בבקשה נטען, כי הבורר, עו"ד ש. סירקיס, התפטר אמנם מתפקידו מסיבות שונות שאין עניינן לכאן, ואולם התובע, במכתב מיום 20/12/95, אמר כי יפנה לבית המשפט למינוי בורר חלופי. במקום לעשות כן, הגיש התובע תובענה לבית המשפט. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול בוררות עקב התפטרות הבורר: 1. בפני בקשה לעיכוב הליכים ולמינוי בורר. הבקשה מוגשת על-ידי הנתבע, אשר טוען כי בין הצדדים קיים הסכם בו נקבע כי חילוקי הדעות שביניהם, בנוגע לשכר הטרחה שעל הנתבע לשלם לתובע, יידונו בבוררות. המדובר בהסכם מיום 3/12/95, לפיו "הואיל והצדדים מעוניינים לפתור את חילוקי הדעות בבוררות", ממונה עו"ד ש. סירקיס לפסוק בחילוקי הדעות שביניהם. בבקשה נטען, כי הבורר, עו"ד ש. סירקיס, התפטר אמנם מתפקידו מסיבות שונות שאין עניינן לכאן, ואולם התובע, במכתב מיום 20/12/95, אמר כי יפנה לבית המשפט למינוי בורר חלופי. במקום לעשות כן, הגיש התובע תובענה לבית המשפט. עוד נטען, כי לאחר הגשת התובענה הוסכם, כי הצדדים יפנו במשותף לראש לשכת עורכי הדין על-מנת שימנה בורר חלופי, אולם בסופו של דבר עניין זה לא הסתייע עקב דרישתו של התובע, כי הנתבע יפקיד כתנאי לקיום הבוררות מחצית מסכום התביעה בקופת בית המשפט. הנתבע מוסיף וטוען, כי בישיבת קדם המשפט בתאריך 9/2/99 הסכימו הצדדים להעביר את התיק להליך של גישור או בוררות בפני כב' השופטת (בדימ') קובל. אמנם גם הליך זה לא עלה יפה בשל סירובה של כב' השופטת (בדימ') קובל לשמש כבוררת; אולם יש בכך כדי להעיד על עצם ההסכמה לבוררות. 2. התובע טוען, בין היתר, כי הפניית הסכסוך בינו לבין הנתבע לבוררות אינה יכולה להיעשות אלא בהסכמתו. התובע טוען, כי עתה הוא איננו מסכים להליך בוררות, ולא ניתן לכוף זאת עליו. אשר להסכם הנ"ל מיום 3/12/95 נטען, כי לא ניתן לחייב את התובע להסכים לבורר אחר מלבד עו"ד סירקיס, ובקשתו היא כי בית המשפט יהא ה"בורר" בין הנצים. 3. אני סבורה כי דינה של הבקשה להידחות, ולהלן אבאר טעמי. 4. כמבואר לעיל, נסמכת בקשתו של הנתבע על הסכם הבוררות שנערך בין הצדדים ביום 3/12/95, בו מונה עו"ד סירקיס כבורר בסכסוך בין הצדדים. עו"ד סירקיס התפטר מתפקידו בתאריך 14/12/95. בורר חלופי לא התמנה בהסכמת הצדדים ולא הוגשה גם בקשה על-ידי מי מהם למנותו. בתאריך 6/12/98, כשלוש שנים לאחר עריכת הסכם הבוררות, הוגשה התובענה שבפני. התפטרותו של עו"ד סירקיס מתפקידו כבורר לא הביאה לפקיעת הסכם הבוררות. סעיף 1 להסכם הבוררות הנ"ל קובע: "הצדדים ממנים את עו"ד ש. סירקיס לפסוק בחילוקי הדעות שביניהם...". התפטרותו של בורר מביאה את הסכם הבוררות לידי סיום רק במקרה בו הצדדים הגיעו לכלל הסכמה בדבר בוררות אך ורק בשל אישיותו של הבורר, היינו, כאשר זהות הבורר מהווה יסוד מהותי של הסכם הבוררות. עצם הזכרת שמו של הבורר בגוף ההסכם איננה הופכת אותו לבורר ייחודי, ועל מנת שההסכם עצמו יפקע כאשר הבורר הנקוב בו אינו יכול לשמש כבורר, יש צורך בהוראה מפורשת בהסכם בענין זה (ראה: ס. אוטולנגי, בוררות - דין ונוהל, מהדורה שלישית - מורחבת, תשנ"א, בעמ' 