קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תוספת ערבה: 1. פסק דין זה עניינו תביעה שהגישו התובעים, שוטרים במשטרת ישראל במערך החבלה המשרתים באילת, לתשלום "תוספת ערבה". קודם שנדרש לטענות הצדדים, מבקשים אנו להקדים ולהביא את העובדות שעומדות בבסיס התביעה והן כדלקמן. 2. כאמור לעיל, התובעים כולם שוטרים במשטרת ישראל במערך החבלה המשרתים באילת. התובע סיטון גיל (להלן: "התובע 1"), הוכשר כחבלן ומשרת ביחידה באילת במערך החבלה מספטמבר 89'; התובע אבירם ישראל (להלן: "התובע 2"), הוכשר כחבלן במהלך שנת 2004 והחל מספטמבר 2004 משרת ביחידה באילת במערך החבלה; התובע ארז קנטור (להלן: "התובע 3") הוכשר כחבלן ומשרת ביחידה באילת מחודש יולי 2003. 3. התובעים כולם העתיקו את מקום מגוריהם, מהצפון ומהמרכז לאילת בעקבות הצבתם למערך החבלה ביחידה באילת. מוסכם על הצדדים כי לתובעים לא הובטחה כל תוספת ו/או תמורה כספית אחרת בשל המעבר לאילת (ראה: הודעת ב"כ הצדדים לפרוטוקול עמ' 7 מיום 12.4.2010 שורות 27-29). 4. שכרם של התובעים נקבע בהתאם לכללי תשלום השכר במשטרת ישראל, כפי שאושרו לתשלום על ידי משרד האוצר; ומקבל ביטוי בתלושי השכר אשר צירפו התובעים לתצהיריהם. כאן המקום לפרט: א. ככלל שכרם של עובדי המדינה מעוגן בחוזה, בין שמדובר בהסכם קיבוצי ובין שמדובר בחוזה אישי. בשונה, שכר השוטרים בדומה לשכר משרתי הקבע ועובדי יחידות הסמך במשרד ראש הממשלה אינו פרי הסכמה חוזית, אלא נקבע חד צדדית על ידי גוף הפועל מכוח החלטת ממשלה. ב. בהחלטת ממשלת ישראל מינואר 70', הוצמד שכרם של שוטרי משטרת ישראל לשכרם של המשרתים בצבא קבע; ומכוחה הוקמה "וועדת מעקב" אשר בסמכותה ומתפקידה ליישם בפועל את החלטת הממשלה האמורה על השוטרים המשרתים במשטרת ישראל. בוועדה חברים נציגי אגף השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, נציג אגף התקציבים ונציג המשרד לביטחון פנים. ג. שכרם של המשרתים בצבא הקבע ומכאן שכרם של שוטרי משטרת ישראל מורכב משכר יסוד הבנוי על פי מפתח של דירוג ודרגה ומתוספת פעילות - שהיא תוספת אחוזית שנועדה לתת ביטוי בשכר למאפיינים המיוחדים של התפקיד אותו ממלא איש צבא הקבע או השוטר לפי העניין - רמת הסיכון, שעות הפעילות, שירות מרוחק, תעסוקה מבצעית ועוד. ד. הקריטריונים השונים לפיהם נקבעת תוספת הפעילות, מתורגמים לערכים מספריים בטבלה ובהתאם משולמת תוספת פעילות בחמש רמות שונות - החל מרמה ד', תוספת דריכות מקצועית המשולמת לכל שוטר בגין עצם השירות במשטרה וכלה ברמה א+, תוספת שאושרה לתשלום ליחידות מבצעיות מיוחדות דוגמת הימ"מ. בנוסף קיימות שתי תוספות פעילות מיוחדות: תוספת טיסה פעילה ותוספת חבלה המשולמות למשרתים במקצועות אלה. תוספת החבלה הינה מתוספות הפעילות הגבוהות המשולמות במשטרת ישראל והיא גבוהה אף מתוספת פעילות רמה א+. ה. מכוח היותה של תוספת פעילות תוספת הנגזרת מהתפקיד אותו ממלא איש צבא הקבע או השוטר לפי העניין, זכאי איש הקבע או השוטר לתוספת פעילות אחת בלבד, הנקבעת בהתאם לתפקיד בפועל אותו ממלא האחרון. כך לדוגמא מי שתפקידו מקנה תוספת פעילות רמה א+, ממילא אינו זכאי בנוסף לתוספת הפעילות האמורה, לתוספת פעילות ברמה ד'. ו. על פי הסדרי השכר הנהוגים בשירות המדינה (להוציא לענייננו אנשי צבא הקבע ושוטרים, להם כאמור הסדרי שכר מיוחדים), עובדי מדינה שמקום עבודתם באילת נהנים מ"תוספת ערבה". תוספת זו איננה משולמת לשוטרים במשטרת ישראל ובכללם התובעים. 5. בתביעה נשוא פסק דין זה טוענים התובעים כי הם מופלים לרעה בהשוואה לכלל עובדי המדינה הזכאים לתוספת הערבה ולהפליה ביחס לחבריהם במערך החבלה אשר אינם משרתים באילת משאין בשכרם ביטוי לקושי המיוחד בשירות במקום מרוחק כאילת. 6. כידוע, הפליה פסולה משמעה נקיטת יחס שונה לשווים או הבחנה בין אדם לאדם או בין עניין לעניין מטעמים לא רלוונטיים. מכאן שתביעה שעניינה הפליה פסולה, מניחה קיומה של קבוצת שוויון עליה נמנים התובעים ובתוכה מתקיים יחס שונה בין חברי הקבוצה. 7. בענייננו, טענת ההפליה בשמה מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת בתשלום תוספת ערבה, יוצאת מנקודת ההנחה לפיה קבוצת השוויון עליה נמנים התובעים הינה קבוצת כלל עובדי המדינה שמקום עבודתם באילת הזכאים לתוספת ערבה. טענה זו מתעלמת מהעובדה כי התובעים בשונה מחברי קבוצת עובדי מדינה הזכאים לתוספת ערבה, נהנים מסולם שכר שונה ונפרד הנותן ביטוי לייחודיות השירות והסיכון הכרוך בתפקיד הספציפי אותו הם ממלאים. 8. בהקשר זה מבקשים אנו להפנות לפסק דינו של בית הדין הארצי ע"ע 544/06, חנה כהן נ' מדינת ישראל-משרד הביטחון, שם עלתה הטענה כי כללים בתוכנית פרישה אשר יצרה הבחנה בין עובדים בדירוגים שונים, נגועה בהפליה פסולה. כאמור שם הטענה נדחתה בנימוק כי: "ההחלטה להעניק דרגת פרישה לדירוגים מסוימים ולא לאחרים הייתה מכוונת ומודעת. מהתשתית העובדתית שנפרסה בבית הדין האזורי עולה בבירור כי קיים שוני בין דירוג העובדים הסוציאליים לדירוגים אחרים... (ומכאן, הוספה שלי ט.מ.) ההבחנה שיוצרים הכללים בין הדירוגים השונים היא לגיטימית שכן היא מבוססת על שיקולים רלוונטיים..." פסקאות 11-12 לפסק דינו של כב' השופט צור. 9. קל וחומר בענייננו, שעה שהשונות בין איש צבא קבע לשוטר לעובד מדינה שהוא במעמד של עובד, מבוססת על שיקולים רלוונטיים וקיבלה ביטוי בעת קביעת דירוג שכר שונה; ולפיכך אין לראות בתובעים כנמנים על קבוצת עובדי מדינה הזכאים לתוספת ערבה. 10. משאין התובעים נמנים על קבוצת עובדי המדינה שמקום עבודתם באילת הזכאים לתוספת ערבה, הטענה לפיה הופלו התובעים לרעה ביחס לאותה קבוצה משלא שולמה להם תוספת ערבה, דינה להידחות. 11. כאמור לעיל נהנים התובעים מתוספת פעילות המשולמת להם בשל היותם נמנים על מערך החבלה של משטרת ישראל. אופייה הקיבוצי של התוספת והשונות שקיימת מטבע הדברים בין חברי הקבוצה, יוצרים מציאות שבה לא ניתן ליתן ביטוי בשכרו של כל אחד מחברי הקבוצה למאפיינים המיוחדים בעבודתו. 12. בנסיבות הללו אין מקום לטענה כי התובעים מופלים לרעה ביחס לחבריהם במערך החבלה אשר אינם משרתים באילת, משאין הם מקבלים תמורה מיוחדת על עובדת היותם משרתים באילת. 13. בטרם סיום מבקשים אנו להתייחס בקצרה למקצת מטענות התובעים כדלקמן. 14. לטענת התובעים נהנים חברי מערך החבלה המשרתים באיו"ש מתוספת ייחודית שנקבעה בשל עצם בהתחשב בעובד שירותם באיו"ש. התובעים טוענים כי כשם שהוכרה לאותם חברי מערך החבלה תוספת ייחודית בהתחשב במקום השירות, יש להכיר בזכותם לתוספת ייחודית מכוח עובדת היותם משרתים באילת. 15. בטענה זו אין ממש. בתמצית יאמר, כי במסגרת מערך חבלה קיים מדרג בסיווג מקצועי, אשר בין היתר כולל סיווג מקצועי של "חבלנים אלקטרונאים". סיווג מקצועי אשר הוכר ביחס לחברי מערך החבלה אשר עברו הכשרה מתאימה ובפועל מתפעלים מכשור אלקטרוני לנטרול מטעני חבלה באופן שוטף במסגרת עבודתם המוצבים בתפקיד בתקן של "חבלן אלקטרונאי". מכאן שהסיווג המקצועי של "חבלן אלקטרונאי" איננו תלוי מקום שירות ולפיכך אין ללמוד מהסיווג המקצועי האמור על קיומו של קריטריון לפיו מקום השירות הגיאוגרפי מצדיק תמורה מיוחדת בשכר. למותר להוסיף כי התובעים אינם זכאים לתנאי שכר של חבלן אלקטרונאי, שעה שהם אינם מפעילים במהלך עבודתם השוטפת מכשור אלקטרוני לנטרול מטעני חבלה ואינם מוצבים בפועל בתפקיד בתקן של בעל מקצוע חבלן אלקטרונאי. 16. אין מחלוקת כי מיוני 84' ועד למועד יציאת צה"ל מלבנון, שולמה בצה"ל ובהתאם במשטרה "תוספת לבנון". העובדה כי תוספת כאמור שולמה בעבר ובוטלה, איננה מחייבת תשלום תוספת ערבה לתובעים. בשני המקרים מדובר בתוספת כלכלית אשר במקרה הראשון, בעניין תוספת לבנון, הוכרה ושולמה על ידי המעביד בעל הדבר (מדינת ישראל) ובמקרה שלפנינו הדרישה לתשלום התוספת נדחתה. 17. לטענת התובעים הנימוק שלא להכיר בריחוק הגיאוגרפי הנובע מהשירות באילת כנימוק מבדיל המצדיק תמורה נוספת לשכר, נגוע בחוסר סבירות קיצוני המצדיק את התערבותו של בית הדין. טענה זו אין בידינו לקבל, שעה שמרכיב הריחוק הגיאוגרפי מקבל ביטוי בעת קביעת תוספת הפעילות כקריטריון אחד מרבים (ראה: סעיפים 18 ו-19 לתצהירה של הגב' שרה זיימן). מטבע הדברים בתפקידים מסוימים (אשר אינם כרוכים בהכשרה או בסיכון מיוחד) לקריטריון הגיאוגרפי משקל מרכזי בקביעת רמת תוספת הפעילות. בתפקידים אחרים, המשקל שיינתן לריחוק הגיאוגרפי יבלע או יקבל ביטוי מופחת בשקלול כלל הקריטריונים הקובעים את רמת הפעילות. כך ביחס לשוטרים הנהנים מרמת פעילות א+, תוספת טיסה פעילה או תוספת חבלה כדוגמת התובעים. 18. לאור האמור לעיל, התביעה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. 19. הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. תוספות שכרמשטרהשוטר