קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שיקולי גיל בהפעלת תקנה 15: .1ההליך .1ערעור על החלטות ועדה רפואית לעררים מיום 7.3.1983ומיום 21.3.1984 בקשר לתאונת עבודה שארעה ביום .4.4.1982הדיון בשני התיקים אוחד. .2הוועדה מיום 7.3.1983(להלן - ועדת 1983) קבעה למערער נכות זמנית של % 100בעד התקופה שמ- 4.10.1982עד 28.2.1983ושל % 60מ- 1.3.1983עד .31.3.1983 .3הוועדה מיום 21.3.1984(להלן - ועדת 1984) קבעה נכות צמיתה של %65 מיום 1.4.1983, לפי פריטים אלה - (א) 75(1) ג.: צלקות בגוף, נרחבות באזורים מרובים %20 (ב) 48(3) ב.: קרסול, קישיון נוח %20 (ג) 72(4) ד. יי: חבלה אקוסטית עם רעש תמידי באוזניים בלי הפחתת שמיעה בתדירות הדיבור %10 (ד) 32(4) ד. יי: עצב הפרונאוס, שיתוק חלקי בצורה בינונית %10 בסך הכל % .48.16לכך הוסיפה הוועדה % 16.05על-ידי יישום תקנה 15לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, כדי שליש לפי "מסקנותיה" (צ"ל "לאחר התייעצות"; תקנה 16א) של "הרשות" מיום 9.8.1982ונתקבלה דרגת נכות של % 65(מעוגל). .7הזירה השלישית במאבקו של המערער היתה בעניין יישומה החלקי של תקנה 15: הגדלת דרגת הנכות בשליש בלבד ולא במחצית האחוזים. תשובתו של בא-כוח המוסד היתה, כי בדין פעלה הוועדה, שכן המערער, אף כי אינו יכול עוד לשמש במקצועו כממונה על פיצוצים, "מסוגל לחזור ולהשתלב בשוק העבודה" והוא בגיל ניטראלי, שאין בו כדי לחייב הגדלת אחוזי הנכות. .2פסק-דין .3לא כן המצב במה שנוגע ליישום תקנה .15מן הראוי להביא, כלשונו, את הפרק "דיון" שבדו"ח "ועדת הרשות לעניין תקנה 16/15" מיום 14.12.1983: "הנ"ל עבד כממונה על פיצוצים במחצבה. כתוצאה מהפגיעה לא חזר לעבודתו. לדעת הוועדה הצלקות אינן מגבילות אותו בקשר לחזרה לעבודה. מאידך הפגיעה בקרסול ובשמיעה מונעת ממנו לחזור לעבודתו ולמקצועו. לאור הנתונים ה"ל, ועדת הרשות ממליצה להעלות הנכות ב- 1/3בסעיפים המתייחסים לקרסול ולשמיעה. יש לציין שגורם הגיל אינו רלבנטי, מאחר והגיל הינו גיל ניטראלי והנ"ל יוכל בגילו לשוב ולהשתלב במעגל העבודה. מאחר והגורם הנ"ל אינו רלבנטי, הוא מהווה גורם ממתן לגבי אחוזי ההגדלה לפי תקנה 15". לא מעט תמיהות עולות מן המובאה הנ"ל. באחת מהן טיפלה הוועדה הרפואית עצמה, כאשר לא קיבלה את "ההמלצה" להוציא את אחוזי הנכות בגין הצלקות מיישומה של תקנה .15וטוב עשתה הוועדה. שנית - לא מובן על שום מה יש לראות גיל "ניטראלי" כגורם ממתן המושך כאילו "כלפי מטה". אם הגיל הוא ניטראלי, פשיטא שאין להתחשב בו ואין להגדיל את אחוזי הנכות בגינו. אך מכאן ועד לראיית גיל ניטראלי כגורם ממתן - רוצה לומר מצמצם, מקטין - רבה הדרך. שלישית - והוא העיקר: אדם במלוא כוחו ואונו ההופך לנכה בעל נכות גבוהה ונמצא פסול לחלוטין לעסוק במקצועו, מקצוע הכרוך בהרבה ניסיון, מומחיות, מיומנות (ראה נספח י"א לסיכומי המערער) - האין זה המקרה המצדיק הפעלת תקנה 15במלא? .4סוף דבר: הערעור מתקבל באופן חלקי, במה שנוגע לתקנה 15, ואנו קובעים, כי נכותו הצמיתה של המערער למן ה- 1.4.1982היא % 73(מעוגל). .5המשיב ישלם למערער הוצאות נסיעה בסך 000, 3שקלים.תקנה 15 (ביטוח לאומי)