קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תשלום מזונות לילד מחוץ לנישואין: .1הערעור על שיעור דמי מזונות בהם חייב בית משפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופטת ח' בן עמי ס' נשיא) (להלן - הערכאה הראשונה) לשלם למשיבה (להלן הקטינה) שנולדה לו ביום 11.6.96מחוץ לנישואין. .2אין מחלוקת שהקטינה נולדה ביום 11.6.96ממערכת יחסים בין המערער, שהוא נשוי ואב לילדים בגירים, לאם, רווקה (להלן - האם), במשך למעלה מ- 10שנים. כנטען בתביעה, המערער המשיך להיפגש עם האם במהלך הריונה. לאחר הלידה ביקר את האם והקטינה בבית החולים, ובמשך למעלה משנה המשיכו המערער והאם להיפגש כרגיל עד שהחליט המערער להתכחש לאבהותו. ממכתב לשכת הרווחה (ת/3) עולה, כי עד חודש מרס 1998האם עבדה, לאחר מכן לא יכלה לשוב לעבודה עקב ההתדרדרות במצב בריאותה. .3בתביעה שהוגשה ביום 25.3.98ביקשה הקטינה (שהיתה אז כבת שנתיים וחצי) באמצעות האם, לחייב את המערער בסכום של 735, 4ש"ח לסיפוק צרכיה לפי הפירוט הבא: שכר דירה - 200$ (מחצית משכר הדירה) - 720ש"ח כלכלה - מצרכים - 500, 1ש"ח ביגוד והנעלה - 250ש"ח ביטוח רפואי - 65ש"ח ארנונה - 65ש"ח חשמל - 100ש"ח טלפון - 90ש"ח מים - 25ש"ח מעון - 500, 1ש"ח דמי טיפול - 300ש"ח נסיעות - 170ש"ח סה"כ - 735, 4ש"ח .4הערכאה הראשונה חייבה את המערער לשלם לקטינה סך כולל של 000, 3ש"ח לחודש לאור העובדות שעיקרן להלן: (א) מצבה הרפואי של האם אינו מאפשר לה לשוב לעבודה, והיא אינה זוכה לתמיכה כלשהי ממשפחתה. היא מקבלת הבטחת הכנסה בסך 300, 2ש"ח לחודש. (ב) בנוסף להתכחשות לאבהותו, התחמק המערער מלקיים את חובותיו כלפי הקטינה, בכך שבחר לפרוש מעבודתו כנהג באג"ד וכמדריך תיירים, הקטין את הכנסותיו למרות שעודנו כשיר לשמש מדריך תיירים. כמו כן העלים מענק שקיבל בסך 000, 480ש"ח, ערך הסכם ממון עם אשתו שבו העביר לה את כל מה שצבר ומה שיגיע לו בעתיד, והתחייב לשלם למזונותיה ולהחזקת הבית 000, 1דולר לחודש. (ג) בסיכום, קבעה הערכאה הראשונה את הסכום הנ"ל לאור עדותה של האם לפיה היא "משלמת שכ"ד בסך 400דולר לחודש, כן עליה לשלם עבור מעון סכום של 080,1 ש"ח לחודש. זאת בנוסף להוצאותיה האחרות של הקטינה, לרבות טיטולים, ביגוד, מזון, חלקה בהוצאות הבית וכיו"ב. במצבה של האם יש להביא בחשבון גם דמי טיפול עבורה והוצאות שיהיה עליה לשלם עבור מטפלת בשעות שהיא תוכל לעשות כן". מכאן הערעור. .5טענות הצדדים: המערער טוען כי דמי המזונות בהם חוייב מופרזים ועולים בשיעור ניכר על הסכום המהווה את צרכיה הבסיסיים של הקטינה, וכי השיקולים שנלקחו בחשבון על ידי בית משפט קמא - שגויים. הערכאה הראשונה לא לקחה בחשבון את גילו המתקדם שאינו מאפשר לו לשמש מדריך תיירים, את חובתו לזון את אשתו וכן את צרכיו שלו מהכנסה כפנסיונר בסך של 200, 4ש"ח בלבד. ב"כ הקטינה הדגישה את מצבו הכלכלי של המערער, לעומת גורלה המר של האם שאינה עובדת בשל מצב בריאותה. היא טוענת כי הסכום שנפסק נמוך מהסכום שנתבע כפי שפורט בתביעה. לטענתה, הפחתת הסכום שנפסק עלולה לדון את הקטינה לחיי עוני. .6לגופו של עניין: חובת האב, המערער בענייננו, לתשלום מזונות לילד שנולד לו מן הפנויה אינה שונה במהותה מחובתו לשלם מזונות לילד שנולד לו מנישואין (ע"א 5464/93 פלוני נ' אלמוני, קטין ואח' וערעור שכנגד פ"ד מח(3) 857, 863מול ב'), והוא חייב לשאת בחובת מזונות לפי הדין האישי (שם, מול ג'; וכן סעיף 3לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט- 1959). בע"א 210/82 גלבר נ' סיני גלבר ואח' (פ"ד לח(2) 14, 20מול ד' - ה') נפסק: "האב חייב במזונות ילדיו עד גיל 6מן הדין. לאחר גיל 6ועד שיגדלו מתקנת חכמים. תקנות הרבנות הראשית משנת תש"ד השווה דנם של הילדים לאחר גיל 6ועד לגיל 15לדינם של הילדים עד גיל 6ונקבע כי גם חיובם הוא משפטי מלא. אותו חיוב של האב על-פי הדין והתקנות הוא לצרכים הכרחיים של הילדים. מתוך ההלכה שהחיוב הוא לפי צרכי הילד ולא לפי עשרו של האב, דהיינו שהוא שווה לעני ולעשיר, לאביו של בן יחיד ולמרובה ילדים - נלמד כי כוונתו לצרכי הקיום ההכרחי ממש. אלא, שמעבר לחובה מינימלית זו, חייב האב לספק לילדיו אמצעים לשם קיום רמת החיים אשר הם הורגלו אליה, או שהם ראויים לה. חובה זו, נובעת מדיני הצדקה אשר אף היא חובה משפטית מלאה. היא תלויה ביכולתו של האב. בדין צדקה שווה האם לאב וחיובה תלוי ביכולתה". במקרה דנן קבעה הערכאה הראשונה על בסיס הראיות שבאו לפניה, כי בידי האם יש בקושי כדי סיפוק צרכיה שלה, וגם אלה - בסיוע רשויות הרווחה. לעומת זאת, מצבו הכלכלי של האב איתן. טענתו כי כושר השתכרותו נפגע, נועדה להתחמק מחובתו לזון את בתו, כמו גם רכוש שניסה להעלים. .7לגופו של ענין: (א) אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הראשונה, אלא אם נוכח בית המשפט שלערעור כי לממצאים העובדתיים אין בסיס ותשתית בחומר הראיות או שהערכאה הראשונה שגתה שגיאה עקרונית היורדת לשורשם של דברים בהתייחסות לראיות ולמסקנות שהסיקה מתוכן (ע"א 560/84 נחמן ואח' נ' קופת חולים פ"ד מ(2) 384). (ב) בעניין שלפנינו מתברר, כי לבד מתצהיר האם התומך את תביעת הקטינה, לא הציגה האם ראיות בדבר הסכומים שהוציאה או תשלומים שביצעה. בפני הערכאה הראשונה הציגה האם בעיקר ראיות שנועדו להוכיח את מצבו הכלכלי האיתן של המערער, לעומת גורלה המר, מצב בריאותה ושיעור קצבת הבטחת הכנסה שממנה היא מקיימת את עצמה ואת הקטינה. (ג) מחקירת האם בבית המשפט עולה, כי מיום הגשת התביעה חלו תנודות בסכומים שתבעה, ויש סכומים המתייחסים לתקופה שקדמה להגשת התביעה. (ד) הערכאה הראשונה פסקה לקטינה סכום גלובלי, תוך אזכור מספר מרכיבים שאינם מתיישבים עם עדותה של האם. .8בהעדר פירוט, אין לי אלא לבחון את סבירות הסכום שנפסק. טוען ב"כ המערער, כי בתי המשפט נוהגים להיעזר בטבלאות המוסד לביטוח שנועדו להבטיח תשלום דמי מזונות לפיהן הסכום לילד אחד לחודש הוא 326, 1ש"ח. סבורני כי אין מניעה להסתייע בטבלאות הנ"ל כבסיס לפסיקת צרכים הכרחיים של קטין, כל עוד מדובר בקטין שיש לו קורת גג קבועה, אין לו צרכים מיוחדים ולא הורגל אחרת. במקרה דנן מדובר בקטינה שאין לה קורת גג קבועה, והיא שוהה במעון, כמקובל לגבי קטינים שחוק חינוך חובה לא חל עליהם. אם נאמץ את גרסת המערער, כי אז על הסכום הנ"ל יש להוסיף את חלקה של הקטינה בתשלום דמי שכירות, את התשלום למעון ואת דמי הטיפול, כמפורט להלן: (א) מדור: בפסק הדין נלקח בחשבון הסכום המלא של דמי השכירות בסך 400$, לאור טענת האם כי הסיוע אותו קיבלה עתיד להיפסק בחודש מרס .1999בערעור התברר כי הסיוע לא פסק והוא נמשך ועומד כיום על סך 830ש"ח לחודש. חלקה של הקטינה בדמי השכירות יעמוד על 400ש"ח לחודש מיום הגשת התביעה. (ב) מעון: הסכום של 080, 1ש"ח שנקבה האם בעדותה לפני הערכאה הראשונה התייחס לתקופה שמיום הגשת התביעה עד סוף שנת הלימודים ב- 31.8.98דהיינו, מדובר בסכום כולל של 320, 4ש"ח (הסכום של 500, 1ש"ח הנזכר בתביעה שולם בתקופה שקדמה להגשתה, ולא נתבע על ידה). החל משנת הלימודים 1.9.98ירד הסכום ל- 560ש"ח לחודש, ולכן החל ממועד זה יעמוד על הסכום על סך 560ש"ח לחודש. (ג) דמי טיפול: הסכום הנתבע בסך 300ש"ח כדמי טיפול צנוע, בהתחשב בעובדה שהנטל כולו רובץ על האם משעות אחה"צ ובלילות, כאשר חלק ניכר מזמנה החופשי מוקדש לטיפולים רפואיים. לפי התחשיב הנ"ל מדובר בסך של 586, 2ש"ח לחודש. .9בתחשיב אחר, המתעלם מטבלאות המלל ומעוגן בחומר הראיות, בקשת האם לזקוף מחצית ההוצאות שנתבעו, אינה מופרזת. כלכלה - 750ש"ח לחודש. ביגוד והנעלה - בשים לב שמדובר בקטינה בתהליך צמיחה שדרושים לה בגדי חורף וקיץ לפחות אחת לשנה, סכום של 125ש"ח לחודש אינו מופרז. ארנונה - 32.5ש"ח לחודש. חשמל - 50ש"ח לחודש. מים - 12.5ש"ח לחודש. הוצאות נסיעה - העובדה שהקטינה פטורה מתשלום, אינה סותרת את הצורך של האם לנסוע לצרכי הקטינה. הסכום יעמוד על סך 30ש"ח לחודש. על הסכומים הנ"ל יש להוסיף את ההוצאות למדור, מעון ודמי טיפול כמפורט לעיל. סה"כ - 260, 2ש"ח לחודש. .10לסיכום: הערעור מתקבל חלקית. במקום הסך של 000, 3ש"ח שנקבע בפסק הדין, יבוא הסך של 260, 2ש"ח לחודש, מיום הגשת התביעה (25.3.98). הסכום שנפסק כאמור יוצמד למדד יוקר המחיה הידוע ביום מתן פסק הדין על ידי הערכאה הראשונה (8.4.99) ויעודכן אחת לשלושה חודשים. על הסכומים הנ"ל יש להוסיף את ההפרש בין 080, 1ש"ח ל- 560ש"ח לתקופה מ- 1.4.98עד 31.8.98( 4חודשים), דהיינו 080, 2ש"ח, בתוספת הצמדה למדד יוקר המחיה על בסיס מדד 1.4.98וריבית מ-.1.6.98 קצבת הילדים מהמל"ל תשולם לידי האם בנוסף לכל סכום אחר. הסכום אשר הצטבר בגין העבר ישולם בתוך 10ימים, אם לא שולם עד כה. סכום אשר לא שולם, או שלא שולם במועדו - ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום החיוב ועד לתשלום בפועל. אין צו להוצאות. קטיניםנישואין / חתונהמזונות ילדיםמזונות