גילוי כתובת המוכר בלבד - זכאות לדמי תיווך

האם גילוי כתובת המוכר בלבד ע"י מתווך מקנה זכאות לדמי תיווך ? בפסיקה הושם דגש על יעילות פעולת התיווך ולא על כמות הפעולות שבוצעו. בע"א 461/76 מנשה פטל נ' יונה מרגלית, פ"ד לא(2) 412, 418, נקבע כי אין שכר המתווך נקבע על פי מידת טרחתו אלא על פי מידת הצלחתו. לפיכך, יכול וגם מסירת כתובתו של של המוכר מספיקה במקרה מסויים ליצור את הקשר בינו לבין הקונה, קשר שכתוצאה ממנו נכרת הסכם המכר, אזי די בכך כדי לזכות המתווך בדמי תיווך. בע"א 2144/91 הנרי מוסקוביץ נ' אסתר ביר פ"ד מח (3), 116, 123, נקבעו אמות מידה שונות לבחינת דרישת היעילות וכך נאמר שם: "ניתן לציין - בקווים כלליים - מספר גורמים המצביעים על מידת "היעילות" בסיבתיות: (א) מידת הדמיון בין ההצעה המקורית שבה היה מעורב המתווך לבין החוזה הסופי, כגון - נושא הנכס; (ב) הקרבה בין תנאי התשלום ושיעוריו בהצעה המקורית לבין הגיבוש הסופי של החוזה; (ג) חלוף הזמן בין ההצעה מקורית עד סיום העיסקה (השופט עציוני בע"א 294/76 [2] הנ"ל); (ד) מידת האינטנסיביות של פעולות המתווך - היקף מגעים, פגישותיו ושיחותיו עם הצדדים; (ה) קיומו של גורם נוסף, אשר סייע לצדדים בהשגת החוזה, ומידת התערבותו של אותו גורם נוסף; (ו) תשלום דמי תיווך על-ידי הצד השני (המוכר או הקונה) ושיעורם; (ז) זהות הצדדים המנהלים את המשא ומתן כמצביעה על שמירת הזיקה הסיבתית; (ח) הסתמכות הצדדים על-ידיעה קודמת של מהלכי המשא ומתן ופעולה שאינה אלא הרמת החבל, מקום בו הושאר, כדי ליצור המשכיות באותו מהלך. מובן כי רשימת הנסיבות איננה סגורה". דמי תיווךתיווך