קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד טכנאי מחשבים: כתב התביעה שבפניי עניינו תביעה לפיצוי כספי בשיעור 6780 ₪ אשר הוגש ביום 10/3/11 בגין התנהלות הנתבע במסגרת האירועים נשוא כתב התביעה שמועדם במהלך חודשים ספטמבר - אוקטובר שנת 2008. הנתבע לא הגיש כתב הגנה מטעמו ואולם התייצב למועד הדיון נקבע בתיק ושטח גרסתו כמפורט להלן. טענות התובעת התובעת טוענת כי ביום 23/9/08 נתקלה בבעיה במדפסת שבבעלותה ועל יסוד המלצה שקיבלה מבתה, תלמידת תיכון אותה עת, יצרה קשר עם הנתבע, בהיותו טכנאי מחשבים, והזמינה את שירותיו. הנתבע הגיע לביתה של התובעת, בדק את המדפסת וסבר כי חסר דיו במיכל. הנתבע נטל מאת התובעת 100 ₪ במזומן והתחייב לרכוש עבורה מיכל דיו. חלפו 3 ימים במהלכם התקשרה התובעת לנתבע אולם הוא בושש לחזור וכאשר הגיע, כעבור 3 ימים, טען כי לא רכש את מיכל הדיו ואף לא החזיר את הכסף שנטל עבור כך. במקום זאת, הנתבע פתח את מכסה המחשב וטען כי התקלה במחשב וכי יש לבצע ניקוי יסודי. אולם, מאחר ומדובר היה בערב חג, הנתבע מיהר לדרכו ועל כן נטל את המחשב אליו למעבדה שבביתו ונעלם. התובעת טוענת כי מרגע זה ובמשך 16 הימים שלאחר מכן נותרו היא ובתה ללא מחשב. עשרות הודעות טלפוניות לנתבע במהלך תקופה זו לא נענו על ידו. ניסיונות התובעת לאתרו לא צלחו בהיעדר כתובת ו/או פרטים אחרים למעט מספר הטלפון הנייד בו ענה משיבון בלבד. ביום 2/10/08 התייצבה התובעת בתחנת משטרת זבולון והגישה תלונה בגין התנהלות הנתבע. במקביל, התקשרה התובעת לנתבע והודיעה במשיבון שבמספרו הנייד כי הגישה תלונה למשטרה. כעבור שעה, חזר הנתבע אל התובעת טלפונית , כינה אותה בשמות ואיים עליה. התובעת, מנגד, הודיעה לנתבע כי תרכוש מחשב חדש ותחייב אותו בגין הרכישה. שעתיים לאחר השיחה התפרץ הנתבע, ללא כל התראה, לביתה של התובעת, דחף ברגליו את המחשב על הרצפה ונעלם תוך הטחת גידופים. התובעת הבהירה במעמד הדיון מיום 14/9/11 כי המחשב הושב לביתה על ידי הנתבע ביום 5/10/08 . התובעת טוענת כי בשיחה עימו התברר כי השאיר את המחשב ברכבו ונסע לחופשת סוכות באילת כך שזה נותר שבוע ימים בשמש, מבלי שנבדק על ידו כלל. התובעת ניסתה להפעיל את המחשב ללא הצלחה וגם המדפסת נותרה כבויה ללא יכולת הפעלה. התובעת עשתה שימוש במעבד מחשב משומש עד כי רכשה מעבד חדש, ככל הנראה בחודש 9/09, כפי העולה מחשבונית הרכישה שצורפה לכתב התביעה. במקביל, המשיכה התובעת לנסות לאתר את פרטיו האישיים של הנתבע במטרה להגיש כנגדו את התביעה לפיצוי דנן. התובעת מצרפת לכתב התביעה תכתובת מול משטרת ישראל המשקפת פניותיה לאיתור פרטי הנתבע במשטרה. במסגרת הדיון הוסיפה התובעת וטענה כי בעקבות בדיקה שביצע טכנאי מעבדת "פאנץ'" במחשב לאחר החזרתו לידיה, התברר כי לא מדובר בבעיית אבק אלא צריך לבצע תיקון ברכיבים רבים ולכן החליטה לתרום את המחשב ורכשה מחשב חדש מאוחר יותר. התובעת הוסיפה וציינה כי במסגרת עיסוקיה אותה עת טיפלה בנכדיה וכן ביצעה עבודות הדפסה לסטודנטים. לסיכום, התובעת טוענת כי בעקבות האירועים דלעיל נגרם לה נזק כספי ישיר בשיעור 1730 ₪ בגין תיקון ורכישה של מחשב חדש וכן דורשת פיצוי נוסף בסך 5000 ₪ בגין רכיב עוגמת הנפש שנגרמה לה והיעדר יכולת במהלך ימי ההמתנה הארוכים עד שהושב המחשב. טענות הנתבע הנתבע אישר כי אמנם הוזמן לתיקון מדפסת על ידי התובעת וסבר כי מדובר בבעיית דיו. הנתבע טוען כי לא נטל כל סכום כסף מהתובעת במעמד זה אלא הציע כי מאחר והינו מגיע למתחם הצ'ק פוסט אחת ליומיים שלושה, יביא לתובעת את מיכל הדיו ואז תשלם בהתאם. הנתבע טוען כי בירור שביצע מול יבואן הדיו העלה כי מדובר בדגם ישן של המיכל ולכן אין להשיגו. הנתבע הודיע על כך לתובעת וכאשר הגיע אליה בשנית סבר כי ייתכן והבעיה היא במחשב ולא במדפסת. הנתבע טוען כי ביצע ניסיון הדפסה בביתה של התובעת , במסגרתו לא יצא צבע שחור , הוא הצבע שביקשו להחליף מלכתחילה. לבקשת התובעת, נטל הנתבע את המחשב עימו על מנת לאבחן מה הנזק. הנתבע מאשר כי אמנם פתח את מכסה המחשב בבית התובעת וראה כי הוא "מפוצץ באבק" כלשונו. הנתבע לא מסר לתובעת כל אישור בכתב בגין לקיחת המחשב לתיקון. הנתבע טוען כי כלל לא ידע בשלב זה אם יעלה בידו לתקן המחשב. הנתבע מכחיש את הטענה לפיה התובעת חיפשה אותו ולא השיב לפניותיה. לשיטתו, עבר החג, עברו עוד מספר ימים והתובעת התקשרה וטענה כי תגיש נגדו תלונה למשטרה שכן אינה יכולה לעבוד. הנתבע ניסה להרגיעה והשיב לה את המחשב בו ביום של השיחה. הנתבע מכחיש הטענה לפיה נטל מהתובעת סכום כסף כלשהו . הנתבע מודה כי לא ביצע כל תיקון במחשב בפועל . הנתבע טוען כי לא נחקר במשטרה בעניין זה. הנתבע מכחיש מכל וכל את תביעת הנזק מצד התובעת וטוען כי אין כל ראיות לנזקים להם היא טוענת - לא הוצג תלוש משכורת ולא הוצגו קבלות. דיון והכרעה טענות התובעת מתייחסות למסכת אירועים עובדתית המועלית על הכתב למעלה מ 3 שנים לאחר התרחשות האירועים, נטולת כל ראיות חיצוניות ממשיות למעט אמירות התובעת. טענות הנתבע אף הן מבוססות על זיכרונו - נטולות כל ראיה חיצונית מכל סוג. יחד עם זאת, חיבור בין גרסאות הצדדים בנקודות שאינן שנויות במחלוקת "מרכיב" את התמונה העובדתית הבאה. התובעת הזמינה שירותיו של הנתבע כטכנאי מחשבים לתיקון תקלה במדפסת ביתית וזאת ככל הנראה ביום 23/9/08. הנתבע איבחן תחילה את בעיית המדפסת כמחסור בדיו, הציע לרכוש עבורה מיכל דיו, אך כעבור ימים ספורים התברר כי אין אפשרות להשיג את מיכל הדיו החסר והוא הודיע על כך לתובעת. בד בבד, סבר הנתבע כי יכול ומדובר בתקלה הנובעת מבעיה במחשב ולבקשת התובעת נטל עימו את המחשב לנסות לאתר התקלה ולתקנה. בפועל, המחשב הוחזר על ידי הנתבע לחזקת התובעת כאשר אינו מתוקן וזאת רק ביום 3/10/08 - כפי העולה מטופס בדיקת טכנאי מעבדת "פאנץ" שסומן ת/1 הימנו עולה כי הבדיקה בוצעה ביום 3/10/08. עד כאן העובדות המוסכמות ומכאן מתפצלות גרסאות הצדדים. התובעת טוענת כי שילמה לנתבע 100 ₪ עבור רכישת מיכל הדיו אשר בפועל לא נקנה כלל. הנתבע מכחיש זאת מכל וכל. התובעת טוענת כי התירה לנתבע ליטול את המחשב לתיקון מאחר והתחייב כי ישיבו אליה תוך מספר ימים. לדידה, הנתבע נטל את המחשב ביום שישי, ערג חג ראש השנה, והיא החלה בניסיונות ליצור עימו קשר כבר בצאת החג - היינו יום שני. לנוכח העובדה שלא השיב זמן ממושך, הגישה תלונה במשטרה ביום 2/10/08. הנתבע, מצידו, טוען כי אמנם עבר החג ועוד מספר ימים עד כי קיבל את השיחה מאת התובעת במסגרתה הודיעה לו כי תגיש תלונה כנגדו למשטרה - בו ביום השיב לידיה את המחשב. אין מחלוקת, כי המחשב הושב לחזקת התובעת, כשאינו מתוקן, בו ביום בו הודיעה לנתבע כי הגישה כנגדו תלונה במשטרה. מאחר וגרסת התובעת כי מדובר היה בשעות הערב לא נסתרה, אזי ככל הנראה הושב המחשב לחזקתה ביום 2/10/08 באופן שאפשר את בדיקת הטכנאי הנוסף ממעבדת "פאנץ" ביום 3/10/08. עיון קל בלוח השנה של חגי ישראל לשנת 2008 מלמד כי ערב ראש השנה אותה עת חל ביום 29/9/08, הוא יום שני בשבוע ולאחריו נחוגו א',ב' לראש השנה בימים שלישי ורביעי בשבוע - היינו בתאריכים 30/9/08- 1/10/08. הנה כי כן, צרוף הפרטים זה לזה מלמדנו כי הנתבע נטל את המחשב לתיקון לכל המאוחר בתאריך 27/9/08, יומיים לאחר מכן כבר חל ערב החג והמחשב הושב לחזקת התובעת ביום 2/10/08. הפועל היוצא מרצף העובדות לעיל, הוא כי אין ממש בטענות התובעת כי הנתבע נטל את המחשב למשך תקופה של 16 יום. גרסתה של התובעת באשר להשתלשלות האירועים לא הוכחה כלל ועיקר וההיפך מכך - גרסתה זו עומדת בסתירה ללוח הזמנים המוצג לשיטתה שלה. אין מחלוקת כי הנתבע הוזמן לראשונה לביתה ביום 23/9/08 לתיקון המדפסת, השתהה כ 3 ימים עד כי השיב בשלילה לעניין רכישת מיכל הדיו ונטל את המחשב לתיקון - אזי לכל המוקדם ניטל המחשב על ידו ביום 27/9/08. בהתחשב בתקופת החג שחל אותה עת ובעובדה שהתובעת לא הציגה כל הזמנת עבודה ו/או התחייבות מצד הנתבע באשר לזמן הנדרש לביצוע העבודה על ידו - הרי יהא זה אך סביר לקבל הטענה כי המחשב הוחזר לחזקת התובעת ביום 2/10/08 - קרי בחלוף 4 ימי עסקים בלבד מרגע שנלקח לתיקון. הפועל היוצא מניתוח רצף האירועים דלעיל מטה את הכף דווקא לחובת התובעת ודחיית התביעה באשר לא הוכח כי התנהלות הנתבע היתה רשלנית ו/או בלתי אחראית ו/או בלתי סבירה בנסיבות . כפועל יוצא מכך גם טענות התובעת לנזקים נטענים דינן דחייה ואולם אתייחס גם לסוגיה זו בקצרה, שכן אף אילו הושתה על הנתבע אחריות כלשהי בגין התנהלותו, הרי ממילא לתובעת לא נגרם כל נזק כתוצאה מכך. ראשית, התובעת לא הציגה כל ראיה לכך כי שילמה כספים כלשהם לנתבע. כלל ידוע הוא כי "המוציא מחברו עליו הראיה" ואולם התובעת לא עמדה בנטל הנחוץ לשם כך ועל כן נדחית הטענה. בנוסף, התובעת מודה כי המחשב נשוא המחלוקת לא תוקן מעולם אלא נתרם לצדקה וכי מחשב חדש נרכש על ידה רק בחלוף כשנה ממועד האירוע נשוא התביעה - עובדה זו אינה עולה בקנה אחד עם הדחיפות שהפגינה התובעת, לפי גרסתה, עת לחצה את הנתבע להשיב את המחשב לאלתר מפאת הנזקים הכספיים הנגרמים לה בגין חוסר האפשרות להדפיס עבודות לסטודנטים, טענה עמומה שלא נתמכה בכל ראיה לכשעצמה. בנסיבות אלו, על יסוד כל הטעמים המפורטים לעיל הנני מוצאת לנכון לדחות התביעה ודומני כי נכון יהא אף לחייב את התובעת בהוצאות הנתבע בהליך זה, אלא שמפאת העובדה שהנתבע לא טרח להתגונן והתייצב למעד הדיון שנקבע תוך השמעת גרסתו לראשונה, אינני עושה צו להוצאות בנסיבות. טכנאים