קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד תחנת מוניות שירות: 1. המשיבה, עמותה בה מואגדים בעלי מוניות, מפעילה ומנהלת תחנת מוניות שרות מפתח תקוה לתל-אביב וחזרה. המבקש, תושב פתח תקוה, משתמש בשרות המוניות שמפעילה המשיבה' בנסיעותיו הרבות ממקום מגוריו למקום עבודתו, במשרד עורכי דין בתל-אביב. במשך השנים נהג המבקש לשלם עבור נסיעה במונית של המשיבה מחיר הזהה לעלות כרטיס אוטובוס של חב' דן באותו מסלול. הוא סבר לתומו כי המחיר שנגבה ממנו מותר על פי החוק עד שהתברר לו, במסגרת עבודתו כעו"ד, כי המשיבה נהגה להפקיע, במשך כל השנים, את מחיר הנסיעה ולגבות תשלום העולה על זה המותר לפי הצו לפקוח על מחיר מצרכים ושרותים (מחירי נסיעה במונית) 1999.   2. בתובענה שבפני תובע המבקש מהמשיבה את השבת הכספים שגבתה ממנו המשיבה ביתר ושלא כדין. לתובענה צרף המבקש בקשה לאשר את ניהולה כתובענה ייצוגית, אותה הוא ינהל נגד המשיבה, בשם כל המשתמשים, או אלה שהשתמשו בשרות המוניות מפתח תקוה לתל אביב. לפי חישוביו גבתה המשיבה ביתר ושלא כדין, מצבור הנוסעים, סכום של למעלה מ-18 מליון ₪, אשר בהשבתו מבקש הוא לחייב את המשיבה, במסגרת פסק דין שינתן בתובענה הייצוגית אם הגשתה תאושר ע"י בית המשפט.   3. את בקשתו מבסס המבקש על הוראות חוק הגנת הצרכן 1981. לטענתו בהפקיעה את מחירי השרות פעלה המשיבה בניגוד להוראת ס' 2 (א) (13) לחוק. משכך ומשמדובר בהטעיה לפי ס' 2 (א) לחוק קמה לו, לטענתו, הזכות לנהל את תביעתו כתובענה ייצוגית לפי ס' 35 א' לחוק.   ס' 35 א' (א) לחוק קובע: "צרכן או ארגון צרכנים כמשמעותו לפי ס' 31 (ג) (להלן התובע) רשאי לתבוע, בכפוף להוראת פרק זה, בשם קבוצת צרכנים, בעילה אשר על פיה הוא יכול על פי חוק זה לתבוע בשמו ונגד כל נתבע אשר הצרכן רשאי לתבוע בשמו (להלן תובענה ייצוגית)".   תנאי מוקדם, אשר בלתו לא יאשר ביה"מ ניהול תובענה כייצוגית לפי ס' 35 ב' לחוק הוא קיומה של עילת תביעה אישית "על פי חוק זה" לאמור: על מנת להתיר לתובע לנהל את תביעתו כתובענה ייצוגית על פי חוק הגנת הצרכן לא די כי יראה קיומה של עילת תביעה. עליו להצביע על קיומה של עילת תביעה "על פי חוק זה" ועל פיו בלבד, שאם לא כן לא יאשר בית המשפט את בקשתו.   טוען, כאמור, המבקש כי במקרה זה עומדת לו עילת תביעה על פי ס' 2 (א) 13 לחוק שזו לשונו: "2(א) לא יעשה עוסק דבר - במעשה או במחדל בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה (להלן - הטעיה). בלי לגרוע בכלליות האמור יראו וראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה. ........... (13) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושעור הריבית".     עצם הפקעת המחיר מצביעה, לטענת המבקש, על הטעייתו של הצרכן, אשר לא היה מודע להפקעת מחירים זו, בניגוד לצו הפקוח הנ"ל.   4. אין בידי לקבל טענה זו. ס' 2 (א) הנ"ל אוסר להטעות, או לעשות מעשה העלול להטעות צרכן, בכל ענין מהותי בעסקה. הוא מונה שורה של נושאים או עניינים אותם הוא רואה כמהותיים לעסקה שלגביהם הוא אוסר על הטעיה. בס' 2 (א) (13) מורה המחוקק כי: "המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר" הוא ענין מהותי לעסקה ועל כן חל על העוסק איסור לעשות לגביו מעשה "העלול להטעות את הצרכן".   מהו המעשה (או המחדל) שעשה העוסק, קרי המשיבה, אשר עלול היה להטעות את הצרכן - המבקש - במקרה זה. על שאלה זו לא בא מענה של ממש מצד ב"כ המבקש. עצם הפקעת מחיר, היינו גביית מחיר העולה על זה שנקבע בצו הפקוח על מצרכים ושירותים - ועל עובדה זו לא חלקה, למעשה, המשיבה - אף אם בלתי חוקית היא על פי הצו, אינה מצביעה, כשלעצמה ובהכרח, על הטעיית הצרכן או המשתמש בשרות המוניות כטענת ב"כ המבקש בסיכומיו, כמשמעות המונח הטעיה בחוק הגנת הצרכן. העובדה כי המשיבה גבתה מחיר מופקע מנוסעיה במשך שנים, ביודעין (ראה מכתבו של סגן המפקח הארצי על התעבורה מיום 7.4.97 - ת/9), מצביעה על הפרת הוראות החוק מצידה, על כל המשתמע מכך, במישור הדין הפלילי ומקימה, כנראה, למשלמי המחיר המופקע, עילת תביעה אזרחית. עדיין אין בכך להצביע על הטעיית הצרכן המשלם, כמשמעותה בחוק הגנת הצרכן ועל כן אין בעובדה זו, כשלעצמה, כדי להקים למבקש עילת תביעה על פי חוק זה. מעבר לכך: המבקש לא הצביע על מעשה או מחדל ספציפי של המשיבה שהיה בו כדי להטעות, או אשר עלול היה להטעות אותו. אמנם כן, הוא שילם, כך הסתבר לו בדיעבד, מחיר מופקע עבור הנסיעה במוניות המשיבה, אלא שלא עלה בידו להראות כי המחיר המופקע אינו "המחיר הרגיל או המקובל" שגובים בעלי מוניות אחרים המסיעים נוסעים באותו מסלול או במסלול דומה לו, כנדרש על פי ס' 2 (א) (13) הנ"ל.   5. לאור האמור לעיל, סבור אני כי לא ניתן לאשר ניהול תובענה זו כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן 1981 ועל כן דין בקשת המבקש להדחות. משכך יש לדחות על הסף את תביעתו האישית של המבקש שכן אין בסמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בה, בשל סכומה הזעיר, אותו לא טרח המבקש לפרט ולציין בכתב התביעה כנדרש על פי התקנות.   תביעת המבקש - התובע ובקשתו לאשרה כתובענה ייצוגית נדחית. המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך -.20,000 ₪ בצרוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום עד התשלום בפועל.מוניתמונית שירותתביעה ייצוגית