סעיף 1 לחוק שיקים ללא כיסוי מגדיר "שיק שסורב" כ : "שיק שהוצג לפירעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סירב לפרעו מחמת שלא הייתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם הייתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול". סעיף 2 לחוק שיקים ללא כיסוי , אשר כותרתו "הגבלת חשבון והגבלת לקוח" , קובע כי חשבון יהיה מוגבל ובעליו יהיה מוגבל באם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון . עוד קובע הסעיף, כי ככל שסורבו שיקים בחשבון במספר שנקבע בתקנות, אזי על הבנק לשלוח התראה לכל אחד מבעלי החשבון , ממיופי הכוח או ממורשי החתימה, הכל כפי שנקבע בתקנות. בעניין דנ"א 1740/91 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נגד שרגא פרוסט קוסטמן , פ"ד מו(5) , עמוד 31, קבע ביהמ"ש העליון לעניין חובתם של הבנקים בכיבוד שיקים כי : "השיקול העיקרי בנושא כיבוד שיקים הוא הצורך בעשייה מהירה של הבנק, בפעילות שוטפת המחליקה למישרין. שיק הנמשך ביום מסויים, חייב הבנק לכבד  באותו יום. שיקול זה מכריע מאליו וראוי לו שיכריע - בקביעת חובת הזהירות המוטלת על בנק כלפי לקוחו ומכאן אף הקביעה כי הבנק אמור  לפעול על פי חזות  פני הדברים במהלך עסקיו של הבנק".  שיקים