104). כאשר התפטרותו של הבורר או אי קבלת הכהונה על ידו אינם מביאים לפקיעתו של הסכם הבוררות, יש לנהוג על-פי סעיף 12(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח1968-, הקובע: "נתפנתה כהונתו של בורר, אם עקב התפטרותו או פטירתו ואם עקב העברתו מתפקידו, יחולו הוראות הסעיפים 8 עד 10 על מינויו של בורר-חליף, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות". מהסכם הבוררות שבפני אין משתמעת "כוונה אחרת". בעלי הדין לא הסדירו במפורש מה תהא תוצאת התפטרותו או הפסקת כהונתו של הבורר המוסכם. "אכן, כשהצדדים מתכוונים לייחד את הסמכות לשמש בורר לפלוני דווקא, אם משום אמון מיוחד בו ואם בשל תפקיד מיוחד שהוא נושא, וכוונתם היא שאם הלה לא ישמש כבורר יבוטל הסכם הבוררות והצדדים יוכלו לפנות ולהתדיין בבית המשפט בלבד, עליהם להעלות הסכמה כזו על הכתב" (ע"א 853/91 גדעון בקל נ' אגודה שיתופית נהלל, פ"ד מח (1) 775, בעמ' 781). לפיכך, משהתברר לצדדים בתאריך 14/12/95 כי עו"ד סירקיס לא ישמש כבורר בסכסוך שביניהם, היה עליהם למנות בהסכמה בורר אחר, ובהעדר הסכמה לפנות לבית המשפט לפי סעיף 12(א) הנ"ל לחוק הבוררות. כפי שכבר הוזכר, איש מן הצדדים לא פעל למימוש הסכם הבוררות מיום 3/12/95. רק עתה, בעקבות התובענה שהגיש התובע, טוען הנתבע בשמו של הסכם הבוררות שנזנח לעיכוב הליכים ולמינוי בורר חלופי. 5. בנסיבות שתוארו, כאשר חלף זמן רב מאז התפטר הבורר ועד שהוגשה התובענה, מבלי שבעלי הדין נקטו בצעדים הנדרשים לשם מינוי בורר חלופי תחתיו, יש לקבוע כי הצדדים להסכם הבוררות זנחו אותו והסכימו על ביטולו. על הסכם בוררות חלים דיני החוזים הכלליים עד כמה שאין בחוק הבוררות הוראות מיוחדות הגוברות עליהם (ראה ס. אוטולנגי, שם, בעמ' 6-7). סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי),התשל"ג1973- מעגן בחוק החרות את עקרון חופש הצורה, אשר מכוחו ניתן לכרות חוזה, לשנותו או לבטלו בכתב, בעל פה או בהתנהגות, היינו בכל צורה בה חפצים הצדדים להסכם, אלא אם כן צורה מסויימת היא תנאי לתוקפו של ההסכם. כוונת הצדדים לבטל את החוזה שביניהם עשויה להילמד גם מהתנהגותם לאחר כריתתו. זהו ביטול מכללא. כך, כאשר מהתנהגותו של הצד אשר נפגע מהפרת החוזה משתמעת כוונה לבטל את החוזה, אין צורך בהודעה מפורשת פורמלית על כך אלא אפשר להסיקה מהתנהגות הנפגע (ע"א 557/75 אמיר אגקי נ' מרדכי כהן, פ"ד ל(2) 64, 73; ע"א 1407/92 י.ח. ייזום והשקעות בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(3) 45, 54). באותו אופן, יתכן ביטול הדדי על-ידי התנהגות שני הצדדים לחוזה אשר משקפת גמירות דעת להביאו לכלל סיום (ראה: ע"א 306/85 DATALAB MANAGEMENT Pty. Ltd ואח' נ' פולק אינטרנשיונל בע"מ, פ"ד מג (2) 309, 314-313, שם נקבע כי בנסיבותיו של אותו עניין ניתן להסיק מהתנהגותם של הצדדים על ביטול הדדי של החוזה על-ידי שני הצדדים לו; ע"א 4946/94 אגברה נ' אגברה, פ"ד מט (2) 508, 515-514, שם הוחלט על ביטול מכללא של הסכם לתשלום מזונות מכוח חזרתם של בני זוג לחיים משותפים). 