בית המשפט ציין כי העובדה שהחייב רכש מוצרי חשמל שונים בעת שהוא חייב כספים נכבדים, אינה מעידה על תום לב ביצירת חובותיו. להלן פסק דין בנושא הוצאת כספים על קניות ע''י החייב בפשיטת רגל: 1. החייב, יליד שנת 1937, הגיש לבית משפט זה בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו פושט רגל. בהחלטתי מיום 14.1.01 נעתרתי לבקשת החייב ונתתי, בהסכמת הכונס הרשמי, צו לכינוס נכסיו. באותה החלטה חייבתי את החייב לשלם לקופת הכינוס, לטובת נושיו, סך של 500 ש"ח מדי חודש בחודשו. עתה עלי להחליט אם להכריז על החייב פושט רגל אם לאו. 2. הכונס הרשמי ערך חקירה בעניינו של החייב והגיש לבית המשפט חוות דעת לפי סעיף 18ד' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980 (להלן - "הפקודה"). מחוות דעתו של הכונס הרשמי עולה כדלקמן: א. החייב הגיש את בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך של 2,026,942 ש"ח ל21- נושים. נכון ליום עריכת חוות הדעת הוגשו כנגד החייב 12 תביעות חוב על סך של 1,791,999 ש"ח שמתוכם נתבע בדין קדימה סך של 97,647 ש"ח. ב. החייב טען כי נפתחו נגדו 22 תיקים הוצאה לפועל ונערכה לו חקירת יכולת. בשנת 1997 נעשה לחייב איחוד תיקים אשר פוזר בשל אי עמידתו של החייב בתשלומים שהושתו עליו. ג. החייב טען בחקירתו במשרדי הכונס הרשמי כי הסתבכותו נובעת מחובות שצבר כקבלן לעבודות בניה. ד. באת כוח הכונס הרשמי, עו"ד גב' רחל גילת, סיכמה את חוות דעתה לאמור: "א. החייב לא שיתף פעולה עם הכונ"ר. ב. החייב עומד בתשלומים החודשיים שהושתו עליו. ג. הסתבכותו של החייב נובעת מחובות פרטיים וחובות עסקיים. ד. מסקנות החקירה מצביעות כי החייב פעל בחוסר תום לב בכל הקשור להגשת הבקשה לפשיטת הרגל לרבות העלמת/מסירת מידע מהותי (...). ה. לחייב אין הצעה להסדר פשרה לנושיו. ו. לחייב אין נכסים הניתנים למימוש. ז. החייב לא עשה מאמצים לצמצום היקף חובותיו, החייב המשיך לצבור חובות אישיים בקנית מוצרי חשמל וצרכים פרטיים אחרים". על שום כל אלה הביעה באת כוח הכונס הרשמי את דעתה כי אין להעתר לבקשתו של החייב להכריזו פושט רגל "שכן הבקשה הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל". 3. בישיבה הראשונה שנקבעה לדיון בבקשתו של החייב להכריזו פושט רגל, ביום 17.10.01, ביקש בא כוחו המלומד של החייב, עו"ד אוסאמה חזבון, לדחות את הדיון למועד אחר כדי לאפשר לו "להכין תשובה מפורטת" לחוות דעתו של הכונס הרשמי. ואומנם, נעניתי לבקשה ודחיתי את הדיון למועד אחר כמבוקש. 4. בדיון שהתקיים ביום 3.7.02, טען בא כוחו המלומד של החייב, כי ניסה לשוחח עם אשת החייב כדי שזו תמסור לו מסמכים הדרושים לכונס הרשמי, ואולם אשת החייב דחתה את בקשותיו "בכל תוקף (...) עקב הסכסוך שבינה לבין בעלה". בא כוח החייב טען כי החייב אינו מתגורר תחת קורת גג אחת עם אשתו. על שום כך, טען החייב, אי המצאת המסמכים כנטען בחוות דעתו של הכונס הרשמי, אינה בשליטתו של החייב. עו"ד חזבון טען כי החייב הינו איש חולה הסובל מבעיות בליבו וכן מבעיות זכרון. עו"ד חזבון הגיש לבית המשפט סכום אשפוז בבית החולים נהריה ממנו עולה כי החייב נמצא במעקב פסיכיאטרי עקב מחלת אלצהיימר. בא כוח החייב טען כי הליכי הוצל"פ כנגד החייב אין בהם כדי להואיל לנושים. לדבריו, רק הליך של פשיטת רגל יש בו כדי לאזן בין האינטרסים של החייב לבין האינטרסים של הנושים. עוד טען בא כוח החייב כי החייב מתקיים מקצבת המוסד לבטוח לאומי בלבד, אין לו נכסים למימוש ועל כן מן הדין להכריזו פושט רגל. 5. באת כוחו המלומדת של הכונס הרשמי, עו"ד גב' גורביץ', טענה במהלך הדיון כי מרבית תביעות החוב שהוגשו כנגד החייב הם בגין חובות שנוצרו