחר - ועד שהוכר, או אדם שנתמנה, על ידי השר, בצו שפורסם ברשומות, כרשות חינוך מקומית בשטח שתואר בצו; ואותו שטח הוא תחום השיפוט של אותו ועד או של אותו אדם, לפי הענין.
 

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגדרת רשות חינוך מקומית:

הרקע
1. העותרת היא מושב עובדים המאוגד כאגודה שיתופית ומצוי בתחומה של המשיבה, המועצה האזורית חוף השרון.
במושב מצוי בית ספר אזורי שהוקם ב-1958. בית הספר הוקם על ידי אגודה שיתופית בשם אגודת ויצמן שחבריה היו העותרת, כפר נטר מושב עובדים להתיישבות שתופית בע"מ, אודים אגודה שיתופית בע"מ וקיבוץ תל יצחק.

העותרת טוענת כי היא וחברים אחרים באגודת ויצמן הינם רשות חינוך מקומית כמשמעה בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949. לטענת העותרת כולם הפעילו את סמכויותיהם כרשויות חינוך מקומיות במסגרתו של בית הספר שבתחומי העותרת.

הנהלה ציבורית
2. ב-1998 הוקמה ועדת היגוי שחבריה היו נציגי המשיבה ונציגים של ישובים שבתחומה. מטרתה של ועדת ההיגוי היתה לקבוע את עקרונות החינוך בתחומי המשיבה. ביום 27.10.98 פורסמו מסקנותיה של ועדת ההיגוי. על פי מסקנות אלה אוחד בית הספר שבבית יהושע עם בית הספר היסודי שבשפיים, ובית הספר המאוחד ישמש את ילדי האזור.
 
העותרת תמכה במהלך האמור במכתב ששלחה ביום 6.8.99 יחד עם מושב כפר נטר, בכפוף לכך שלבית הספר המאוחד יהיה ועד מנהל שבו נציגות לכל המשתתפים בבית הספר וכי נציגי המושבים יהיו חלק מהמינהלה.
 
3. עד ספטמבר 2000 התנהלו ענייני החינוך בהסכמה תוך שיתופה של העותרת.
ב-24.9.2000 המליץ יו"ר המשיבה למנות כיו"ר ההנהלה את דני הראל נציגו של קיבוץ שפיים, וביקש מחברי ההנהלה הציבורית של בית הספר לאשר את המלצתו. העותרת התנגדה להצעה זו שלדעתה היתה בסתירה לתנאים שעליהם הוסכם ואשר לפיהם ייבחר היושב ראש מבין נציגי המושבים.
 
בעקבות זאת פירק יו"ר המשיבה את ההנהלה הציבורית של בית הספר מכל סמכויותיה תוך הקמת צוות ניהול מצומצם שאינו כולל נציגות של הישובים. למעשה מונה צוות ניהול מצומצם מבין עובדי המשיבה וזאת במקום ההנהלה הציבורית.
 
4. העותרת פנתה לבית המשפט בעתירה זו יחד עם כפר נטר וביקשה להורות למשיבה למנות הנהלה ציבורית לבית הספר שבית יהושע, שבראשה יהיה חבר מטעם העותרת.
 
העותרת טוענת כי בשום אופן לא היתה מסכימה לוותר על שליטתה ובעלותה בבית הספר באמצעות האגודה, אלמלא הבטחה מפורשת כי תוסיף להשפיע באופן ממשי על הליך קבלת ההחלטות בבית הספר באמצעות קיומה של הנהלה ציבורית בה יהיו נציגים לעותרת (סעיף 22 לתשובת העותרת לסיכומי המשיבה).
 
מהטיעון האמור עולה כי העותרת מסתמכת על הבטחה שניתנה על ידי המשיבה. בצדק טוענת המשיבה שאין לעותרת מעמד כשטיעונה סומך על אותה הבטחה, וזאת מכמה טעמים.
 
ראשית, כטענת העותרת בית הספר נוהל והיה בשליטתה של אגודה שיתופית על שם ויצמן שהעותרת היתה אך אחת מהחברים בה. אם יש מעמד לגוף כלשהו בקשר להבטחה שניתנה בתמורה על הויתור על בית הספר, הרי זו האגודה ולא העותרת. מה עוד שבאגודה ארבעה חברים, ששניים מהם לא הצטרפו לעתירה מתחילה וחבר נוסף (כפר נטר) ביקש למחקו מהעתירה.
שנית, העותרת טוענת כי כרשות חינוך מקומית יש לה מעמד וענין בשאלה כיצד ינוהל בית הספר. בצדק טוענת המשיבה כי האישיות המשפטית שלה מעמד של רשות חינוך מקומית הוא הועד המקומי ולא האגודה השיתופית. אמנם על פי סעיף 91 (א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח – 1958, מי שמכהנים כחברי ועד ההנהלה של אגודה שיתופית להתיישבות של הישוב יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב. אולם אין בכך כדי לגרוע מזהותו הנפרדת של הועד המקומי מזהותה של האגודה השיתופית.

על פי סעיף 1 לחוק לימוד חובה, התש"ט – 1949:
"רשות חינוך מקומית" פירושה –
(א)               לגבי תחום שיפוטה של רשות מקומית – אותה רשות מקומית;
....נ
 
ב) לגבי מושב, קבוצה או קיבוץ – ועד המושב, או מזכירות, הקבוצה או הקיבוץ, לפי הענין; ושטח המושב, הקבוצה או הקיבוץ הוא תחום השיפוט של הועדה או המזכירות לפי הענין;"
 
מכאן שלאגודה השיתופית עצמה אין מעמד של רשות חינוך מקומית.ב
 
שלישית, בצדק טוענת המשיבה כי איחוד בתי הספר בתחום המועצה נעשה מלכתחילה בהסכמה של ועדי המושבים והעותרת ביניהם. עם איחוד בתי הספר הפך בית ספר ויצמן לבית ספר אזורי של המועצה שבו לומדים ילדי העותרת ושל ישובים אחרים, והאחריות לבית הספר ויצמן מבחינת חוק לימוד חובה עברה אל המשיבה.ו
 
5. מכל האמור עולה שאין לעותרת מעמד בטענה ל"בעלות" על בית הספר. המשיבה היא האחראית לבית הספר ועל ההחלטות על ניהולו להיות במתחם הסבירות. אין המשיבה כופרת בזכותם של הורי הלומדים בבית הספר למעורבות במתרחש בבית הספר. מעורבות זו נעשית באמצעות ועד הורים שחברים בו גם הורים שהם חברים בעותרת. אין המשיבה סבורה שיש מקום לקיומה של הנהלה ציבורית של בית הספר, אשר תטען לשיתופה בניהול בית הספר. ענין זה הוא למשיבה כרשות חינוך מקומית ואין לכפות עליה את השיתוף של הנהלה ציבורית.נ
 
 
רישום תלמידים לבית הספר התיכון הדסים
6. במשך 2001 הודיעה המשיבה כי החל משנת הלימודים תשס"א לא תהיה יותר אפשרות לבחור בין רישום לבית הספר התיכון האזורי חוף השרון שבשפיים לבין בית הספר התיכון הדסים. לטענת העותרת (בסעיף 83 לסיכומיה) הודעתה של המשיבה נוגדת נוהג מזה שנים רבות שלגביו העותרת כרשות חינוך עצמאית זכאית לבחור בין רישום להדסים לרישום לבית הספר האזורי בשפיים.ב
 
כאמור, אין העותרת רשות חינוך מקומית ואין היא יכולה לטעון בתור שכזו כלפי החלטת המשיבה.ו
 
העותרת מסתמכת אף כאן על הבטחה של המשיבה, שלפיה גם אחרי איחוד בתי הספר, תשמר האפשרות לבחור בלימודים בבית הספר "הדסים". המשיבה טוענת כי מאיחוד בתי הספר שנעשה גם על דעת העותרת עולה כי כל בוגרי בית הספר ויצמן ימשיכו את לימודיהם בבית הספר התיכון האזורי שבשפיים. העלאת הטענה לזכות הילדים ללמוד בבית ספר הדסים מנוגדת למהלך האיחוד, שבמסגרתו הפך בית הספר ויצמן לבית ספר יסודי אזורי ובית הספר התיכון חוף השרון יהיה לבית ספר תיכון אזורי של המועצה לבוגרי בית ספר ויצמן.נ
 
בנוסף לאמור יש טעם בדברי המשיבה שכרשות חינוך מקומית אין לחייבה להסכים לכך שילדי בית ספר ויצמן ילמדו בחטיבת ביניים מחוץ לתחומה של המשיבה. הדבר יפגע בתקנים ובתקציבים של בית הספר האזורי בחוף השרון שהמשיבה אחראית לניהולו. העותרת לא הצביעה על פגם בשאיפתה של המשיבה כי ילדי כל הישובים שבתחומה ילמדו בבית הספר האזורי חוף השרון.ב
 
הוצאות הסעה
7. העותרת טענה כי על המשיבה להשתתף בהוצאות של הסעת הילדים לבית הספר הדסים. העותרת מסתמכת לענין זה על סעיף 3.3 להסכם מיום 20.3.00 שבין העותרת למשיבה (נספח ט"ו לעתירה).ו

ב"כ העותרת הודיע במהלך הדיון (עמוד 8) כי הטענה להשתתפות בהוצאות ההסעה אינה נסמכת על ההסכם. לכן מוזר שטיעון זה עלה בסיכומים.נ
גביית 2400 ₪ לתלמיד
8. תושבי העותרת משלמים ארנונה למשיבה. 52% מהסכומים הנגבים מוחזרים לועדים המקומיים. מתוך הסכום המוחזר מנכה המשיבה סכום של 2400 ₪ לכל תלמיד. לטענת העותרת סכום זה נגבה על ידי המשיבה שלא כדין.ב
 
אף כאן מי שיכול להעלות טיעון זה הוא הועד המקומי שכן על פי גרסת העותרת עצמה (סעיף 95 לסיכומיה) תרעומתה היא על סכום המנוכה מסכומים שלהם זכאי הועד המקומי. לכן איני רואה צורך לדון ביתר טענותיה של העותרת לענין זה.
 
סוף דבר
9. לפיכך הנני דוחה את העתירה על כל חלקיה ומחייב את העותרת לשלם למשיבה את הוצאות הליכים אלה וכן סכום של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כשכר טרחת עורך דין.ו



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. רשות חינוך מקומית

  2. פיטורים ממשרד החינוך

  3. זכויות סייעת חינוך מיוחד

  4. פטור מארנונה למוסד חינוך

  5. הנחה בארנונה למוסד חינוך

  6. פציעה בשיעור חינוך גופני

  7. עורך דין נגד משרד החינוך

  8. סמכות סגירת מוסדות חינוך

  9. הקצאת מבנים למוסדות חינוך

  10. חינוך ילדים בהסכם גירושין

  11. זכויות מאבטחי מוסדות חינוך

  12. הסכם העסקה מיוחד לעובדי חינוך

  13. אגף להערכת תארים במשרד החינוך

  14. תנאי קבלה למוסד חינוך לא מוכר

  15. סמכות שיפוט בנושא חינוך ילדים

  16. פיטורי מזכירה עובדת משרד החינוך

  17. הכרה במוסד חינוכי לצורכי ארנונה

  18. פיטורים של מורה רשת חינוך עצמאית

  19. פיקוח משרד החינוך על לימודי ליבה

  20. תקצוב מוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי

  21. שכר מורה בתקציב ייעודי לעובדי חינוך

  22. הפרת הבטחה מנהלית לעובד במשרד החינוך

  23. שיבוץ תלמידים במסגרות החינוך המיוחד

  24. תוספת חינוך מיוחד גמלאי משרד החינוך

  25. הגדרת "מוסד חינוך" לצורך פטור מארנונה

  26. פטור מארנונה למוסד חינוך ללא כוונת רווח

  27. בקשה לתקצוב מוסד חינוך - סמכות עניינית

  28. משכורות במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים

  29. עתירה לבג"ץ נגד החלטה לשבץ ילד בחינוך מיוחד

  30. ביטול פיטורים של עובד משרד החינוך ועדה פריטטית

  31. תנאים מצטברים לתחולת פטור מארנונה למוסדות חינוך

  32. טענת נוהל מפלה של משרד החינוך ביחס למגזר הדרוזי והערבי

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון