קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה בכיכר וולפסון / תאונה בכיכר עקב סטיה מנתיב נסיעה: תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 9/12/10 . לטענת התובע במועד הנקוב, הוא נסע בכיכר וולפסון בנתיב האמצעי מבין שלושה והנתבעת 1 נסעה בנתיב משמאלו. לטענת התובע, לפתע סטתה הנתבעת 1 לכיוון ימין, נכנסה לנתיב נסיעתו ופגעה ברכבו מחלקו המרכזי אל כיוון חלקו האחורי הימני. בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת 1 ומשכך עליה ועל מבטחת רכבה- הנתבעת 2, לשפותו, ביחד ולחוד, בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה. לטענת הנתבעות, במועד הנקוב נסעה הנתבעת 1 בנתיב האמצעי מבין שלושה בכיכר וולפסון מתוך כוונה לרדת במחלף לכיוון נתיב איילון דרום. לטענתן, התובע נסע בנתיב משמאלה ולפתע סטה לכיוון נתיב נסיעתה של הנתבעת 1 ופגע ברכבה. בנסיבות האמורות , לטענת הנתבעות , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו. בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבעת 1 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות המתעדות את הנזקים לכלי הרכב המעורבים בתאונה. התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני . לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה - מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן יפורטו טעמי. הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". יחד עם זאת - נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 כי: "דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% " דהיינו , דין התביעה להתקבל באם ירים התובע את הנטל המוטל עליו כדי 51%. מן הכלל אל הפרט - במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו. בחינה כאמור מעלה כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת התובע ומשכך, דין תביעתו להתקבל. ראשית, עיון בתמונות הנזק לכלי הרכב המעורבים מעלה כי לרכבו של התובע נגרם נזק מעיכה משמעותי בדלת רכבו האחורית השמאלית וממיקום זה יש ברכבו שריטות לכיוון אחור, באופן שגם מגן הפגוש האחורי של רכבו נמשך במעט לכיוון החוץ . ברכבה של הנתבעת מנגד נחזו נזקים בחלקו הקדמי הימני של רכבה וזאת, באופן שמעל הקשת של הגלגל הקדמי הימני יש סימן מעיכה והנזקים ברכבה נמשכים עד לחזיתו הימנית של רכבה. הנזקים כאמור לרבות טיבם ומיקומם יש בהם בכדי לתמוך בגרסת התובע ובכך שרכבה של הנתבעת היה זה אשר סטה לכיוון נתיב נסיעתו. כך, תמיכה לכך שהנתבעת היתה זו אשר סטתה לנתיב הנסיעה של התובע ניתן למצוא בפגיעת המעיכה הממוקדת הקיימת בדלת רכבו האחורית התואמת את תיאור נסיבות התאונה על ידו וכן, את הכלל ולפיו חלקו הקדמי של הרכב הוא זה אשר מוביל הרכב בסטייתו- משכך, הואיל והנתבעת סטתה לכיוון נתיב הנסיעה של התובע היא פגעה ברכבו עם חלקו הקדמי של רכבה וגרמה לו פגיעת מעיכה. בהמשך, הואיל והתובע ניסה להתחמק מהמשך הפגיעה על ידי הסטייה לימין- הפגיעות ממשיכות באופן שטחי יותר כשריטות ומשיכת הטמבון האחורי. הואיל ורכבה של הנתבעת המשיך בתנועה תוך סטיה, הרי שנגרמו לרכבה של הנתבעת 1 נזקים עד לכיוון חזית הרכב באופן התואם המשך ההקדמות בסטייה ימינה. בהקשר זה לו היה התובע סוטה לכיוון נתיב נסיעתה של הנתבעת, כטענתה , הרי שהפגיעות ברכבה היו ממוקדות רק בצד רכבה ולא היו נמשכות אל כיוון חזית רכבה ובנוסף, הפגיעות ברכבו היו מעמיקות עקב המשך סטיתו מחד והמשך התקדמות הנתבעת 1 ישר מאידך. לאמור יש להוסיף כי הנתבעת 1 בעדותה אישרה כי היה בכוונתה לרדת במחלף לכיוון איילון דרום. עם זאת סייגה וציינה כי גם מהמסלול האמצעי ניתן היה לרדת לכיוון איילון דרום ומשכך, נסעה בנתיב הנכון לשם ירידה. בהקשר זה , גם לו ניתן אמנם לרדת לכיוון נתיבי איילון דרום מהנתיב האמצעי הרי שכוונת הנתבעת 1 לרדת במחלף מהכיכר לכיוון ימין יש בה בכדי להסביר את סטייתה לכיוון זה. לאור האמור, הרי שהנני קובעת כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו באשר מאזן ההסתברויות נוטה במקצת לכיוון גרסתו. משכך, האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת 1 ועליה ועל מבטחת רכבה לשפות התובע , ביחד ולחוד, בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה. משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעות ביחד ולחוד, הרי שעלי לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובע. לענין זה, תמך התובע את נזקיו בסך של 6,338 ₪ - בחוות דעת שמאית המעידה על שומת הנזק וכן בחשבונית מס המעידה על תיקון הנזק בפועל. כן, תמך התובע תשלום שכ"ט לשמאי בסך 700 ₪ בחשבונית מס קבלה. משכך, הנני קובעת כי התובע הרים את הנטל להוכחת הנזקים אשר נגרמו לו. באשר לדרישת התובע לחיוב הנתבעת בעוגמת נפש -הרי מדובר בתביעה בגין נזקי רכוש ומשכך, אין מדובר בעוגמת נפש המצדיקה פיצוי כספי מיוחד . אשר על כן הנני מקבלת את תביעתו של התובע . הנתבעות ביחד ולחוד ישלמו לתובע סך של 7,038 ₪ וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ( 6/3/11) ועד למועד התשלום המלא בפועל. לאחר ששקלתי ולפנים משורת הדין החלטתי שלא לעשות צו להוצאות. משפט תעבורהסטיה מנתיבכיכר (מעגל תנועה)