האם ''הליך ביניים'' מהווה ''קדם משפט'' לצורך החזר אגרה ? השאלה לענייננו היא: האם נדחתה התביעה לפני קיום ישיבת קדם המשפט הראשונה, כטענת המבקשת, או האם הליך הביניים הוא קדם משפט, או האם הדיון ביום 31.3.98היווה קדם משפט, כטענת המדינה, למרות שההזמנה אליו לא הוכתרה כהזמנה לקדם משפט. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסכם פשרה לפני קדם משפט: .1בית המשפט התבקש ע"י התובעת, להורות על החזר האגרה, על פי תקנה 15 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ה - .1987 המשיבה הנכונה בבקשה זו היא המדינה, אשר מכיסה תשולם האגרה, אם תתקבל בקשת התובעת. המדינה מתנגדת לבקשה. .2ביום 10.10.96, הגישה המבקשת (התובעת) כתב תביעה נגד המשיב, ושילמה אגרת בית משפט בסך 400, 14ש"ח (נספח א' לבקשה). הנתבע הגיש כתב הגנה ביום .13.3.97 .3ישיבה ראשונה מתקיימת לאחר שהצדדים סיימו את כל הליכי הביניים. במידה והתקיים בתיק קדם משפט, מועדה של הישיבה הראשונה הוא לאחר סיום קדם המשפט. בישיבה הראשונה אין בית המשפט עוסק בהליכי ביניים ובתיקון כתבי טענות. הישיבה מוקדשת לבחינת אפשרויות פשרה, צמצום המחלוקות, קביעת מועדי הוכחות ומתן הוראות על הגשת עדויות ראשיות בתצהירים. .4הצדדים הוזמנו לישיבה ראשונה ליום .31.3.98 במועד זה לא התקיימה ישיבה ראשונה, מאחר ו "טרם הסתיימו הליכי הביניים ועל כן התיק אינו בשל לקיום ישיבה ראשונה" (החלטת ביהמ"ש בעמ' 2לפרוטוקול). החלטה זו כוונה לבקשה לתיקון כתב התביעה, שהגישה התובעת ביום 26.3.98, ימים ספורים לפני מועד הישיבה הראשונה, ואשר טרם נידונה. ביום 27.4.98, הודיעו הצדדים לביהמ"ש כי מתנהל ביניהם מו"מ לפשרה, וביקשו עיכוב ההליכים ביניהם. הליך הביניים היחיד שהתקיים, היה בקשה לתיקון כתב התביעה שהוגשה ע"י התובעת, ביום 26.3.98, בשל עובדות חדשות שנתגלו לה. כן נעתר ביהמ"ש לבקשות אחדות בהסכמה להארכת המועד להגשת כתב הגנה. בסופו של דבר נחתם הסכם פשרה בין הצדדים ובו נקבע, בין היתר, כי תביעת התובעת תידחה ללא צו להוצאות. הסכם הפשרה קיבל תוקף פסק דין ביום 28.1.99(נספח ג'). .5לאחר מתן פס"ד בהסכמה, הגישה התובעת בקשה להחזרת האגרה, בהסתמך על תקנה 15(א) לתקנות בית משפט (אגרות) התשמ"ח-1987, על פיה: "הסתיים הליך פשרה או בוטל או נמחק על ידי מגישו הכל לא יאוחר מישיבת קדם המשפט הראשונה, תוחזר האגרה ששולמה, בניכוי הסכום הנקוב בפרטים 8(א) או 8(ב) בתוספת הראשונה, לפי העניין." .6השאלה לענייננו היא: האם נדחתה התביעה לפני קיום ישיבת קדם המשפט הראשונה, כטענת המבקשת, או האם הליך הביניים הוא קדם משפט, או האם הדיון ביום 31.3.98היווה קדם משפט, כטענת המדינה, למרות שההזמנה אליו לא הוכתרה כהזמנה לקדם משפט. .7לטענת המדינה, השאלה אם דיון שנקבע במעמד הצדדים הוא קדם משפט או לא, אינה נבחנת על פי כותרת ההזמנה לדיון שנשלחה לצדדים. יש לפרש את הוראות סעיף 15(א) לתקנת האגרות על רקע דבר החקיקה השלם, ובהתחשב בתכלית החקיקתית הכוללת. יש לבדוק, מבחינה מהותית, מה תוכן הדיון אליו הוזמנו הצדדים, השלב בו הוא מנוהל מבחינת סדרי הדין של המשפט, ומה הן ההחלטות אשר ניתנו בו. לשיטת המדינה, הדיון שהתנהל ביום 31.3.98, לפי מהותו ותוכנו היווה דיון של קדם משפט, כאמור בתקנות סדר הדין האזרחי. הדיון עסק בעניינים המתבררים בקדם משפט, כאמור בתקנה 143לתקנות סד"א, ומטרתו היתה לייעל את הדיון ולברר אפשרות פשרה בין הצדדים. באותו דיון לא החליטו הצדדים על דחיית התובענה, ועל כן, יש לראות בישיבה הראשונה את ישיבת קדם משפט הראשונה. כיוון שכך, אין המבקשת זכאית להחזר אגרה. .8אכן, הנושאים אשר אמורים היו להידון בישיבת 31.3.98הם מהנושאים אשר בסמכות שופט לדון בהם בקדם משפט. אך אין בכך כדי להפוך את הישיבה לישיבת קדם משפט. תקנה 143לתסד"א מעניקה לשופט בקדם משפט סמכויות רבות, אך רבים מההליכים המצויינים בתקנה זו יכולים, על פי תקנות אחרות בסד"א, להיות נידונים גם שלא במסגרת קדם משפט, כגון פרק ז' - הוראות כלליות בדבר כתבי טענות ותיקונן, פרק ח' - סילוק על הסף, פרק ט' - הליכי ביניים לעניין הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים. לא בכל תביעה מתקיים הליך של קדם משפט, אשר קיומו נתון להחלטת בית המשפט על פי שיקול דעתו (תקנה 140). מאידך, בכל תביעה עומדים לרשות בעלי הדין הליכי ביניים על פי התקנות, גם במקרה בו אין הוראה בדבר קיום קדם משפט. .9על כגון דא נאמר במאמרם של פנחס גולדשטיין ומשה ברונובסקי "היבטים עיונים של 'קדם משפט'", עיוני משפט ד', 312, 362: "נושאי קדם משפט מצויים בפרוטרוט בתקנות 143, 145, 146, כשהם מפוצלים ומפוזרים ללא הבחנה וסדר הגיוני. הנושאים מתייחסים למאטריות שונות: יש בהם היכולים לשמש נושא להליכים הידועים כהליכי ביניים, ובצידם נושאים מיוחדים הנזכרים רק לעניין קדם-משפט (בירור השאלות שהן באמת שנויות במחלוקת - 141(1) 'קביעת דרכי הוכחות הטענות וכשרותן של ראיות' 143(2) ועריכת 'רשימת פלותאות' - 146(6)...." .10שיקול נוסף בעל חשיבות רבה לעניין ההבחנה בין קיום קדם משפט לבין דיון בהליכי ביניים שאינו קדם משפט, הינו המשמעות וההשלכות שיש לעריכת "קדם משפט", מעבר לתקנה 15לתקנות האגרות. הכוונה היא לתקנה 149לתסד"א, הקובעת: "(א) עניין שהוחלט בו בקדם משפט אין לפתוח שנית במשפט, והמשפט יתנהל על פי ההכרעות בקדם משפט, זולת אם ראה בית המשפט הדן בתובענה לשנות מהן, מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין. (ב) לא ידון בית המשפט או הרשם בשום בקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין." הפסיקה פרשה בהרחבה את "הוראת הסופיות" וקבעה כי היא גוברת על תקנות ספציפיות, כגון תקנה 92, המסמיכה את בית משפט להורות, בכל עת, על תיקון כתבי טענות. (ע"א 356/72 דהאן נ' קרפס, פ"ד כז(2) 304; ע"א 40/89 נשר נ' אבוטבול, פ"ד מג(4) 49). .11לאורה של הוראה משמעותית ומכרעת כל כך, חשוב לשמור על תיחום ברור וחד משמעי של קדם המשפט, כך שהצדדים ובאי כוחם יהיו מודעים למלוא משמעות הדיון בו הם משתתפים. לא בכדי קבע מחוקק המשנה, בתקנה 142, כי הודעה על קדם משפט ותאריך הדיון תימסר לבעלי הדין לפחות 15יום מראש. .12בענייננו - לא נקבע כי יתקיים קדם משפט בתיק זה. אמנם, המבקשת הגישה בקשה לתיקון כתב תביעה, אך ניתן לדון בבקשה זו, כהליך ביניים, גם שלא במסגרת קדם משפט. כאמור, לא התקיימו דיונים אחרים. .13העולה מהמקובץ, כי התביעה נדחתה בטרם התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה, ובכך התקיים התנאי של תקנה 15לתקנות האגרות, על פיו זכאית התובעת להחזרת האגרה ששילמה. .14אין מקום לדחות הבקשה מנימוקי מטרת תקנות האגרות, כטענת המדינה, שהינן: איסוף כסף לכסוי הוצאות מערכת המשפט והפעלת המערכת הענפה של בתי המשפט, שימוש בערכאות וניהול דיונים. מתקין התקנות היה ער היטב למשמעות ישיבת קדם משפט, בהבדל מדיון בהליכי ביניים, ואף על פי כן בחר להשיב את האגרה ששולמה לתובע שהדיון בתביעתו הסתיים לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה, ללא כל סייג בדבר הליכי שקויימו לפני אותה ישיבת קדם משפט. .15לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה ומורה על השבת האגרה לתובעת.הליך בינייםקדם משפטהחזר אגרת בית משפטשאלות משפטיותאגרה