6. בתחום הספציפי של דיני הבוררות, סבורה פרופ' אוטולנגי, בעקבות הדין האנגלי, כי יש מקום לכך שבית משפט יקבע כי הסכם בוררות פקע, כאשר קיים מחדל של התובע או של שני הצדדים בקיום הליכי הבוררות, אשר נמשך מעבר לתקופה סבירה. בית המשפט לומד מכך על קיומה של הסכמה מכללא לביטול הסכם הבוררות (ס. אוטולנגי, שם, בעמ' 106-105). 7. בענייננו, לאחר התפטרותו של עו"ד סירקיס מתפקידו כבורר לא עשה איש מן הצדדים להסכם הבוררות דבר כדי למנות בורר חליף ולהמשיך בהליך הבוררות. התובע, במכתבו מיום 20/12/95 אמר כי יפנה לבית המשפט בעניין זה, ואולם הוא לא עשה כן. אף הנתבע היה רשאי לפנות ביוזמתו ולבקש מינוי בורר חלופי, ואולם אף הוא לא עשה כן. סיכומם של דברים, חלוף הזמן מאז חתימת הסכם הבוררות ומחדלי הצדדים בקיומו, מלמדים על ביטול ההסכם מכללא בדרך של התנהגות, כך שלא ניתן לשוב היום ולבקש להחיות את ההסכם שמת מוות טבעי במועד כלשהו בשלוש השנים שחלפו מאז נחתם ועד שהוגשה התובענה שבפני. בשולי הדברים אוסיף, כי לא ניתן לראות בהסכמת הצדדים להליך של גישור או בוררות בתוך כתלי בית המשפט בפני כב' השופטת (בדימ') קובל, משום חזרה להסכם הבוררות המקורי מיום 3/12/95. המדובר בהסכמה אד-הוק להליך שלא צלח. כשלון ההליך החזיר את התובענה לשולחנו של בית המשפט. 8. על יסוד האמור לעיל, החלטתי לדחות את הבקשה. הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכר טירחת עו"ד בסכום כולל של 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. 9. לנוכח האמור לעיל, יש להמשיך בבירור התובענה על-פי סדרי הדין הרגילים כמפורט להלן: א. העדויות הראשיות של הצדדים ועדיהם בתיק זה, לרבות חוות דעת מומחים, אם יש כאלה, יוגשו בתצהירים. כל האמור בהחלטה זו ביחס לתצהירים ולמצהירים יחול גם על חוות דעת המומחים ועל המומחים. ב. לתצהירים יצורפו העתקים צילומיים של כל מסמך שכל צד מבקש להגיש אשר יסומנו בראשי תיבות של שם המצהיר ובמספרים עוקבים. ג. הדברים שיובאו בתצהירים והמסמכים שיצורפו אליהם כאמור, יחשבו כקבילים על תנאי, דהיינו, אם לא תהיה התנגדות של הצד שכנגד. אם תהיה התנגדות, יחליט בית המשפט לאחר שמיעת ב"כ הצדדים. ד. אם לא יעלה בידו של מי מהצדדים להגיש תצהיר מטעם אחד מעדיו, יכלול בתצהירו פרטים בדבר שם העד, נושא עדותו והסיבה לכך שלא ניתן היה להגישה בתצהיר, כולל פרוט הנסיונות והפעולות שנעשו בקשר לכך. ה. כל אחד מהמצהירים יתייצב לחקירה נגדית על תצהירו במועד שיקבע להוכחות, אלא אם כן הצד שכנגד יוותר על חקירתו. ו. תצהירי העדות מטעם התובע יוגשו תוך 30 יום מיום המצאת ההחלטה. תצהירי העדות מטעם הנתבע יוגשו תוך 30 יום מיום שיומצאו לידי בא כוחו תצהירי התובע. כל צד ימציא למשנהו עותק מתוך התצהיר שהוגש על ידו, ויציין את עובדת ההמצאה על העותק שיוגש לתיק בית המשפט. ז. התיק נקבע לקדם משפט ליום 9/2/2000 בשעה 08: 30, בין היתר כדי לוודא שכל התצהירים הוגשו ושניתן לקבוע את התיק להוכחות. במועד קדם המשפט תישמענה כל בקשות הביניים ותועלה כל טענה שתהיה, אם תהיה וביחס לתצהירים. יישוב סכסוכיםבוררבוררותהתפטרות