בין השנים 1995-1997 "והחייב לא הצליח להסביר לנו את העניין". באת כוח הכונס הרשמי טענה כי החייב זכה בשנת 1998, בהליכי בוררות, בסכום של 70,000 ש"ח, אך לא ידע להסביר מה נעשה עם הכסף ואם שילם חובות לנושים שהיו קיימים באותה עת. באת כוח הכונס הרשמי טענה כי החייב אומנם הציג מסמכים רפואיים המעידים על כך שהוא סובל מאלצהיימר, ברם, המחלה החלה רק בשנת 1998. לטענתה לא המציא החייב מסמכים רפואיים עדכניים לגבי מצבו ביום הדיון. עו"ד גב' גורביץ' טענה כי הוגשו כנגד החייב תביעות חוב בערך של כ60,000- ש"ח בגין רכישת מוצרי חשמל שונים. בעובדה זו ראתה באת כוח הכונס הרשמי "טעם לפגם". לדבריה, לא זו בלבד שהחייב לא עשה מאמצים לצמצם את חובותיו אלא שהוא יצר חובות חדשים. חובות אלה נוצרו, כך טענה, בשנים 1995-1997. עו"ד גורביץ' טענה כי לא הוכח שכשלונו של החייב נובע מעיסוקו כקבלן. עו"ד גורביץ' הוסיפה וטענה כי גם חובותיו הגבוהים של החייב למס הכנסה מעידים על כך שהיו לו הכנסות ונקבעו לו שומות שהוא לא שילם ואף לא הסביר אותם. על שום כל אלה ביקשה באת כוח הכונס הרשמי לדחות את הבקשה. 6. באת כוחו המלומדת של בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, שהינו נושה של החייב, עו"ד גב' יונת הברפלד טענה כי אופן יצירת חובו של החייב לבנק יש בה כדי להצביע על מהימנותו של החייב. לדבריה, החייב רכש דירה בשנת 1984. החייב קיבל הלוואה מן הבנק ולאחר מכן בוטל ההסכם למכירת הדירה. בעקבות כך החזיר המוכר לידי החייב את הכסף שקיבל מידיו ואולם הבנק שהילווה את הכספים לא שב לראותם. התוצאה היא שהבנק נותר ללא הכסף וללא נכס שאותו יוכל לממש. על שום כך הצטרפה באת כוחו המלומדת של הבנק לעמדת הכונס הרשמי. 7. דיון א. לאחר עיון בטענות באי כוח הצדדים ובמכלול נסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי מן הדין לדחות את הבקשה. ב. השאלה העיקרית העומדת לנגד עיניו של בית המשפט בבואו להחליט אם להכריז על חייב, לבקשתו, פושט רגל אם לאו, היא השאלה אם פעל בתום לב אם לאו. הדגש באשר לתום ליבו של החייב, לעניין התקופה שקדמה להגשת בקשתו להכריזו פושט רגל, מושם, מטבע הדברים, על דרך יצירתם של חובותיו (ראו בספרם של כבוד השופטים שלמה לוין ואשר גרוניס "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, בעמ' 169). על שום כך, מקום שחייב אינו נותן לכונס הרשמי, במהלך החקירה על פי סעיף 18 ג' לפקודה, הסבר המניח את הדעת באשר למקור חובותיו, אין הוא עומד בנטל הוכחת תום הלב הנדרש מחייב המבקש להכריזו פושט רגל. אין זה מתקבל על הדעת שחייב יפנה לבית המשפט ויבקש ממנו לפרוש עליו את הגנת פקודת פשיטת הרגל, ועם זאת ימנע מליתן הסבר באשר לאופן יצירת חובותיו. ג. סבורני כי בנסיבות הענין לא הרים החייב את הנטל המוטל עליו לשכנע את בית המשפט כי הסתבכותו הכלכלית נוצרה בתום לב. יש לזכור כי מדובר בחוב גדול של מעל ל2- מליון ש"ח והחייב לא הציג מסמכים שיש בהם כדי לשכנע באשר לסיבות להסתבכותו. זאת ואף זאת: העובדה שמס הכנסה הגיש כנגד החייב תביעת חוב בדין קדימה בסך של 97,647 ש"ח מעידה על כך שהיו לחייב הכנסות שבגינן נקבעו לו שומות שהחייב לא שילם אותן ולא נתן כל הסבר למחדלו. גם העובדה שהחייב רכש מוצרי חשמל שונים בעת שהוא חייב כספים נכבדים, אינה מעידה על תום לב ביצירת חובותיו. 8. אחרית דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: א. אני דוחה את בקשתו של החייב להכריזו פושט רגל. ב. אני מבטל את צו הכינוס שניתן כנגד החייב ביום 14.1.01. ג. אני מבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן כנגד החייב במסגרת ההליכים בתיק פש"ר 62/01. פשיטת רגל