בסיכום חוות דעתו, קובע המומחה כי לתובע 5% נכות לצמיתות וזאת עקב הגבלה קלה מאד בתנועות הגב התחתון. המומחה מייחס את הנכות לאמור בסעיף 37(7)(א), לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956, כאשר הוא מעניק לתובע מחצית מהנכות הקבועה בסעיף זה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגבלה קלה בתנועות גב תחתון: 1. התובע, יליד 1.11.62, נפגע בתאונת דרכים בתאריך 29.6.98. 2. בעת שנפגע התובע בתאונה עבד כמכונאי במוסך מאיר חברה למכוניות ומשאיות. 3. עקב התאונה נגרמו לתובע נזקי גוף שונים. 4. ביהמ"ש מינה כמומחה רפואי בתיק זה את ד"ר פרנקל, וזאת בתחום האורטופדי. 5. בתאריך 5.3.00, ערך ד"ר פרנקל חוות דעת. על פי חוות דעתו התובע נפגע בעיקר בצווארו. בבית החולים בוצע צילום רנטגן אולם לא אובחן ממצא כלשהו. התובע התלונן לפני המומחה כי הוא סובל מכאבים בגבו. המומחה ערך לתובע בדיקה קלינית. על פי הבדיקה לא מצא ממצאים כלשהם בעמוד השדרה הצווארי. בעמוד השדרה המותני מצא הגבלה קלה מאד בתנועה. בסיכום חוות דעתו, קובע המומחה כי לתובע 5% נכות לצמיתות וזאת עקב הגבלה קלה מאד בתנועות הגב התחתון. המומחה מייחס את הנכות לאמור בסעיף 37(7)(א), לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956, כאשר הוא מעניק לתובע מחצית מהנכות הקבועה בסעיף זה. 6. בסעיף הליקוי האמור לעיל, מדובר בהגבלת התנועות בעמוד השדרה המותני בצורה קלה. לאור העובדה שהמומחה ראה לנכון להעניק לתובע רק מחצית מהנכות האמורה, ניתן ללמוד כי אכן לדעת המומחה מדובר בהגבלה קלה ביותר. 7. בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו וזאת מיום 14.5.00, קובע המומחה כי התובע סבל מנכויות זמניות כדלקמן: 100% לחודש ימים לאחר התאונה, 50% לחודש נוסף, 20% למשך חודש נוסף, 10% למשך 4 חודשים נוספים, ולאחר מכן 5% לצמיתות. 8. בתשובות נוספות של המומחה לשאלות ההבהרה מיום 28.5.00, קובע המומחה כי להערכתו סביר להכיר כי התובע סובל מקושי בעבודה מאומצת, כיפוף ובהרמת משא. 9. לאחר מספר חודשי העדרות מעבודתו, חזר התובע לעבוד כמכונאי באותו מוסך. התובע לא צירף לתצהיר עדותו הראשית ולא הגיש לביהמ"ש את תלושי השכר שלפני התאונה ובסמוך לאחריה. יחד עם זאת, התובע הגיש תלושי שכר לחודשים דצמבר 1999 עד מאי 2000, וכן הגיש תלושי שכר לחודשים אוקטובר 2000 עד אפריל 2001. עיון בתלושי השכר שהוגשו מלמד כי שכרו של התובע עולה, וכי למעשה אין לתאונה השלכה כלשהי על השתכרותו של התובע. יתרה מכך, על שכרו של התובע בעת התאונה ניתן ללמוד מההודעה על פגיעה בעבודה, שהוגשה למוסד לביטוח לאומי בה צויין שכרו של התובע בשלושת החודשים שקדמו לתאונה. השוואת שכר זה, לשכר המופיע בתלושי השכר האחרונים שהגיש התובע מלמדת כי שכרו של התובע עולה. 10. באשר לבסיס שכרו של התובע, ניתן ללמוד זאת באופן וודאי ומדויק על פי תלוש השכר המתייחס מחודש דצמבר 2000. בתלוש שכר זה מופיע סיכום השכר השנתי לשנת 2000. על פי סיכום זה, השתכר התובע בשנת 2000 סכום כולל של 104,982 ₪ ברוטו. לפיכך, השתכר התובע סך של 8,748 ₪ ברוטו לחודש. מס ההכנסה שנוכה מהתובע בכל שנת 2000 היה סך של 17,044 ₪. היינו, סך של 1,420 ₪ לחודש. לפיכך, שכרו החודשי של התובע נטו לשנת 2000 עמד על סך של 7,328 ₪ לחודש. לאור זאת, יש לקבוע סכום זה כבסיס שכרו של התובע. 11. יש לייחס משקל רב לעובדה שהתובע נמנע מלצרף את תלושי השכר הסמוכים לאחר התאונה. מתלושי שכר אלה ניתן היה ללמוד אם נגרמו לתובע הפסדי השתכרות בעבר. זאת בפרט, כאשר לאור מסמכי המוסד לביטוח הלאומי, שולמו דמי הפגיעה ישירות למעבידו של התובע, ואילו התובע, גם על פי עדותו הוא קיבל את שכרו באותם חודשים ישירות ממעבידו. מכאן, עולה כי קיים ספק רב אם בכלל נגרם הפסד השתכרות בעבר כלשהו לתובע. מכל מקום, התובע יכול היה בנקל להוכיח עניין זה, אולם לא עשה כן. 12. הוא הדין, גם באשר לטענות התובע לעניין הוצאות שונות בעבר, התובע, למרות שהעיד כי יש בידיו קבלות שונות, לא טרח לצרף או להגיש קבלות אלה. מדובר בנזק מיוחד שהתובע יכול היה להוכיחו ולא עשה כן, ועל כן אינני רואה מקום לפסוק לתובע סכום כלשהו עבור סוג כלשהו של הוצאות בעבר. 13. באשר ליתר ראשי הנזק, לעניין כאב וסבל - לתובע נפסקו 5% נכות לצמיתות. הצדדים אינם חלוקים, כי סכום הפיצוי עבור כך הוא סך של 7,000 ₪, אולם ב"כ התובע מבקש מביהמ"ש להפעיל את סמכותו ולקבוע לתובע פיצוי גבוה יותר עד לשיעור מקסימלי לפי 10% נכות לצמיתות. לעניין זה, יש להביא בחשבון את העובדה שהתובע סבל מנכות זמנית גבוהה יחסית למשך חודשיים, וכן את הטיפולים שעבר לטענתו, וכן את הכאבים שסבל בפרט בתקופת הנכות הזמנית. לאור האמור, אני פוסק לתובע בראש נזק זה סך של 12,000 ₪. 14. סיעוד בעבר - התובע טוען כי נזקק בעבר לעזרת בני משפחתו. יש להדגיש כי התובע לא הביא כעד מטעמו אדם נוסף כלשהו, אפילו לא לעניין זה. יחד עם זאת, לאור הנכויות הזמניות שנקבעו לתובע, היינו למשך החודשיים האחרונים, יש לקבל את טענת התובע לעניין זה. לפיכך, אני פוסק לתובע סכום של 3,000 ₪. 15. הפסד השתכרות בעתיד - כפי שציינתי לעיל, קבע המומחה כי מדובר במגבלה קלה ביותר, כמו כן, נוכחנו לדעת כי למרות שחלפו כבר כ - 3 שנים מיום התאונה, נכותו הקלה של התובעת אינה פוגעת בדרך כלשהי בשכרו. יחד עם זאת, אין להתעלם מדברי המומחה כי התובע מתקשה בעבודה מאומצת, הרמת משאות כבדים והתכופפות, דברים שעלולים בהמשך חייו ודרכו המקצועית להשפיע על תפקודו של התובע ולגרום לפגיעה בשכרו בדרך כזו או אחרת. לפיכך, נראה לי כי עניינו של התובע מתאים לדרך של פסיקת פיצוי עבור פגיעה בכושר ההשתכרות באופן גלובלי. לאור זאת, אני פוסק לתובע סכום של 40,000 ₪. 16. הוצאות רפואיות בעתיד - חרף העובדה שהתובע לא המציא קבלות באשר לתרופות או הוצאות רפואיות שהיו לו, סביר להניח כי לאור המגבלה ממנה הוא סובל, בצירוף סוג עבודתו כמכונאי רכב, התובע סובל ויסבול מעת לעת מכאבים בגבו. לצורך כך יזדקק התובע מן הסתם לתרופות לשיכוך הכאבים. כידוע התובע זכאי לקבלת תרופות אלה, ולכל טיפול רפואי במסגרת קופת החולים אולם על התובע חלים דמי השתתפות באותם תרופות או טיפולים, ועל כן אני פוסק לתובע סכום גלובלי של 2,000 ₪. 17. ניכויי המוסד לביטוח לאומי - לאור העובדה שלא ראיתי מקום לפסוק לתובע פיצוי כלשהו עבור הפסד השתכרות לעבר, הרי שאין לנכות את דמי הפגיעה ששולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי ישירות למעבידו של התובע. באשר לקבלת מענק או גמלה, כפי שעולה ממסמכי המל"ל, ועדה רפואית קבעה כי לא נגרמה לתובע נכות לצמיתות עקב התאונה. התובע טרם ערער על החלטה זו לפני ועדה רפואית עליונה. מאחר ומומחה מטעם ביהמ"ש קבע לתובע נכות לצמיתות הרי שעל התובע למצות את זכויותיו במוסד לביטוח לאומי בדרך ראויה ובתום לב וזאת על דרך הגשת ערר לועדה רפואית לעררים תוך הגשת חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש. על פי חישוב, המענק לו צפוי התובע על בסיס שכרו, ועל בסיס הנכות שקבע המומחה מטעם ביהמ"ש, מגיע לסך של 25,000 ₪. סכום זה יש "להקפיא" עד לקבלת החלטת הועדה הרפואית לעררים. 18. לסיכום - סך הכל הפיצוי המגיע לתובע הוא סך של 57,000 ₪. מסכום זה תחזיק בידיה הנתבעת סך של 25,000 ₪, וזאת עד להחלטת הועדה הרפואית לעררים כאמור לעיל. יתרת סכום הפיצוי ישולם לתובע בצירוף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 13%, בצירוף מע"מ, בתוספת הוצאות המשפט. כל הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל. במידה ומתוך הסכום המוחזק בידי הנתבעת כאמור לעיל, ישולם לתובע סכום כלשהו, כי אז הסכום שישולם ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל, ויתווסף אליו שכר טרחת עו"ד בשיעור של 13%, בצירוף מע"מ. עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גב