ביקורת מס בקונדיטוריה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסילת ספרים בגין אי רישום תקבול / ביקורת מס קונדיטוריה:

א. ההליך ועמדת המשיב.
זהו ערעור על פסילת ספרי המערערת לשנת המס 1999.
המערערת מנהלת חנות ברח' ויצמן בעכו, בה נמכרים דברי מאפה (להלן:ב "החנות").

המשיב פסל את ספריה של המערערת בשל אי רישום תקבול בסך 150 ש"ח.

גירסת המשיב בענין זה היא כדלקמן:ו
בתאריך 10.5.99 נערכה ביקורת ניהול פנקסים בחנות של המערערת, בה נמכרים דברי מאפה וקונדיטוריה.
על יד הקופה הרושמת נמצא צ'ק "פתוח" על סך 150 ש"ח, כלומר לא רשום עליו לפקודת מי הוא נעשה. בבדיקה במערכת הספרים הצ'ק לא נמצא רשום.

הסברי העובדת שנכחה במקום היו:נ
"בשעה 15.30 אחרי הצהריים באה לקוחה ולקחה 3 טורטים ושילמה בצ'ק ע"ס 150 ש"ח, אבל אני לא יכולה לקבל צ'קים בלי בעל הבית, הוא צריך לבוא בערב בשעה 18.30 - 18.00 ואז הוא רושם את הצ'ק בקופה.
אני לא רושמת צ'קים בקופה לכן אני לא רשמתי את הצ'ק הזה".

הסברי קורנגולד עידן מבעלי החברה, טלפונית, היו:ב
"בדרך כלל אנחנו לא מקבלים צ'קים אבל זאת שכנה והעובדת לא ניסתה להעלים את הצ'ק. גם מחר הלקוחה בודאי תרצה גם חשבונית. ההוראה שלי לא לקבל צ'קים ולכן ההוראה שלי שהעובדת תחכה עם הדפסת הצ'ק עד שאני אגיע".

נמצאו 2 ליקויים נוספים:ו

  1. אי הצעת תלוש קופה רושמת ללקוחות.
  2. הרישום בספרי הקבלה/חשבונית אינו לפי סדר כרונולוגי.


בתאריך 29.7.99 נערך שימוע אצל סגן פ"ש שלא שוכנע שקיימת סיבה מספקת לאי רישום התקבול, לכן השיטה שקיבלה ביטוי בהוראת בעל הקונדטוריה הינה בניגוד להוראות הנציב בדבר ניהול פנקסים.
אי לכך נשלחה למערערת הודעה על פסילת פנקסים לפי סעיף 145ב'(א)(1).

ב. עמדת המערערת.
המערערת בנימוקי הערעור טוענת כדלקמן:נ
מזה תקופה ארוכה, ולאור ניסיון המערערת המר עם המחאות חוזרות, אימצה לעצמה כלל, לפיו אינה מקבלת המחאות, בשום דרך או צורה, כתקבול עבור סחורה שהיא מוכרת. המערערת אף הנחתה כל עובדיה ו/או המוכרים כי אסור להם, בתכלית האיסור, קבלת המחאות.
ביום 10.5.99, עת שעבדה העובדת לרמן מרגליטה, כמוכרת בעסק המערערת, ניגשה אליה הבת של השכנה של בעל מניות של המערערת ורכשה עוגה (להלן:ב "הקונה"), אשר הוזמנה מבעוד מועד, לאירוע שאורגן על-ידי ועד המורים של בית הספר ע"ש בן צבי בעכו.
הקונה, אשר מיהרה לאירוע בבית הספר ע"ש בן צבי, הסמוך לעסק המערערת, מסרה למוכרת, המחאה מטעם ועד המורים, עבור העוגה. העובדת, בת ה- 56, עולה חדשה מברית המועצות לשעבר, סירבה לקבל את ההמחאה, בהתבסס על ההוראות והנוהלים של המערערת.
הקונה, שכאמור מיהרה לאירוע, לא קבלה את ההמחאה בחזרה ויצאה בריצה תוך שהיא משאירה את ההמחאה מונחת על הקופה אצל המוכרת.

