קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להחזר מחצית האגרה: 1. לפני בקשת רשות ערעור משותפת של הצדדים על החלטתו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט הראשי מיבלום; תב"ע נז3/1922/) בה נדחתה בקשתם המשותפת להשבת מחצית האגרה ששילם כל אחד מהם בשל התביעות שהגיש בתיק נז3/1922/. 2. הרקע העובדתי: א. המבקשת הינה חברה ציבורית הרשומה בישראל, העוסקת, בין היתר, בפיתוח, אינטגרציה, שיווק ומכירה של מערכות ראיה ממוחשבות יחודיות המשמשות לבדיקת בדים ולגילוי פגמים בהם בתעשיית הטקסטיל העולמית. ב. המשיבה מס' 3 הינה חברה שהתאגדה בבלגיה אשר נמצאת בבעלותו ובשליטתו של המשיב מס' 1, תושב בלגיה. המשיבה מס' 2 הינה אשת המשיב מס' 1 ושותפתו לעסקים. ג. ביום 24.6.1997 הגיש המשיב מס' 1 תביעה בבית הדין האזורי בחיפה בה טען כי המבקשת הפרה הסכם שכרתה עימו להעסקתו כמנהל השיווק שלה באירופה והעמיד את תביעתו על סך 1,700,000 ש"ח. ביום 30.6.1997 שילם משיב זה אגרה בסך 15,862 ש"ח. ד. ביום 8.10.1997 הגישה המבקשת כתב הגנה בתביעה וכן כתב תביעה- שכנגד כנגד המשיבים בו עתרה לצווי מניעה קבועים כנגד המשיבים ולתשלום פיצויים בגין נזקים שגרמו לה עקב הפרת התחייבותיהם כלפיה. התביעה-שכנגד הועמדה על סך 4,842,407 ש"ח. ביום 8.10.1997 שילמה המבקשת אגרה בגין תביעתה בסך 48,484. ה. ביום 5.11.1997 הגישה המבקשת בקשה לצווים זמניים עד למתן פסק-דין סופי בתביעה-שכנגד שהגישה. המשיבים הגישו את תגובתם לבקשה והתקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים שבסיומו ניתנו הצווים המבוקשים. לאחר מכן הוגש תצהיר מטעם המשיבים התומך בתגובתם לבקשה והתקיים דיון נוסף קצר בצווי המניעה. כמו כן, התקיים דיון נוסף בו נחקרו הצדדים על תצהיריהם והוגשו סיכומים בכתב. ביום 15.4.1998 ניתנה החלטה (השופט הראשי מיבלום ונציגי הציבור בקר וסירוטה) בה נקבע כי הצווים הזמניים שניתנו ישארו על כנם. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור בבית דין זה שנדחתה בעקבות פשרה אליה הגיעו הצדדים. ו. בין לבין הוגש כתב תשובה לתביעה-שכנגד מטעם המשיבים; כתב תביעה נוסף, מיוחד לסוגיית חופש העיסוק, מטעם המבקשת; בקשה מטעם המבקשת כנגד המשיבים לפי פקודת בזיון בית המשפט ותגובת המשיבים לבקשת הביזיון. בקשת הביזיון לא נדונה. ז. ביום 19.6.1998 התקיים דיון מוקדם בתיק העיקרי בו נקבעו סדרים לקיומם של דיני ההוכחות. ח. ביום 19.8.1998 הודיעו הצדדים לבית הדין האזורי על הסכם פשרה וביקשו דחייתן של התביעות כולן בכפוף לפשרה שהושגה. ביום 27.8.1998 ניתן פסק-דין המאשר את הסכם הפשרה והתביעות נידחו ללא צו להוצאות. ט. ביום 14.10.1998 פנו הצדדים לבית הדין האזורי בבקשה משותפת כי תוחזר מחצית האגרה ששולמה על-ידי כל אחד מהצדדים. בהחלטה מיום 20.10.1998 דחה בית הדין האזורי את הבקשה בקובעו: "אין להחזיר אגרות. זאת נוכח ההליכים בתיק, ההחלטה בבקשה לסעד זמני, רוחב הפעילות בתיקים הללו, ולאור שיקול הדעת הנתון לנו בנדון" על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני. 3. לאחר עיון בבקשה המשותפת הנני מחליט לתת רשות ערעור כאשר היועץ המשפטי לממשלה יתבקש להגיש את תגובתו לבקשה. הדיון בערעור יתנהל על דרך סיכומים בכתב כדלהלן: הצדדים להליך זה יגישו את סיכומיהם תוך 7 ימים מיום המצאת החלטה זו; היועץ המשפטי יגיש את סיכומיו תוך 7 ימים מיום קבלת סיכומי הצדדים; כל צד ימציא לצד השני, במישרין, העתק מסיכומיו במקביל להגשה לבית הדיון. אגרת בית משפטאגרה