קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי התייצבות התובע לדיון:   הנשיא סטיב אדלר   1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת עדנה קוטן ונציגי הציבור גב' פועה דקל ומר דוד דוידי; ע"ב 1428/02), מיום 9.9.2003, המורה על מחיקת תביעתו של המערער וחיובו בהוצאות בסך 800 ₪, עקב אי התייצבותו לדיון שנקבע לאותו יום.   2. עיקרי העובדות:   תחילתו של ההליך בבית משפט השלום בחיפה, בו הגיש המערער תביעה כנגד המשיבה בגין אי העסקתו בשורותיה, כפי שלטענתו הובטח לו (ת.א. 14980/00). בהסכמת באי כח הצדדים, הוחלט על העברת הדיון בתיק לבית הדין האזורי בחיפה (בש"א 7754/02 מיום 9.5.2002). לאחר קיומו של דיון מוקדם בפני הרשם אלכס קוגן ביום 24.11.2002, נקבע דיון המשך לשמיעת התיק בפני השופטת עדנה קוטן ליום 3.6.2003. לדיון זה לא התייצב המערער או בא כוחו (להלן גם - עורך דין סנונו), אלא עורך דין אחר מטעמו - עורך דין דראושה. זה האחרון מסר לבית הדין, כי בנו של עורך דין סנונו אינו מרגיש טוב ועל כן ביקש שיופיע במקומו ויבקש לקבוע את התיק להוכחות. הוא אף הוסיף כי אינו מסוגל לקיים את הדיון, מכיוון שאינו מכיר את התיק. לאור האמור, דחה בית הדין את מועד הדיון המוקדם ליום 9.9.2003, וקבע כי על התובע (המערער בפנינו) להתייצב במועד זה. בהעדר התייצבות של המערער ובא כוחו גם לדיון זה, נמחקה התביעה והושתו על המערער הוצאות משפט בסך 800 ש"ח. מכאן הערעור שבפנינו.   3. טענות הצדדים:   עורך דין סנונו טוען, כי אי התייצבותו לדיון ביום 3.6.2003 נבעה מכך שבנו היה מאושפז בבית חולים, ותומך טענה זו באישור רפואי. את העדר התייצבותו שלו ושל מרשו לדיון ביום 9.9.2003 תולה הוא בטעות אנוש, לפיה תאריך הדיון החדש כלל לא נרשם ביומנו. לדידו, יש לבטל את פסק הדין ולקבוע מחדש את התיק להוכחות על מנת לחסוך מזמנם של הצדדים ושל בית הדין, וכן למנוע תשלום אגרה נוסף שיחול על המערער בגין הגשת תביעה חדשה. המשיבה מצדה טוענת, כי יש לדחות את הערעור, וזאת כיוון שהמערער יכול להגיש תביעתו מחדש, כיוון שמחיקת התביעה אינה גוררת מעשה בית דין. עוד מוסיפה המשיבה, כי עורך דין סנונו התחייב לדאוג להופעת המערער לישיבה ביום 9.9.2003 במכתב מטעמו מיום 9.6.2003, וחרף זאת לא היתה כלל התייצבות מטעם המערער או בא כוחו באותה ישיבה.   4. הכרעה: סוגיית אי התייצבות לדיון מעוגנת בתקנה 49 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, לפיה: "(א) לא התייצבו בעלי הדין או מי מהם בתאריך שנקבע לדיון, רשאי בית הדין לדחות את הדיון או את המשך הדיון למועד אחר ולהזמין את בעלי הדין. (ב) ראה בית הדין שבעל דין שלא התייצב הוזמן כדין, רשאי הוא כמו כן - (1) אם הנעדר הוא התובע - לדחות או למחוק את התביעה;"   הסמכות אם כן, למחוק או לדחות תביעה כאשר התובע לא התייצב לדיון נתונה לשיקול דעתו של בית הדין האזורי. לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בעניין זה. יתרה מזאת, בית הדין נקט באמצעי החמור פחות, בקובעו כי התביעה תמחק ולא תדחה. משמעות הדברים היא שמחיקת התביעה אינה מהווה מעשה בית דין, והמערער יכול להגיש תביעתו בשנית (ראו: ע"ע 300257/98 רחמים לוי - "פדויים" מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (לא פורסם), ניתן ביום 16.10.2001). יתרה מזו, אי-קיום הדיון ביום 9.9.2003 פגע בעבודתו התקינה של בית הדין וכן במתדיינים אחרים, שעניינם היה יכול להתקיים במקום זה של המערער. אכן, בא כוח המשיב הסכים לבקשת הביטול, אולם לא טעה בית הדין קמא כאשר התחשב גם בחשיבות של ניהול דיון תקין.       5. סוף דבר : הערעור נדחה. המערער ישלם לאוצר המדינה הוצאות הליך זה בסך 1,500 ₪.  דיוןאי התייצבות לדיון