מבחינת המוכרת, לא היה כאן תקבול, והיא השאירה את ההמחאה על קופת העסק, עד שיכנס מי מבעלי המערערת ויאשר את התקבול ו/או עד החזרת ההמחאה לקונה, שכן לא היה למוכרת מה לעשות בהמחאה.

ההמחאה נותרה במקום על הקופה, בפני כולם, לא הוסתרה ולא ניסה מאן דהוא להעלימה. מבקרי המשיב, שבקרו בעסק באותו יום, לא התאמצו כדי לגלותה.

בינתיים, הגיעו המבקרים מטעם המשיב וביקשו לבדוק את הספרים ומצאו את התקבול. למבקרים ולמשיב הובהרו נסיבות האירוע וכן הוסברה להם שיטת העבודה של המערערת, וכי אינה מקבלת המחאות בכלל. ספרי המערערת הוצגו בפני המשיב, כדי שיבדוק כי אין תקבולים של המחאות בכלל.

ועוד, נטען בפני המשיב, כי ההמחאה הונחה על קופה בעסק, וכי אם היתה כוונה לא לרשום את התקבול, לא היו מניחים את התקבול על הקופה בכניסה לעסק. המוכרת, הגיעה למשרדי המשיב והסבירה נסיבות "התקבול".

המערערת, אינה חולקת על כך, כי יש לרשום תקבול, בין אם מדובר בהמחאה ובין אם מדובר במזומן, מיד עם קבלתו. במקרה עסקינן לא היה תקבול. עצם הנחה ההמחאה בפני המוכרת, ו"לרוץ" לאירוע, מבלי להקשיב להפצרות המוכרת, אינה עושה אותה המחאה לתקבול.

המערערת תטען, כי תקבול, שחלה על מקבלו חובת הרישום, צריך לקיים שני תנאים מצטברים:ו
אחד:נ הוצע על-ידי הקונה/משלם, בגין עסקה במהלך העסקים של העסק.
שני:ב ההצעה התקבלה על-ידי מוכר/מקבל.

המערערת תטען, כי בנסיבות הענין, לא מתקיימים שני התנאים המצטברים הנ"ל. אכן הניחה הקונה המחאה על קופת העסק, אבל המוכרת לא הסכימה לקבלה. מכאן, שהתנאי השני לא התקיים. על כן לא היה כאן תקבול שחייב המערערת ברישומו.
לחילופין, היתה סיבה מספקת לאי רישום תקבול, וכי היה על המשיב לבטל את הפסילה לאחר שערך למערערת שימוע. עפ"י האמור לעיל, קיים ספק מסוים בשאלה האם הנחת ההמחאה על קופת העסק וסירוב המוכרת לקבלו, היה תקבול או לאו. מכאן, יש להחיל את ההלכה שבע"א 1999/92 אליהו חדד נ. פ"ש נתניה מיסים ט2/ (אפריל 1995), לפיה טעות במצב המשפטי תוכר כסיבה מספקת לרישום תקבול.
המערערת פנתה למספר אנשי מקצוע, אשר היו חלוקים בדעותיהם, האם היה במקרה הנדון תקבול, והאם נחשבת ההמחאה כתקבול. מכאן ברור, כי קיים חשש, שאדם סביר בנסיבות הענין, היה מתלבט בו, על כן, קיימת למערערת סיבה מספקת לאי רישום תקבול, שכאמור מוכחש מכל וכל.

אשר לאי הוצאת תלוש קופה, טוענת המערערת, כי נימוק זה הועלה לראשונה בנימוקי השומה וכלל לא עלה שימוע. ועל כל פנים, ליקוי זה אינו מהווה עילה לפסילת ספרים.

ג. הראיות.
המשיב הגיש תצהירים של מבקרי הספרים, מר אריה שאול ודרורה סדן, שערכו את הביקורת. לתצהיריהם צורף גם דו"ח הביקורת. הם חוזרים על האמור בנימוקי השומה ומדגישים, כי העובדת בהסבריה מעולם לא ציינה, כי משנמסרה לידיה ההמחאה סרבה לקבלה, או כי הלקוחה יצאה בריצה מהעסק, תוך שהיא מותירה את ההמחאה על הקופה.
עוד הם מוסיפים בתצהיריהם, כי הם לא הסתפקו בתשובתה הנ"ל של העובדת ומצאו לנכון לפנות טלפונית לבעל העסק שציין, כאמור בפרוטרוט בדו"ח הביקורת, כדלקמן:ו
"בדרך כלל אנחנו לא מקבלים צ'קים אבל זאת שכנה והעובדת לא ניסתה להעלים את הצ'ק, גם מחר הלקוחה בוודאי תרצה גם חשבונית, ההוראה שלי לא לקבל צ'קים, ולכן ההוראה שלי שהעובדת תחכה עם הדפסת הצ'ק עד שאני אגיע".

כן אומרים המבקרים, כי בתום הביקורת, בשעה 17.40, הקריאה המבקרת, הגב' דרורה סדן, לעובדת, את כל דו"ח הביקורת על ממצאיו והיא חתמה עליו בשלושת עמודיו.

כמו כן, הוגש תצהיר של מר דוד ביטון, מנהל תחום ניהול פנקסים בפקיד שומה עכו.
עד זה מציין, כי ספריה של המערערת נפסלו בעבר בשל אי רישום תקבולים בשנים 94, 95 ו- 97.

מטעם המערערת הוגשו תצהיר מנהל המערערת ושל העובדת לרמן מרגריטה, החוזר על הנאמר בנימוקי הערעור.
הגב' לרמן נחקרה על תצהירה (ישיבה 17.1.01). היא אמרה בחקירתה, כי בעל העסק עידן קורנגולד לא נמצא בעת הביקורת (ע' 1).
הלקוחה נטלה שלושה טורטים במחיר של 150 ש"ח (ע' 2).
היא לא הכירה את הלקוחה קודם. היא סירבה לקחת שיק ממנה ואז החלה הלקוחה לעשות רעש בחנות ואמרה שהיא מכירה את הבת של גב' לרמן שהיא שכנתה.
הלקוחה זרקה את השיק בקופה והלכה עם העוגות. קודם, לקחה שתי עוגות ואח"כ את העוגה השלישית (ע' 3-4). היא לא ניסתה למנוע מהלקוחה לקחת את העוגות, שכן הלקוחה אמרה שהיתה הזמנה (ע' 5).

מר עידן קורנגולד אמר בחקירתו, כי העוגות הוזמנו 3 ימים קודם הביקורת. הלקוחה שמה אסייג אניה, שהיתה מורה בביה"ס בן צבי וכיום היא גימלאית, היא בתה של שכנתו (ע' 8).
בהמשך הוא אומר, שמי שהזמין את העוגות היא השכנה שהיא כיום גימלאית, אך מי שבא לקחת את העוגה היתה בתה של אותה שכנה (ע' 9).
השיק היה של ביה"ס והוא נפדה על ידו (ע' 10).
בהמשך הוא אומר, שהשיק היה של ועד המורים (ע' 10).

הגב' סדן אמרה בחקירתה, כי שילמה בגין קניית הביקורת במזומן. היא לא זוכרת אם היא שילמה בדיוק את הסכום הנדרש או קיבלה עודף (ע' 5). השיק נשוא הדיון היה מונח ליד הקופה בצד שמאל כשהוא גלוי לעין (ע' 15). היא לא כפרה בכך שהיתה מודעה בעסק, כי לא מקבלים שיקים (ע' 16).

מר ביטון אמר בחקירתו, כי יתכן שהעסק הומה אדם בימי שישי (ע' 13). הביקורות נערכו גם בעבר בימי שישי כי זהו יום של פעילות (ע' 14). הוא לא בדק אם בתקופה קודמת לביקורת נתקבלו שיקים בעסק (ע' 14).

ד. דיון ומסקנות.
1. אין חולק על עצם המצאותו של שיק ליד הקופה ע"ס 150 ש"ח שלא נרשם בקופה, לפחות במשך 10 הדקות בהן שהו המבקרים בעסק.

2. אין גם מחלוקת שהשיק גילם תמורה בגין מכירה של עוגות ובתור שכזה, אין מנוס מקביעה שמדובר בתקבול עסקי.

3. השאלה היחידה במחלוקת היא, האם היתה "סיבה מספקת" לאי הרישום הנעוצה בכך שהתשלום בדרך זו נכפה על עובדת המערערת שלא לרצונה ובלי שתינתן לה ההזדמנות שלא לקבלו, והאם בנסיבות אלה ההמתנה של העובדת לקבלת הוראות ממעבידה מר עידן קרונגולד, היתה מוצדקת?

4. נטל ההוכחה בדבר קיומה של "סיבה מספקת", מוטל על שכם המערערת.

לדעתי, לא עמדה המערערת בנטל המוטל עליה במישור העובדתי. ואלה נימוקי:נ,
(א) לא הוצג השיק עצמו שיכול היה לאשש את גירסת המערערת, כי השיק לא היה של אדם פרטי אלא של ועד המורים.

(ב) לא הוזמנה הבת של השכנה כדי לאשר את הגירסה של כפיית התשלום בשיק דוקא.

(ג) הסיפור עצמו אינו מתקבל על הדעת. הבת של השכנה נטלה את שלושת העוגות ב"שתי נגלות" ובנסיבות אלה, ניתן היה להחזיר לה השיק שלא רצו לקבלו.

(ד) גירסת העובדת כפי שהיא מופיעה בדו"ח הביקורת, שונה מהגירסה שלה בבית המשפט. מדו"ח הביקורת עולה, שלא היה איסור גורף לקבל תמורה בשיק, אלא רק הרישום של אותם שיקים צריך להעשות על ידי בעל הבית.

בדברי ההסבר, אין מופיעה מילה וחצי מילה, על התנגדות לקבלת השיק ועל העמדת העובדת בפני "עובדה מוגמרת" של שימת השיק ליד הקופה ו"בריחה מהמקום" עם שלוש עוגות טורט.

(ה) לבסוף, כאשר מדובר בהליך אזרחי, להבדיל מפלילי, אין להתעלם לגמרי מפסילות קודמות עקב אי רישום תקבולים שיש בהן כדי להחליש את גירסת המערערת שאנשיה פעלו בתום לב.

(ו) לא התעלמתי מכך שהשיק הושם במקום גלוי לעין, וכן שמדובר ביום שישי שבו יש לחץ עבודה אצל המערערת, אך לא תמיד העובדה ש"עבריין" אינו מסווה את פעילותו ה"בלתי חוקית" מצביעה מניה וביה על כך שהיה תם לב.

בכל מקרה, אם הנחה בעל הבית את העובדת, לא לרשום שיקים מיד עם קבלתם כפי שנטען בדו"ח הביקורת, הרי יש בכך הנהגת שיטת עבודה לא נאותה ובכך די כדי להמנע מהתערבות בהחלטה בדבר הפסילה.

הערעור נדחה.
המערערת תשלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סרבן מס

  2. הקילת מס

  3. ערעור מס קניה

  4. מס ששולם בחסר

  5. עיקול החזרי מס

  6. השבת מס בולים

  7. החזר מס בולים

  8. נוסח ערעור מס

  9. ביטול מס בולים

  10. מה זה אמנת מס ?

  11. מבצע מס וחלילה

  12. עורך דין מס קניה

  13. ערעור על כפל מס

  14. עורך דין מס רכוש

  15. החזר מס על קרקע

  16. עקרון רציפות המס

  17. החזר מס יבוא רכב

  18. מס על יבוא דגים

  19. ערעור מס של מאפיה

  20. מס רכוש נזק עקיף

  21. תביעה נגד יועץ מס

  22. מדד שלילי החזרי מס

  23. העלמת מס בעל מספרה

  24. העלמת מס הרמת מסך

  25. תביעה לקבלת החזר מס

  26. זיכוי ממס על תרומות

  27. גביית יתר מס בולים

  28. תשלום מס רכוש ביתר

  29. נטל ההוכחה בתביעות מס

  30. טענת השתק בדיני מיסים

  31. נטל ההוכחה בערעור מס

  32. מס בולים על קניית רכב

  33. ראיות חדשות בערעור מס

  34. מס על הלוואה ללא ריבית

  35. חוק מס מעסיקים בשטחים

  36. שימוע לפני הטלת כפל מס

  37. נוסחה אחידה לחישוב מס

  38. התחמקות ממס על סיגריות

  39. מס על אופציות לעובדים

  40. ביקורת מס בקונדיטוריה

  41. גביית מס קניה שלא כדין

  42. מס על רווח ממכירת מניות

  43. מס קניה על כלים חקלאיים

  44. הטבות מס למעסיקים באילת

  45. מס בולים על פוליסת ביטוח

  46. חוב מיסי ועד של בן ממשיך

  47. סיווג רכב עבודה לצורכי מס

  48. תשלום מס מקביל בגין קצבה

  49. סעיף 11א(2) לפקודת המיסים

  50. הערכת מלאי ביקורת מס בעסק

  51. מס לשכירים על רכב מהעבודה

  52. החזר מס בולים ששולם בטעות

  53. רשות המיסים מול נושה מובטח

  54. הגדרת ''בעל'' בחוק מס רכוש

  55. מס על מכירת סיגריות באילת

  56. ריבית על אי תשלום מס בזמן

  57. אי רישום תקבול ע''י יועץ מס

  58. הקלות מס לתושבי גבול הצפון

  59. מס על קניית מכוניות להשכרה

  60. רישום בספר המיסים המנדטורי

  61. שותפות משפחתית - ביקורת מס

  62. צ'ק ללא שם מלקוח - העלמת מס

  63. המועד הקובע לצורכי מס מכירה

  64. הקלה במס במכירת פעילות ייצור

  65. רישום חלק יחסי במגרש מטעמי מס

  66. פיצוי ממס רכוש בגין הצתת מבנה

  67. פיצויים ממס רכוש על נזק עקיף

  68. תוספת שכר לעובדי רשות המיסים

  69. מס על מכירת פירות של אדם פרטי

  70. העלמת מסמכים במסגרת חקירת מס

  71. אי רישום תקבול במהלך ביקורת מס

  72. ביקורת מס בדוכן שווארמה פלאפל

  73. מס על רווחים מהפקדות לקופות גמל

  74. פסק דין פלילי כראיה בערעורי מס

  75. ערעור מס רכוש לגבי שווי מקרקעין

  76. ערעור על החלטת ועדת ערר מס רכוש

  77. אישור מס רכוש על בעלות במקרקעין

  78. טור ממס לדירת מגורים בבעלות עמותה

  79. כמה מקבלים על התחמקות מתשלום מס ?

  80. גלגול מס על הלקוחות כתנאי להחזר מס

  81. תביעה לתשלום מיסים לעיריית רחובות

  82. סחורה ללא תעודת משלוח - ביקורת מס

  83. חישוב מחזור עסקאות - תקנות מס רכוש

  84. ארנונה ומיסים בגין הפעלת שוק עירוני

  85. אי דיווח על עסקת מקרקעין לרשויות המס

  86. מס על תשלום לעובד בגין תניית אי תחרות

  87. האם צריך לשלם מס על הכנסה ממחילת חוב ?

  88. זיכוי מס בישראל בגין מיסים ששולמו בארה''ב

  89. בדיקת הגיון כלכלי של עסקה ע''י רשויות המס

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשות המיסים

  91. זכות השימוע לפני העברת תיק למחלקת חקירות מס

  92. האם יש מס על משכורת לבני משפחה מרווחים בחברה ?

  93. האם מחילת חוב במועד מאוחר יותר היא עסקה נפרדת המחויבת במס מכוח עצמה ?

  94. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון