קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לעיקול חשבון בנק לצורך תשלום מזונות: להלן הנימוקים הטרומיים שהועלו על-ידי ב"כ המשיבה ואשר עלי לדון בהם תחילה. (א) הבקשה היתה צריכה להיות מוגשת בצורת המרצה כאשר היא נתמכת בתצהיר, הכולל בחובו עובדות המראות כי אין למבקש אפשרות לשלם אחרת את המזונות. (ב) הבקשה צריכה להידון, בפני שופט של בית-המשפט המחוזי ולא בפני רשם וכי התהליך הדיוני הנכון היה צריך להיות אחת מן השתיים, פנייה ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע עיקולים פעם נוספת וגבייתם של הכספים המעוקלים בתיק ההוצל"פ, או אישור העיקול תחילה ורק אח"כ אפשר ליתן צו כמבוקש; וכי אישור עיקול הינו בסמכות של שופט ולא רשם. אין ממש באף אחת מן הטענות הטרומיות שהועלו ע"י ב"כ המשיבה כשם שאין ממש לאור יתר הנימוקים שהועלו ע"י ב"כ המשיבה. (ר' ע"א (ת"א) 127/78עידית נ' עידית [1]). מאחר והבעיה הנידונה הינה בעיה משפטית גרידא, אין כל צורך לצרף תצהיר לבקשה. העובדה כי ניתן צו המחייב את המבקש בתשלום מזונות זמניים עולה מתוך התיק, ומספיק בעובדה זו, לצורך הבקשה האמורה. אין אני מיחס כל חשיבות לכך שהבקשה נושאת את הכותרת בקשה ולא נאמר בה כי היא בקשה בדרך המרצה, וחבל שטענה זו נטענה כשם שחבל שהמשיבה, לאור ההלכה בערעור אזרחי ת"א 127/78, לא הסכימה מיד לבקשה. באשר לענין הסמכות. גם כאן אין כל ממש בטענת ב"כ המשיבה. בסעיף 89לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד- 1984(להלן החוק) נאמר: "רשם רשאי ליתן צו עיקול זמני, ולצורך זה צו לאיסור השימוש במעוקל ולשימורו, ורשאי הוא לבטל צווים כאמור". מלשונו של סעיף 89לחוק, עולה בעליל כי לרשם בית-המשפט מוקנות כל הסמכויות בכל הקשור למתן צוי עיקול זמניים, איסור שימוש וביטול עיקולים. ברור בעליל כי משניתנה לרשם הסמכות לבטל צווי עיקול, הרי על אחת כמה וכמה שלאור לשון הסעיף נתונה לרשם הסמכות להורות מה יעשה עם הכספים, ו/או עם הסרת העיקול. גם מן האמור ב-ע"א (ת"א) 127/78 הנ"ל [1], עולה בעליל כי לרשם סמכות להורות כיצד להשתמש בכספים אשר נתפשו בעיקול וליתן הוראות וכל הקשור לשימוש בכספים אלה וזאת לצורך מילוי חיוב של צו המזונות הזמניים. אין, ולא קיים כל צורך מבחינה דיונית, לפנות להוצאה לפועל ולהטיל עיקולים מחדש או להגיש תחילה בקשה לאישור העיקול. העובדה כי הדבר נעשה לטענת ב"כ המשיבה במקרים אחרים, אין בה כדי לקבוע עקרון מחייב כל שהוא. הווה אומר כי דין הטענות הטרומיות של ב"כ המשיבה להדחות. .4למעשה, טענתה היחידה של ב"כ המשיבה, היא כי רק אם היה המבקש מוכיח אי יכולת לשלם את המזונות ממקורות אחרים, הרי רק אז אפשר היה לשחרר כספים מעוקלים לצורך תשלום המזונות. אין ממש גם בטענה זו, והיא כבר נדחתה בהחלטה שניתנה בע"א (ת"א) 127/.78 ב-ע"א הנ"ל נדון ערעור על החלטת כב' הרשם אשר דחה בקשה למתן הוראות על פיהן ישמשו כספים שעוקלו בחשבון בנק לצורך תשלום חיוב במזונות זמניים, הערעור על החלטת הרשם נתקבל וניתן צו כמבוקש. וכך נאמר שם (בעמ' 439מול האות ב): "סבורני כי טענה זו אינה כלל שייכת לשיקולים בדבר עיקול זמני או אפשרות שימוש בכספים שעוקלו והחלטתו של כבוד הרשם אינה צריכה לעמוד". ובהמשך מול האות ד' נאמר: "כאשר מקיים בית-המשפט חיוב לשלם מזונות זמניים אין כל סיבה לקבוע ולהטיל על החייב כי רווחיו ממקורות אחרים, בין אם יש לו כאלה ובין אם לאו, יסלק את החיוב הזמני ואילו כספים שעוקלו לאותה מטרה ישארו מעוקלים" (ההדגשה שלי, א' ה'). מן הראוי גם לציין, כי בתיק בר"ע 107/78 של בית-המשפט העליון (לא פורסם, אולם ההחלטה צורפה לסיכומי המבקש ולבקשתו) נדחתה בקשה למתן רשות לערער על ההחלטה ב-ע"א (ת"א) 127/.78 הווה אומר, יכולתו או אי יכולתו של המבקש לשלם את המזונות הזמנים שחוייב בהם אין לה כל השלכה לענין הנדון בבקשה זו. משעוקלו כספים וניתן צו לחיוב במזונות זמניים אפשר להשתמש בכספים המעוקלים לצורך תשלום המזונות. .5מוסיפה וטוענת ב"כ המשיבה כי בתיק ה"פ 838/85, הוגשה על ידי המשיבה תובענה בה נתבקש צו המצהיר כי המשיבה הנה הבעלים של מחצית מכספים בחשבונות הרשומים ע"ש המבקש לרבות חשבון הפת"מ ע"ש המבקש בבינלאומי - וכי באם ינתן הצו המבוקש הרי פירושו של דבר שלמעשה ישמשו כספים של המשיבה לתשלום מזונותיה היא. בנקודה זו, ומבלי להיכנס למחלוקת שבין הצדדים, הרי לצורך החלטה זו צודקת ב"כ המשיבה, וכל צו שינתן על ידי, יחייב אך ורק למחצית הסכום שעוקל בחשבון הפת"מ ע"ש המבקש בבנק הבינלאומי. בנוסף לנ"ל, לא נראה לי כי יש להשתמש בכספים המעוקלים לצורך תשלום ההוצאות שנפסקו נגד המבקש או לתשלום הוצאות אחרות שהמבקש חוייב בהם בכל הקשור להחזקת הדירה. הכספים המעוקלים, צריכים לשמש אך ורק לתשלום המזונות הזמניים. .6התוצאה היא, איפוא, כי אני מקבל את הבקשה ומורה כי ניתן יהיה לשחרר עד כדי מחצית בלבד מן הכספים שעוקלו בחשבון הפת"מ ע"ש המבקש בבינלאומי לצורך תשלום סכום המזונות הזמניים שהמבקש חוייב בהם וכמובן, בצירוף הפרשי ההצמדה כקבוע בצו הזמני, והנ"ל יבוצע בצורה של הסרת עיקול זמני מדי חודש בחודשו בגובה סכום המזונות הזמניים שהמבקש יהיה חייב לשאת בהם באותו חודש. הוצאות המבקש בסך 000, 100שקל בצרוף הפרשי הצמדה כדין על המשיבה, וזאת ללא קשר לתוצאות המשפט. חשבון בנקבנקעיקולמזונותעיקול חשבון בנק