בורסיטיס בכתף - ביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בורסיטיס בכתף - ביטוח לאומי:   השופט יגאל פליטמן   1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (בל 281/98; השופטת חנה בן יוסף ונציג הציבור סעדיה שרוני), לפיו נדחתה תביעתו של המערער להכרה בכאבי הצואר והגב מהם הוא סובל וממחלת הבורסיטיס בה הוא לוקה בכתף שמאל, כפגיעה בעבודה על פי תורת הפגיעות הזעירות.   2. בתביעה שהגיש המערער למוסד, הוא טען, כי יש להכיר ב"פגיעה בחוליות גב תחתון" כפגיעה בעבודה, רק זאת ולא מעבר לזאת. לפיכך, אין מקום לבחינת פגיעותיו האחרות, בצוואר ובכתף כפגיעות בעבודה, מה גם שאין תשתית עובדתית מספקת לכך ולא ברור אפילו האופן המדויק בו החזיק והפעיל את מרסס הצבע.    3. לגבי הפגיעה הנטענת בעמוד השדרה המותני, קבע בית הדין האזורי, כי "מעדותו של התובע התקבלה תמונה של ביצוע פעולות הכרוכות במאמצים פיזיים אך לאו דווקא פעולות זהות בצורתן ואופיין."   מסקנתו היתה, כי על פי ה"תשתית העובדתית שבפנינו אין כדי לבסס את הפגיעות הזהות החוזרות ולכן אנו קובעים, כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי הפגימות שמהם הוא סובל ניתנים ליישום במסגרת תורת המיקרוטראומה."   4. בערעורו טען המערער כי אופי עבודתו חייב הרמה חוזרת ונשנית של חלקים במשקל שונה והנחתם על משטח צביעה, כשצביעת כל צד נמשכה בין שעה לשעה וחצי. באותה פעילות של הרמה הוקמה התשתית העובדתית הנדרשת להוכחת מיקרוטראומה, ולפיכך יש מקום למינוי מומחה שישיב לשאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה לעבודה.   המוסד טען מאידך כי דין הערעור להידחות מטעמיו של בית הדין האזורי.   5. אשר לדעתנו -   א. מתיאור עבודתו של המערער בהודעתו למוסד עולה, כי המאפיין את עבודתו בתור צבעי במפעל אורמת, היה, התנועה החוזרת ונשנית הלוך ושוב עם מרסס הצבע שהחזיק בידיו ולאו דוקא תנועות הכיפוף וההרמה הבלתי תדירות של נטילת החלקים אותם צבע.   ב. משאלה הן העובדות אין מקום להתערבותנו בפסק דינו של בית הדין קמא לפיה, המערער לא הרים הנטל להוכחת המיקרוטראומה הגבית.     6. סוף דבר -   א. לאור האמור דין הערעור, ככל שהוא נוגע לפגיעה בעמוד השדרה המותני בלבד, להידחות ללא צו להוצאות.   ב. אין לחתום את הדברים מבלי להסב שימת לב המערער, לזכותו להגיש תביעה למוסד להכרה בפגיעתו בצוואר, בכתף שמאל, בדרכי הנשימה ובעור, כפגיעה בעבודה על פי רשימת מחלות המקצוע ועל פי תורת המיקרוטראומה.   השופט עמירם רבינוביץ   1. קראתי את דברי חברי, השופט יגאל פליטמן, ומצאתי לנכון להוסיף דברים אחדים.   2. בתביעה שהגיש המערער למוסד לביטוח לאומי (להלן- המוסד) כתב דברים אלה:   "עבודתי היתה כרוכה בהרמה והורדה של קונסטרוקציות ברזל כבדות למעמד לשם צביעה. זו פעולה פיזית קשה שחזרתי ועשיתי יום יום ובכל יום מספר פעמים רב".     בסעיף "מהות החבלה (שבר, מכה) והאבר שנפגע" שבטופס התביעה הנ"ל נרשם "פגיעה בחוליות גב תחתון".   3. ממקרא דברים אלה אנו למדים, שהמערער לא כלל בטופס התביעה שלו למוסד טענה לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי ובכתף, וגם אין בתיאור החבלה שבטופס התביעה הנ"ל כל התייחסות לעבודתו עם אקדח הצבע, או טענה לחבלה בעמוד השדרה הצווארי ובכתף כתוצאה מעבודה זו. יחד עם זה, המוסד לא טען בכתב ההגנה, שהתביעה לבית הדין בנושא זה מוקדמת, וגם בהודעות לחוקר המוסד ובמהלך הדיון בבית הדין האזורי הושמעו ראיות לגבי הטענה לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי ובכתף כתוצאה מעבודתו של המערער עם אקדח הצבע. חברי, השופט יגאל פליטמן, צודק, כי הדרך הנכונה במקרה זה היא להגיש תביעה נפרדת למוסד ביחס לטענה לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי ובכתף כתוצאה מעבודת המערער עם אקדח הצבע, לאור העובדה, שהמערער לא כלל עניין זה בתביעתו למוסד. כשלעצמי, סברתי, שדי בתשתית העובדתית הקיימת כדי להעבירה להיוועצות במומחה-יועץ רפואי, אך חברי, השופט יגאל פליטמן, סובר שעדיף למערער עצמו לעבות את התשתית העובדתית בעניין זה על ידי הגשת תביעה נפרדת ביחס לכתף ולעמוד השדרה הצווארי. לא מצאתי סיבה מספקת להגיע למחלוקת בעניין זה, לאור העובדה שבדרך המוצעת על ידי חברי, השופט יגאל פליטמן, לא נפגע המערער.   4.א. אני מסכים עם חברי, השופט יגאל פליטמן, שאין בחומר הראיות די כדי לבסס תביעה למיקרוטראומה שגרמה לפגיעה בגב התחתון.   ב. מחקירתו הנגדית של המערער עולה כי המערער מעלה על "הסטנד" בין 20 ל-50 חלקי טורבינה, כשמספר החלקים תלוי במשקלם, צובע אותם ומורידם בתום הצביעה. יש לציין, כי חלקים במשקל של עד 50 ק"ג מעלה המערער ללא עזרה. תהליך הצביעה של חלקי הטורבינה שהועלו על "סטנד" בצד אחד נמשך בין שעה לשעה וחצי, כאשר על המערער לצבוע 4 צדדים של אותם חלקים. יוצא איפוא, שצביעת כל מכסת החלקים שעל ה"סטנד" נמשכת בין 4 ל-6 שעות. הווה אומר שהמערער מעלה ומוריד רק פעמיים ביום עבודה של 8 שעות את החלקים הנצבעים עם מרווח בין פעולה אחת כזו לשניה של לא פחות מ-4 שעות. הפסקה זו אינה אופיינית למיקרוטראומה, ולכן בדין נדחתה תביעת המערער בנושא זה.       סגנית הנשיא אלישבע ברק   אני מסכימה.   נציג עובדים יעיש יהודה   אני מסכים.   נציג מעבידים קורט גבור   אני מסכים.   סוף דבר - הערעור נדחה כאמור בחוות דעתם של השופט יגאל פליטמן והשופט עמירם רבינוביץ.  כתפייםביטוח לאומי