רשימת לקוחות - זכות קניינית

רשימת לקוחות מוכרת כזכות קניינית על ידי הפסיקה ועל ידי הספרות המקצועית: ראו פסק דינו של כב' סגן הנשיא ד"ר א' וינוגרד (כתוארו אז) בבית משפט זה בעניין ת"ה 5125/88 (ת"א 956/88) תעשיות אלקטרו כימיות (פרואטרום) בע"מ נ' משה משיח ואח' (לא פורסם), בדף 8: "אין חולק כי גם בהעדר התחייבות חוזית מצידו של המשיב 1 חייב הוא בשמירת הידע הסודי וסודותיה המקצועיים של המבקשת, ואין הוא רשאי למסרם או לעשות בהם שימוש שלא בהסכמתה. ואולם, המשיבים והמבקשת חלוקים בקשר למהותו של אותו מידע סודי השייך למבקשת, ובגינו ולשם שמירתו מבקשת היא את הצווים האמורים. בעניין זה מקובלת עלי גרסת המבקשת, לפיה הנוסחאות לייצור המוצרים, רשימות הספקים וחוג לקוחות המבקשת ומידע המתייחס אליהם, כל אלה נכללים בהגדרת "סוד מסחרי" וככאלה ראויים הם להגנה שהדין מעניק ל"סוד מסחרי". "גם רשימת לקוחות והספקים עשויה להיכלל בגדר מידע סודי ובעניין זה אין מדובר רק בזיהוי הלקוחות והספקים אלא גם בטיב הקשרים העסקיים עמם, מדיניות המסחר כמות הצריכה, התמחיר. במקרה דנן לא שוכנעתי כי רשימת הלקוחות והספקים בשוק זה ניתנת להשגה על נקלה, ואין ספק שגילוייה ע"י המשיב מס' 1 לחברות מתחרות למבקשת עשוי לחסוך להן טרחה, זמן והוצאות רבות..." וכן ראו מאמרו של פרופ' גד טדסקי, סודות עיסקיים, הפרקליט לה, חוב' א' בעמ' 5, דן המחבר בעמ' 26 בסוגיה של הסודיות ודרגותיה; הסודות העסקיים למיניהם", ואלה דבריו: "ערכן הכלכלי של הידיעות הסודיות הנדונות כאן תלוי בסודיותן דווקא, ואף כאשר הדין מגן עליהן אין זה יוצר את ערכן אלא רק מגביר אותו. ערכו הכלכלי של סוד עסקי גובר ככל שסודיותו רבה יותר בהווה ועשויה להאריך ימים בעתיד. כמובן, אין ערך הסוד מתבטל משום האפשרות - שלעולם קיימת - כי בהמשך הזמן יצליחו אחרים להגיע באורח עצמאי או בדרך אחרת (למשל גילוי ספונטני של בעל הסוד) לידיעה הנדונה של בעל הסוד העכשווי. כמו כן, בעובדה שהידיעה הנדונה ידועה גם לאיש או לאנשים אחדים מבין העוסקים באותו העיסוק, מלבד בעל הסוד הנדון (ולמשתפי הפעולה שלו), לא סגי, על פי רוב, כדי לבטל לגמרי את ערכו. המבחן הוא זה: אם, על אף הידיעה הקיימת אצלם, יש לה סוד ערך כלכלי במתן עדיפות לבעליו לעומת מתחריהם בכללם. או, כפי שהעמידו את השאלה באנגליה: אם יש לשער כי יימצא מישהו המוכן לשלם לבעל הסוד כדי לקבל את גילויו. נמצא כי לעתים קרובות יהיה מושג הסודויות יחסי בלבד, ואכן בהצעתה של מועצת אירופה העדיפו לדבר על "אי- פומביות" במקום "סודיות". העניינים העסקיים שהסודיות הנדונה עשויה לחול עליהם הם שונים ומשונים: לא רק על אמצאה (כשירה או לא כשירה לפטנט) בדבר מכונות או בדבר תהליכי ייצור, אלא גם על "דע כיצד" (Know- How), שרטוטים טכניים, דגמים, רעיונות חדשים בענייני פרסומת, בידור, אופנה, בישול, בשמים, החלת תהליך מסוים על עניין שלא נהגו להפעילו בו, צירוף חדש של יסודות (אף אם כולם יודעים), רשימת לקוחות, מחקרים בעניין שיווק, מפות, סטטיסטיקות ועוד. בסיכום אפשר לומר כי הסודות עשויים להתייחס לכל יסודות המפעל, גם הפנימיים (כגון ארגון טכני ומינהלי, שיטות עבודה ותהליכיה, וכיוצא באלה) וגם חיצוניים (כגון לקוחות ומוניטין) - ובלבד שיהיו כאלה שמתחרה יוכל לעשות שימוש בהם בפעילותו העסקית המתחרה. לא חשוב אם ניתן לכל אחד להשיג בכוחות עצמו את ההישג הנדון - כאשר הגילוי עשוי לחסוך לו טרחה, זמן והוצאות". ראו גם בנידון את פסקי הדין: ע"א 136/56 פוקס נ' אילון את עציוני בע"מ, פד"י י"א 358, שם נקבע בעמ' 361: "הנטייה לפסול את ההסכם הרבה יותר חזקה בסוג הראשון. הטעם הניתן לדבר הוא, שבמקרים כאלה אין המעביד מגן על אינטרס קיים שלו, אלא הוא מנסה להשיג יתרון שאינו מגיע לו, כי כללי המסחר מחייבים אותו להשלים עם התחרותו של כל אדם העוסק במסחר דומה, ובכלל זה גם עם התחרות עובדות, לאחר שזה עזב את שירותו, בתנאי שהעובד אינו מנצל לטובתו את סודות המסחר של מעבידיו או את הקשרים המיוחדים, שקשר עם לקוחות מעבידו בזמן שירותו אצל המעביד". ת"א (ת"א) 2346/66 "דחף" נ' גיל פ"מ ס' 390, בעמ' 395: "גם בארץ חופש המסחר המובהקת - ארצות הברית - אין לעובד חופש גדול יותר. ההלכה שם היא כי בין הגורמים שיניעו בית משפט של יושר להתערב נגד עובד המחרה במעבידו הקודם, ישנו הגורם - שקשריו המיוחדים של העובד עם לקוחות מעבידו, עמדתו ביחס אליהם מעניקים לו יתרון לגבי מעבידו שבטח בו." רשימת לקוחות (סוד מסחרי)לקוחות