תאונה עם רכב לימוד נהיגה - נזקי רכוש

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה עם רכב לימוד נהיגה - נזקי רכוש: בפני בכתב התביעה טוען התובע כי ביום 13/8/01 נהג את רכבו וולקווסגן מספר רשוי 18-088-91 , רכב לימוד , עם תלמיד בכביש ראשי בנסיעה ישר. בהתקרבו למקום בו התרחשה התאונה , חנה בצד ימין האוטובוס של הנתבעים , אשר החל לנסוע תוך כדי סטיה שמאלה אל הכביש, חסם את נתיב הנסיעה של רכב התובע וגרם לפגיעה בדופן ימין של רכב התובע הנתבעים הכחישו את טענות התובע וטענו כי האוטובוס בכלל חנה בשעת התאונה מחוץ לכביש, וכי התלמיד בהשגחתו של התובע סטה לעבר האוטובוס ופגע בו יצויין כי הנזק בשני כלי הרכב הוא , פגיעת גירוד בכנף ימין , מעל הגלגל הימני קדמי של רכב התובע , עם הפינה הקדמית שמאלית של האוטובוס במהלך הבאת הריאות , העידו בפני מטעם התובע שני עדים, התובע עצמו , אשר חזר על עיקרי התביעה וטען " התקרבתי למקום בו עצר האוטוכוס וכשאני מקביל אליו הוא סטה שמאלה ממקום חניתו ופגי ברכב שלי כפי שהדבר מומחש בת/2 ( ת/2 הוא תרשים המצביע לטענת התובע על מיקום שני כלי הרכב בשעת הפגיעה ) מטעם התובע העיד גם התלמיד שנהג בהדרכתו ברכב מר מאיר כוללי העיד " הנתבע רצה לצאת מחניה התנגש ופגע בנו " תוך כדי עדותו של עד התביעה מספר 2 התפרץ הנתבע 1 יותר מפעם אחת אל תוך החקירה הנגדית , והפריע לנציג הנתבעת 2 לנהל חקירה מסודרת . אך מתוך הספונטניות שלו , והתפרצויותיו, ביצבצה האמת הממאנת להחבא בתוך גרונו של הנתבע 1 ראשית - כך למשך , התפרצות ראשונה שלו , כאשר נציג הנתבעת 2 חקר את עד התביעה , ואחרי השאלה הראשונה של נציג הנתבע 2 , הנתבע 1 שואל את העד " כשראית שאני יוצא למה לא עצרת " שנית - הנתבעים טענו במכתב שנשלח אל התובע בתגובה על פניתו לקבל הפיצוי לאמור " מנתוני התאונה כפי שהועברו אלינו ( מן הסתם ע"י הנתבע 1 ע.ג') עולה כי זו אירעה עקב סטיית נהג הרכב הפרטי לתוך נסיעת האוטובוס ופגיעה בו יש בכך משום אישור כי התאונה אירעה שעה שהאוטובוס נסע ולא היה בחניה כגרסת הנתבע 1 כשני מטם מחוץ לכביש שלישית- הנתבע 1 טוען כי האוטובוס חנה מקביל לכביש כשני מטר מחוץ לכביש , זאת אומרת רכבו של התובע היה צריך לרדת מהכביש אל דרך עפר, ולפגוע בפינה קדמית של האוטובוס, . מאחר והפגיעה היא בפינה קדמית, הרי לפי גרסת הנתבעים הסטיה היתה צריכה להיות חדה ביותר כדי שהפרטית תפגע בפינה ולא בדופן שמאל של האוטובוס רביעית- הנתבע 1 מעיד כי ראה את התובע מסיט את ההגה מידיו של עד תביעה מספר 2 . הדבר לא היה יכול להתרחש אילו גרסת הנתבע 1היתה נכונה . שכן אם הוא היה בתוך האוטובוס , ולא במושב הנהג כגרסתו, כיצד זה הבחין בתובע מסיט הגה מידיו של התלמיד שלו. אין זאת אלא שהנתבע 1 ישב במושב הנהג שלו, והיה במצב של נסיעה התחלתית, מסתכל לעבר התנועה בכביש , ורק כך יכול היה להבחין בתובע מסיט את ההגנה מידיו של תלמידו חמישית - הנתבע 1 מעיד בשורה 7 עמוד 3 מעיד הנתבע 1 " הייתי באוטובוס ושמעתי מכה וראיתי את הרכב אחרי המכה שעמד באמצע הכביש" אם כן רכבו של התובע אחרי המכה עמד " באמצע הכביש " הא כיצד זה מתישב עם טענת הנתבע 1 שהאוטוהבוס עמד יותר משני מטר מחוץ לכביש וכי רכב התובע ירד מהכביש חצה את אותם שני מטרים ופגע בפינה קדמית שמאלית של האוטובוס ? לסיכום אינני יכול ליחס אימון כלשהוא לגרסת הנתבע 1 , ואני דוחה אותה לפיכך אני מקבל את התביעה וקובע כי הנתבע 1 אחראי במלוא האחריות לאירוע התאונה הנזק התובע תבע שני פריטים הוצאות תיקון הנזק על פי דו"ח שמאי סך של 833 ש"ח ( ללא מע"מ שכן מדובר ברכב עסקי ) וכן 500 ש"ח עוגמת נפש לא מצאתי מקום לפסוק בגין עוגמת נפש לכן אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסכום של 833 ש"ח , אגרת משפט 84 ש"ח וכן סכום של 500 ש"ח הוצאות משפט , בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על כל הסכומים האלו מיום הגשת התביעה 13/11/01 ועד התשלום המלא בפועל.רכבמשפט תעבורהנזקי רכושלימוד נהיגה